תושבי הנגב מפסיקים לשתוק על הפשיעה הבדואית

הרבה זעם ותסכול התנקזו ביום שישי שעבר לצומת משאבים בנגב. כ־400 מתושבי האזור התכנסו בצומת כדי להביע את מחאתם על הידרדרות הביטחון האישי בנגב בשבועות האחרונים. המקום לא נבחר באקראי. קילומטרים ספורים מהצומת שוכן היישוב הבדואי ביר־הדאג', שממנו יצאו הנערים שאחד מהם, על פי החשד, פגע מינית בילדה בת עשר במהלך פריצה לבית באחד היישובים בנגב לפני כשלושה שבועות.

הפגיעה המינית בילדה הייתה רק הקש ששבר. סדרת אירועי פשיעה של תושבים בדואים בעת האחרונה הצטברה לתחושת אובדן שליטה. לפני כחודש שדדו שלושה צעירים בדואים תושב באר־שבע לאחר שהוציאו אותו בכוח מרכבו והפשיטו אותו במרכז העיר. לפני כשבועיים נגנבו ממחנה שדה־תימן אלפי קליעים בקוטר 5.56 מ"מ. בשבוע שעבר נגנב ציוד הנדסי בשווי מיליונים מקבלן העובד בפאתי היישוב אום־בטין. לאירועים אלו צריך להוסיף את הירי ביישובים הבדואים שגבר בחודשים האחרונים, את הפריצות לבתים וגנבות הרכבים, את תופעת הפרוטקשן ואת הנהיגה הפרועה בכבישים.

את ההפגנה בצומת משאבים יזמו תושבים מהמועצה האזורית רמת־הנגב, בעיקר מהיישוב הדתי רתמים, שכנו של היישוב ביר־הדאג'. נילי זיוון, עובדת סוציאלית ואם לשלושה ילדים, הייתה אחת מהם. "אני גרה ברתמים רק שנה וחצי, וכבר הגעתי לתחושה שאי־אפשר להמשיך כך", היא אומרת. "בכל פעם שאני מגיעה הביתה מנהיגה בכביש 222 (מצומת משאבים לכיוון צאלים; א"ר), התחושה היא של צורך לברך ברכת הגומל בגלל ההשתוללות בכבישים. החקלאים ביישוב שלנו סובלים מפשיעה חקלאית, ועכשיו, כשאירע האירוע עם הפגיעה בילדה, הבנו שזה לא נגמר שם. אני שומעת מחברות ליישוב שמתקשות להירדם בלילה מתוך פחד. החלטנו שלא מתאים לנו לחיות בפחד באזור שהוא בריבונות ישראלית מלאה, במיוחד כשמדובר בפחד מאזרחים של מדינת ישראל.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– החמרה מוצדקת: מאחורי ביטול רישיונו של "מכחיש הקורונה"
– מהנערה בסוריה לארז דריגס: הדילמות מאחורי הסקנדלים של השבוע
– הזרוע הימית: הצצה לפעילות "השייטת" של חמאס

"ציפינו שמשטרת ישראל תפעל, ועם הזמן הבנו שלמשטרה אין מספיק משאבים ותקנים, ושגם אם חלילה יקרה משהו ייקח שלושת רבעי שעה עד ששוטר יגיע אליך. בשנה וחצי שאני כאן, היו רק פעמיים מבצעי אכיפה של משטרה בכביש הקרוב אלינו. זה לא אמור להיות כך. צריכים פעולות משטרתיות משמעותיות בעניין הסמים והפשיעה, וחוץ מזה גם לעבוד עם הקהילה ולדאוג שיהיה שם חינוך ראוי יותר ועבודה טובה יותר של הרווחה שמותאמת לצרכים שלהם. בסופו של דבר גם הם סובלים מהפשיעה ומההזנחה".

ראש מועצת רמת־נגב ערן דורון נכח בהפגנה וגם נשא בה דברים. הוא קרא לתגבור כוחות המשטרה בשטח, להוספת ניידות ושוטרים ולמעבר "ממגננה למתקפה". "לא יכול להיות שפורעי חוק מסתובבים ללא הפרעה, והתושבים הם אלו שלא ישנים בלילה", קבע. דורון אינו סבור שאירועי קיצון כמו הפגיעה המינית בילדה, הם שצריכים להגדיר את תפיסת ההפעלה של המשטרה. "ההידרדרות במציאות הביטחונית באזור נמשכת כבר מספר חודשים", הוא אומר בשיחה איתנו. "המשטרה עובדת באופן סמוי, אבל התושבים רוצים לראות נוכחות משטרתית גלויה ומחסומים בכבישים. אנחנו במועצה תגברנו פעילות של סיירים באזור פתחת ניצנה שיש בו פשיעה חקלאית, הצבנו מצלמות, והכוונה היא לתגבר את השמירה גם בסיוע של אנשי 'השומר החדש'".

