הורים שכולים פנו באחרונה לשר הפנים אריה דרעי, בבקשה שיבטל את החלטתו להעניק למחבלים שרצחו את ילדיהם מעמד חלופי למעמד תושבות הקבע שנשלל מהם. מדובר בהוריה של הודיה נחמה אסולין, שנפגעה קשות בפיגוע בקיוסק סמוך לבנייני האומה בירושלים בשנת 2011, וכעבור כמה שנים מתה מפצעיה, ובהוריהם של אסף צור, יובל מנדלביץ' וטל קרמן, שנרצחו בפיגוע בקו 37 בחיפה בשנת 2003.
מעמד תושבות הקבע של המחבלים אסחאק עראפה, המפגע מבנייני האומה, ומוניר רג'בי, שהורשע בסיוע לביצוע הפיגוע בחיפה, נשלל מהם על ידי השר דרעי, והוחלף במעמד א/5 המאפשר המשך קבלת זכויות סוציאליות, כגון כספי ביטוח לאומי.
לשר הפנים מוקנית היכולת לשלול את תושבותו של מי שהיה מעורב במעשי טרור, אך דרעי לא ביטל את מעמד תושבות הקבע של המחבלים בשל חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ממרץ 2019, הקובעת כי יישום החוק ייעשה רק באמצעות הענקת מעמד א/5 לכל מחבל שתושבותו תישלל. זאת משום שאין להותיר אדם ללא מעמד חלופי כלשהו.
עמדת היועמ"ש התפרסמה לראשונה לאחר תיקון חוק הכניסה לישראל בשנת 2018, בהובלת שר הפנים דאז אמיר אוחנה, באופן שהסמיך אותו לשלול רישיון לישיבת קבע או לבטל אשרת שהייה של מי שעשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל בדרך של מעורבות בטרור. החוק נחקק לאחר שבית המשפט ביטל את החלטותיהם של חמישה משרי הפנים בעבר ובהווה לבטל את תושבותם של חברי פרלמנט פלסטינים אנשי חמאס.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– שיפוצים פלוס – צל"ש או טר"ש?
– מילה כנגד מילה: מילון הפי־סי המאותגר־רוחבית השלם
– סיכול סירת הטרור: האם חמאס מחזיק באיום ימי?
חוות הדעת של היועמ"ש גם הוגשה לבית המשפט העליון במהלך דיון מורחב על שני ערעורים שעסקו בעניינם של שני מחבלים: עלא זוויד תושב אום אל־פחם, שפצע ארבעה ישראלים בפיגוע דריסה בגן־שמואל לפני כחמש שנים, ומוחמד מפארג'ה, אזרח ישראלי שהניח מטען חבלה באוטובוס בתל־אביב בנובמבר 2012 וגרם לפציעתם של 24 אזרחים. בית המשפט המחוזי בלוד מנע משר הפנים לשלול את התושבות של מפארג'ה, והמדינה ערערה נגד הפסיקה; בית המשפט המחוזי בחיפה אפשר את שלילת האזרחות של זוויד, והמחבל ערער על ההחלטה.
פסק דין בערעורים בעניין זוויד ומפארג'ה טרם ניתן, ובית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ הציע לעותרים עראפה ורג'בי למחוק את עתירתם עד שיתקבל פסק הדין בעניין הראשונים.
טענת ההורים השכולים, כפי שהובאה באמצעות עו"ד מנשה יאדו מארגון חננו, היא שניתן לשלול לחלוטין את מעמד התושבות של המחבלים, תושבי מזרח ירושלים, גם בלי להתיר להם מעמד כלשהו המקנה להם זכויות סוציאליות. זאת משום שמלבד זכויות אלה מקבלים המחבלים משכורות מהרשות הפלסטינית. עראפה, למשל, קיבל מהרשות במשך השנים 350 אלף שקלים, מלבד דמי הוצאות בסך 400 שקלים בחודש שמקבל עראפה בחשבון הקנטינה שלו.
הטענה המשפטית שמציג עו"ד יאדו היא שבהינתן העובדה כי הרשות הפלסטינית מכלכלת את המחבלים, יש להם אפשרות לקבל ממנה גם תושבות; מכאן שאין צורך להעניק להם מעמד חלופי כלשהו, נמוך ככל שיהיה, ואפשר לשלול את תושבותם לחלוטין. לחלופין, אין ליתן למחבלים מעמד חלופי א/5, המקנה כאמור זכויות סוציאליות, אלא לכל היותר מעמד ב/1, שאינו מקנה זכויות. השר דרעי טרם השיב למכתבם של ההורים השכולים.
כשיינתן פסק הדין בעניין מפארג'ה וזוויד, יעתרו המחבלים עראפה ורג'בי מזה לביטול ההחלטה על שלילת תושבות, וההורים השכולים מזה לביטול ההחלטה על מתן המעמד החלופי.
"כאשר נדרשנו לבקשת המשפחות השכולות לפעול למען שלילת תושבות של מחבלים שרצחו את יקיריהן בפיגועי טרור, נדהמנו לראות שהתחום החשוב הופקר למעשה בשני העשורים האחרונים לפעילות משפטית של גורמי השמאל", אומר עו"ד יאדו. "אלה הצליחו לסרס עד דק את הסמכות שהוקנתה בעבר לשר הפנים לשלול תושבות ממחבלים. אנו נכנסים לתחום באיחור של שני עשורים, בניסיון לבלום את המגמות הניהיליסטיות שמכתיבים ארגוני השמאל לפרקליטות ולשופטי בג"ץ".
