היה או לא היה? שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים פרסמו אתמול (ב') את החלטתם בנוגע לאישורי היועץ המשפטי לממשלה לפתיחה בחקירת ראש הממשלה בתיקי 1000 ו-4000. השופטים דחו את בקשת נתניהו לביטול כתב האישום משום שהאישורים לפתיחה בחקירה לא נתנו, אך קבעו באופן מפורש כי נפל פגם בהתנהלות היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. השופטים הדגישו בהחלטתם שאכן קיימת בעיתיות, אך קבעו כי ידונו במשקל הפגם בסוף ההליך, לאחר שמיעת הראיות.
בית המשפט הבחין בין שאלה פרוצדורלית לבין שאלה מהותית: השופטים אמנם קבעו כי מדובר בפגם פרוצדורלי בלבד, אך בקריאה מדוקדקת עולה שייתכן שקיימת גם שאלה מהותית. על פי הנטען, החקירות נפתחו ללא קבלת אישור היועץ כנדרש בסעיף 17 לחוק יסוד הממשלה שקובע כי לא תיפתח חקירה פלילית נגד ראש הממשלה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
הסעיף לא מבהיר במפורש שאישור שכזה צריך להינתן בכתב. טענת סניגורי ראש הממשלה עו"ד בעז בן צור ועמית חדד היא כי ההסכמה צריכה להינתן כאישור ברור, מפורט ומנומק.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– לראשונה: בריטניה תדביק צעירים בקורונה בכוונה
– סמוטריץ' בודק: מי הזיז את המצביעים שלי?
– הכרעת בג"ץ בנושא תפילת היהודים בהר הבית
היועמ"ש הציג בפני בית המשפט מזכר ובו הפניה למספר מיילים ופרוטוקולים של ישיבות שנערכו עם צוות התביעה בפרקליטות בנוגע לפרשות אלה והצהיר כי הבדיקה והחקירה נעשתה בהסכמתו. בפרקליטות טענו שהאישורים מגולמים בפרוטוקולים האלה.
לשיטת הסניגורים, היועמ"ש לא העביר אישור ברור לפתיחה בחקירה, שנולדה מתוך תיק "בזק ניירות ערך" ומשכך, קמה עילה מבוררת לביטול האישום. עוד טענו צוותי ההגנה, כי גם אם תדחה הטענה שלהם, הפרקליטות תהיה מנועה מלעשות שימוש בכל ראיה שהיא תוצר של פעולה חקירתית שנעשתה בעניינו של ראש הממשלה, במועד שקדם לאישור היועץ.
השופטים כתבו שהיה ראוי שהיועץ ייתן את הסכמתו לפתיחת החקירות בכתב, על אף שהדרישה אינה מופיעה במפורש בסעיף 17 לחוק היסוד "ומשלא נעשה כן, יש להצר על כך ולקוות כי מקרים דומים לאלה, לא יישנו". יחד עם זאת, השופטים כתבו שניתן להסיק מהמסמכים על מעורבות וליווי היועץ בחקירות כך שלמרות שנפל פגם בהתנהלותו הם אינם קובעים כי לא ניתנה הסכמתו וסעיף 17 מומש אף מעבר לנדרש באמצעות הליווי שנתן. משכך, לא שוכנעו השופטים כי יש לבטל את האישומים בשלב זה של הדיון.
בדרך כלל, החוקים שמסדירים את התנהלות הרשות המבצעת, בעיקר של הפרקליטות והמשטרה, נועדו להגן על זכויות החשודים ולמנוע מהמשטרה לעבור על החוק כדי להשיג ראיות. אולם סעיף 17 לחוק היסוד, לא נועד להגן על זכויות החשודים, אלא על הציבור מפני ניסיונות של פקידים לשבש את המנגנון הדמוקרטי באמצעות לחץ לא כשר על ראש הממשלה. הרעיון הזה נמצא בבסיס דוקטרינת "פירות העץ המורעל", שאינה מתממשת בבית המשפט הישראלי ושנמצאת היום במצע משפטי של כמה מפלגות בהן תקווה חדשה והציונות הדתית.
טענת אלה המבקרים את החלטת השופטים אתמול היא שהשופטים התעלמו לכאורה מתכלית סעיף זה. "אם ראש הממשלה נבחר בצורה דמוקרטית והמדיניות שהוא מיישם לא מוצאת חן בעני הפרקליטות הם עלולים לכפות עליו אישומים. יתכן שהוא יזוכה בהם, אבל אלה הליכים שלוקחים שנים, משבשים את היכולות שלו לפעול כראש ממשלה ועוד", טוען זיו מאור, היועץ המשפטי של פורום הלל בליכוד. גם המבקרים את החלטת השופטים מסכימים כי אכן מדובר בעניין פרוצדורלי, אך מהותית הוא לא מקיים את הוראות סעיף 17.
בנוסף, יש לשים לב להבחנה האם החקירה נעשתה על דעתו של היועץ, או בהסכמתו. לשיטת הפרקליטות לא משתמע מהחלטת השופטים כי לא ניתן אישור של היועץ. כמו כן, החלטת השופטים לא פוגעת בעבודת התביעה שתמשיך לטעון כי האישורים נתנו ומגולמים בכל המסמכים הרלוונטיים בתיק. למרות זאת, האמירה של השופטים לא נעימה, בטח לא ליועץ.
בהליך פלילי לא ניתן לערער לערכאה גבוהה יותר על החלטות ביניים. עבודת הצוותים תהיה מרוכזת כעת בהכנות לשלב ההוכחות שעל פי החלטה נוספת של בית המשפט אתמול, יחל לאחר הבחירות, ב-5 באפריל, יום לפני השבעת הכנסת ה-24.
