בעלות השחר במרכז קניה, מסוק ממריא למשימת איתור חגבים מנמנמים; הוא נדרש למצוא אותם לפני שהשמש מחממת את גופם ושולחת אותם לטיסת זלילה בשדות החקלאיים. הטייס, קיירן אלן, פותח את סריקתו המדוקדקת במישורים מפוספסים בזברות ומנוקדים בשדות תירס, חולף מעל עמקים מיוערים דרמטיים ומרחבים צחיחים, ועיניו סורקות את הנוף בחיפוש אחר סימנים להמון החרקים.
המסוק מסתובב לפתע כשמתקבלת שיחה מהחמ"ל על הקרקע: כפר למרגלות הר קניה דיווח על להקת ארבה. "אני רואה ורוד בין העצים", נשמע קולו של אלן באוזניות. הוא מצביע על להקת ארבה מדברי המשתרעת על פני 300 דונם של יער אורנים. צבעם ורוד־אדמדם: הם בשלב הבוסרי שלהם – השלב הרעבתני ביותר.
החוות הסמוכות אינן קרובות מדי, קובע אלן, וקורא לכלי טיס שני, שמצטרף בתוך דקות לריסוס הלהקה בחומרי הדברה. החרקים על הקרקע מתחממים וממלאים את האוויר ברשרוש שדומה לרחש של גשם קל. בתוך כמה שעות רבים מהם ימותו מהשפעת הרעל.
בחודש שעבר רשם אלן כמעט 25 אלף ק"מ באוויר – יותר ממחצית היקף כדור הארץ – בחיפוש אחר הארבה, שפלש לקניה מסומליה ומאתיופיה. כמו טייסים אחרים המעורבים במבצע – טייסי כיבוי, טייסי תיירות וטייסי חילוץ – הוא הפך למומחה לארבה ולסכנות שטמונים בהם. "שדות החיטה האלה מאכילים הרבה אנשים. יהיה אסון אם הארבה יפלוש אליהם", הוא מסביר, ומצביע על חווה עצומה באזור פורה במיוחד של הר קניה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– חוסר היציבות דורש רפורמה פוליטית מקיפה
– תחרות "סבתא של מי סבלה יותר"
– עתיד גוש הימין: התפוררות או התחדשות?
הארבה המדברי, ממשפחת החגבים, מתגבש בלהקות אדירות לאחר שהוא מתרבה בהמוניו בתום הגשם. קשה לשלוט בלהקות, הנעות עד 150 ק"מ ביום; כל ארבה אוכל את משקלו בצמחייה מדי יום, ובתנאים מיטביים להקה מוכפלת פי עשרים בכל שלושה חודשים. מכת הארבה פגעה במזרח אפריקה ובקרן אפריקה באמצע 2019, ובסך הכול הגל פלש לתשע מדינות בתום אחת מעונות הגשמים הרטובות ביותר זה עשרות שנים.
בכמה מדינות, ובהן קניה, לא נתקלו במזיק כבר 70 שנה, והתגובה הראשונית הייתה חלשה בשל תיאום לקוי ומחסור בחומרי הדברה ובכלי טיס, לפי סיריל פרנד, מומחה מניירובי שעובד בארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO). כעת, מאמץ מחודש להיאבק בלהקות הארבה שיפר את השליטה בארבה בקניה, באתיופיה ובחלקים מסומליה.
בקניה חבר ה־FAO לחברת "51 מעלות", המתמחה בניהול שמורות טבע. החברה ערכה התאמות בתוכנה שפותחה למעקב אחר ציידים, חיות בר פצועות, כריתת יערות בלתי חוקית ועוד, והשתמשה בה כדי לעקוב אחר להקות הארבה ולהתמודד איתן. המידע מגיע מהכפרים בשטח וכן מ־3,000 צופים וטייסי סיור. הנתונים על גודל הלהקות וכיוון הטיסה שלהן מועברים לטייסים, לממשלות ולארגונים הנאבקים בפלישת הארבה. "הגישה שלנו השתנתה לחלוטין בזכות הנתונים הטובים, המתוזמנים והמדויקים", אומר מנהל 51 מעלות, בטיאן קרייג.
בקניה המבצע ממוקד ב"קו ההגנה הראשון" – אזורי ספר מרוחקים ועוינים. הטייסים התמודדו בהצלחה עם להקות ארבה אדירות שנכנסו מאתיופיה וסומליה, והצליחו לבלום אותן לפני שחדרו לשטחים החקלאיים מדרום לשם. כאשר הרוח משנה כיוון והלהקות חוזרות לאתיופיה, טייסים שממתינים מעברו השני של הגבול משתלטים שם על המבצע. דרום סומליה ומרכזה הן אזור אסור לטיסה בגלל פעילות טרור, ועם התרבות הארבה שם אין מה לעשות.
לדברי פרנד, בשנת 2020 מכת הארבה פגעה בפרנסתם של כ־2.5 מיליון בני אדם, וצפויה להשפיע על 3.5 מיליון בשנת 2021. קשה לומר מתי הבעיה תיפתר. "עלינו לחשוב מה אנחנו צריכים לעשות בהמשך, אם נתחיל לראות מכות תכופות יותר של ארבה מדברי", הוא אומר.
בכפר מרו, חוות התירס והשעועית של החקלאית הנואשת ג'יין גטומווה מלאה ארבה רעבתן. היא ובני משפחתה עוברים בין הגידולים, צועקים ומתופפים על חתיכות מתכת במטרה נואשת לגרש את החרקים. "הם הורסים הכול", היא אומרת. "הם היו כאן רק חמישה ימים. אני מודאגת כי הגידולים האלה עוזרים לנו לשלם שכר לימוד ולקנות מזון. עכשיו, כשלא נותר דבר, תהיה לנו בעיה גדולה".
תרגום: אלחנן שפייזר
