המשק מתחיל להתאושש ככל שמבצע החיסונים מתקדם ומוסרות ההגבלות על הפעילות מכל הסוגים. לפי נתוני שירות התעסוקה, אלפי עובדים שהוצאו לחל"ת מתחילים לחזור לשוק העבודה, הציבור הישראלי חוזר לקנות ולצרוך בהיקפים גדלים, והפעילות המסחרית מתרחבת. דווקא בשל כך מתגברים הסימנים לאינפלציה – עליית מחירים והיחלשות כוח הקנייה של הכסף.
מדד המחירים לצרכן שפורסם לפני כמה ימים הפתיע כשירד בחודש ינואר בעשירית האחוז בלבד, לעומת קונצנזוס כמעט מלא של הכלכלנים, שחזו ירידה של כשלוש עשיריות האחוז. בסעיפי מדד ינואר עלו מחירי המזון, המכוניות, אחזקת הדירה, הריהוט והציוד לבית. העלייה קוזזה מעט בירידת מחירים עונתית בסעיפים אחרים, כגון פירות וירקות והלבשה.
מדד שירותי הדיור עלה בינואר בשיעור של 0.3 אחוזים; קצב העלייה השנתי של שירותי הדיור עומד על 1.2 אחוזים. עליית שירותי הדירות, על רקע המחסור בהיצע וההתאוששות הצפויה בביקוש בהמשך, ככל שתושג שליטה על המגפה, עשויה לעודד עוד יותר את המדד. מחירי הדירות – מדד נפרד שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן – מזנקים גם הם בחודשים האחרונים. בסקירה שפרסמו אמש כלכלני בנק לאומי הם כותבים כי "לא מן הנמנע שריבוי הסעיפים שעלו במדד ינואר 2021 ואופי ההפתעות כלפי מעלה מורים על תהליך עליית מחירים ממושך יותר ההולך ומתגבש, וזאת בניגוד לשנת 2020 שאופיינה בירידת מחירים".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
לא גזען: בן גביר לא המציא שום דבר
הצעת חוק חדשה: לא התחסנת? תשלם
זיכרון במבט לעתיד: חג הפורים כמחדש הברית
מדדים חודשיים רבים בשנים האחרונות היו שליליים, כלומר נרשמה הוזלה בסך הכול והתחזקות ממוצעת של כוח הקנייה של השקל. כעת חוזים הכלכלנים שעבר זמנם של מדדים כאלה, לפחות בשנה־שנתיים הקרובות. "אנחנו כבר בתהליך של אינפלציה בכל העולם", אומר לנו רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי־טפחות. "בגוש האירו האינפלציה עולה. בארה"ב האינפלציה כבר כמה חודשים גבוהה יותר מאחוז בשנה. גם בבריטניה יש ציפיות אינפלציה גבוהות. זאת כבר לא האינפלציה השלילית שאפיינה אותנו בשנים האחרונות".
עליית המחירים מתגברת בין השאר על רקע עליית מחירי הסחורות בעולם, כולל סחורות חקלאיות, ומחירי האנרגיה. מחיר הנפט כבר עלה מתחילת השנה בכ־25 אחוזים. העלייה במחירי הסחורות נובעת מהציפייה לצמיחה בייצור התעשייתי שלא נפגע כמעט במהלך המגפה, בין השאר בזכות ההתאוששות המהירה בסין. נוסף לכך חלה עלייה במחירי השילוח הבינלאומי – בעיקר בשילוח האווירי, אך גם בתובלה הימית, בעקבות צמצום התנועה במהלך המגפה.
להערכת כלכלנים, ככל שתהליך ההתחסנות בישראל ימשיך ויתקדם בהצלחה והמשק ייפתח, ישובו הביקושים לשוק. השיפור במצבם של משקי הבית ידחף עוד את המגמה הזו, כששוב יהיה כסף פנוי בידי הציבור. מצד שני, בענפים מסוימים ההיצע נפגע מאוד עקב קשיי השנה החולפת. מצב כזה של אי התאמה (זמנית) בין ביקוש גובר להיצע מוגבל, עלול להוביל להמשך עליות מחירים.
"הכול היה סגור ופתאום הכול משתחרר, אז אנחנו צפויים לראות בטווח הקצר עלייה בביקוש וקפיצה באינפלציה", מסביר מנחם. "בהמשך הביקוש יהיה מתון יותר, והעלייה במחירים תהיה מתונה". לדבריו, מוצרי הבסיס לא יתייקרו בהכרח, משום שסופקו ונצרכו באופן סדיר גם במהלך הסגרים וההגבלות. ההתייקרות תבלוט במוצרים ושירותים כגון תיירות, בידור וספורט. "אנשים מתים כבר לטוס, ללכת להופעות, לצאת לבלות, אז הביקוש יזנק ועודף ביקוש יגרום לעליית מחירים".
כוח נוסף שעשוי לגרום להתייקרות יהיה העלאת המיסים, ובפרט המע"מ – מס שקל מאוד לגבות, בניגוד להיטלים אחרים. במדינות רבות בעולם וגם אצלנו העניין הזה נבחן ולו כצעד זמני לתקופה מוגבלת.
עד כמה ייפגע הכיס שלנו? לפי רוב הכלכלנים, המחירים יעלו בכ־1.5 אחוזים. "שנת 2021 צפויה להסתכם באינפלציה גבוהה יחסית, שתביא לרמת מחירים גבוהה יותר במשק גם בשנים 2022־2023", אומרים בבנק לאומי.
"זה לא יהיה מאוד דומיננטי ביוקר המחיה. יש השפעה, אך היא מתונה", אומר מנחם. "השאלה היא מה יקרה ביולי, כשיופסקו דמי האבטלה (למי שהוצא לחל"ת, א"ר). אם אנשים ישובו לשוק העבודה לא ממש נרגיש את זה, אבל אם רבים לא ימצאו עבודה, עלולה להיות לכך השפעה ניכרת על יוקר המחיה".
