בעקבות חצייתה של אזרחית ישראלית את הגבול לכיוון סוריה, הלכה ונרקמה בשבועות האחרונים עסקת חילופי אסירים, בתיווך רוסי, בין סוריה לישראל. הבחורה, ממודיעין עילית נכנסה לסוריה מסיבות שאינן ברורות ונתפסה על ידי המשטר הסורי בקוניטרה, כך על פי דיווחים בדמשק.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בוקר לבן בירושלים וביו"ש: השלג בא לביקור חטוף
– פניית הפרסה של שרון: הכוחניות הייתה שם תמיד
– בחסות הקורונה: הכלכלה השחורה התרחבה
שיחות המשא ומתן התנהלו בדרגים שונים כולל שיחת טלפון בין ראש הממשלה נתניהו והנשיא פוטין. אתמול (רביעי) אחרי הצהריים שב ארצה מטוס פרטי ממוסקבה, ובו ראש המל"ל מאיר בן־שבת ומתאם נושא השבויים והנעדרים ירון בלום.
בריאיון לגלי צה"ל אתמול, סירב נתניהו להתייחס לפרשה. הוא אמר כי מדובר בהצלת חיים, וכי הוא משתמש בקשרים הטובים שיש לו עם הנשיא פוטין לשם כך. נתניהו הביע תקווה כי הפרשה קרובה לסיומה, מה שאכן הסתמן אתמול, עד לסירוב של האסירים להשתחרר לסוריה.
נכון לרגע זה שני הסורים שכלולים במשא ומתן הם נהאל אל מקאת ודיאב קהמוז, אולם שניהם כאמור לא מעוניינים לשוב לאדמת סוריה. אלמקת הייתה פעילה למען חיזבאללה ושהתה שמונה חודשים בכלא הישראלי. כיום היא חיה במג'דל שמס שברמת הגולן. בשיחה עם הטלוויזיה הסורית סיפרה אלמקאת כי גורמים ישראלים הגיעו לביתה כדי לעדכן אותה על המשא ומתן המתנהל, שבמסגרתו היא תגורש לסוריה. "הם הציעו לי שאגורש לדמשק ואני סירבתי. אמרתי להם שאני לא מתכוונת לעזוב את מולדתי ואת ביתי".
עוד היא סיפרה כי לאחר שמחתה ב-2017 על מעצרו של אחיה, היא נעצרה, נחקרה ונשפטה למספר חודשי עבודות שירות. "עברתי עשרות חקירות במשך שלוש שנים ובסופו של דבר נשפטתי לכחצי שנה של עבודות שירות".
הסורי השני, דיאב קהמוז, נכלא בישראל בשנת 2016 ל-14שנים, באשמת ריגול לחיזבאללה ותכנון פיגועים בישראל. קהמוז, מסרב גם הוא לתנאי השחרור שלו הכוללים גירוש לסוריה, ודורש להשתחרר לכפרו רג'אר שברמת הגולן. על פי מקורות בבית הכלא, כבר בשעות הבוקר המוקדמות עודכן קהמוז על הכוונה הישראלית לשחרר אותו במסגרת עסקה. למרות שעות של שיח וניסיון לשכנע אותו, הוא סירב וחזר לתאו בכלא נגב.
במועדון האסיר הפלסטיני, היו עסוקים ביממה שעברה בעסקה הישראלית-סורית. ראש צוות האסירים והמשוחררים במועדון האסיר קדרי אבו־בקר, שוחח עם משפחותיהם של שני הסורים, עדכן אותם בפרטים והודה להם על "העמידה האיתנה של יקיריהם".
אבו־בקר תמך בסירובו של קהמוז להשתחרר בתמורה לגירוש לסוריה, וחיזק את ידו: "האסיר קהמוז ישוחרר בראש מורם, ובסופו של דבר יכפה את תנאיו כפי שעשה סדקי אל־מקת שכפה את דעתו על הכיבוש הישראלי". אל־מקת הואשם בריגול חמור, סיוע לאויב במלחמה, מגע עם סוכן חוץ, תמיכה בארגון טרור וקשירת קשר לביצוע פשע. הוא שוחרר בשנה שעברה בתמורה לעסקת העברת עצמותיו של זכריה באומל, סירב לחזור לדמשק ולאחר לחץ רוסי, ישראל ויתרה על דרישתה והסכימה שיחזור לביתו במג'דל שמס שברמת הגולן – שטח שנחשב מבחינת האסירים הסורים, כשטח סורי.
אבו־בקר ניצל את האירוע כדי לחזק את הקשר בין סוריה לפלסטינים "שני העמים שותפים לגורל אחד. הלכידות של הפלסטינים והסורים חזקה במאבק המשותף להיפטר מהכיבוש הישראלי, והמשך המאבק הלאומי לשחרור כל האסירים".
בדיווח על העסקה המתגבשת בסוכנות הידיעות הסורית "סאנא" נאמר כי המהלך נעשה: "במסגרת מחויבותה של המדינה הסורית לשחרר את אזרחיה ממעצר הכיבוש הישראלי בכל דרך ובכל מחיר", וזאת כדי לחזק את מעמדו של בשאר אל־אסד בסוריה, שמנסה להוביל את המשא ומתן בדרכו.