דורון מצפה שהתגובה המשטרתית להידרדרות הביטחונית לא תהיה רק לטווח הקצר, אלא לתקופה ממושכת. "הפעם האחרונה שהוצבה ניידת משטרה מדרום לצומת אוהלים, הייתה כשארדן היה השר לביטחון הפנים ותקפנו אותו על חוסר הנוכחות המשטרתית בכבישים. אם תהיה תגבורת למשך שבועיים, העבריינים יֵרדו שבועיים למדרון אחורי וימתינו. רק היום עודכנתי שעומדים לאגם כוחות משטרה בבאר־שבע, וזה אומר שייקחו שוטרים מרמת־נגב, ירוחם ודימונה. אם ישחררו לחץ במקום אחד, הוא יתפוצץ במקום אחר".

ללא ענישה, אין הרתעה

למחאת תושבי רמת־הנגב הצטרפו גם תושבים רבים מאזור באר־שבע. אחד מהם, יוסי נחמן, פתח קבוצת טלגרם תחת הכותרת "די להפקרות בנגב", ותוך ימים ספורים הצטרפו אליה 1,500 איש. נחמן, תושב היישוב כרמית מצפון לבאר־שבע, אומר שגם ביישוב שלו הגיעו מים עד נפש. "אנחנו סובלים מגנבות של רכבים ומירי יומיומי שמתבצע ביישוב לקיה הסמוך אלינו, וקליעים מגיעים אלינו לחצרות הבתים. בנוסף, יש נהיגה פרועה בכבישים. המשפחה שלי לא מגיעה אלינו בלילה מחשש לתאונה".

פעילה בולטת נוספת היא בילי כהן, מאחד היישובים במועצה האזורית בני־שמעון, שהיא מעדיפה שלא להסגיר את שמו. "אני סובלת מהפשיעה באזור במשך שנים. מפחדת לנסוע בלילה בכבישים, מפחדת מהירי, שואפת ריחות של שריפת פסולת. הגיע הזמן למחות. אין מספיק אכיפה, וגם כשיש אכיפה מערכת המשפט מקילה בענישה. אנחנו דורשים נוכחות משטרתית מוגברת בשילוב כוחות צבאיים, אכיפה של ההתפרעויות בכבישים ומיצוי הדין עם העבריינים. מערכת המשפט משחררת פושעים מסוכנים, והם הופכים לקרטלים שמהם סובלים גם התושבים הבדואים. לדעתי תושבי הנגב צריכים להצביע בבחירות רק למפלגות שיציגו תוכנית מוסדרת לפשיעה בנגב. המדינה שכחה אותנו".

כהן היא פעילה פוליטית במפלגת יש עתיד, ומספרת שפנתה ליאיר לפיד בנושא. "הוא אמר לי שיש לו תוכנית, אבל אני רוצה שגם יציג אותה. חשוב שגם סער, נתניהו ומפלגת העבודה יציגו תוכניות".

בהפגנה ביום שישי בצומת משאבים נכחו ונשאו דברים גם ח"כ יועז הנדל, ועמיחי שיקלי המשובץ ברשימת ימינה. ראש מועצת עומר פיני בדש, שנכח גם הוא בהפגנה, הפנה אצבע מאשימה למערכת המשפט. בדש דיבר על הצורך בקביעת רף של ענישה מינימלית. "אם לא תהיה ענישה, לא תהיה הרתעה". ביום ראשון קיימו מובילי המחאה הפגנה מול בית המשפט בבאר־שבע, בעת הדיון על הארכת מעצרם של החשודים בפגיעה המינית בילדה.

סגן־ניצב יוגב אטיאס, קצין אג"מ של מרחב הנגב, מכיר היטב את הטענות נגד תפקוד המשטרה באזור. "היו לאחרונה מספר אירועים חריגים שאנחנו לא מזלזלים בחומרתם", הוא אומר, אבל מבקש לציין כי "בכל האירועים הללו – גם בתקיפת הילדה, גם בגנבה ממחנה שדה־תימן וגם בפריצה לנבטים – הצלחנו תוך מספר ימים להגיע לפורעים ולהגשת כתב אישום מהירה.

נילי זיוון, רתמים: "בכל פעם שאני מגיעה הביתה מנסיעה בכבישים, התחושה היא של צורך לברך הגומל.  גם החקלאים ביישוב שלנו סובלים מפשיעה חקלאית"

"הנתונים מצביעים על ירידה מתמדת בעבירות רכוש בנגב, שזו העבירה שהכי מטרידה את התושבים, ועל ירידה בתאונות הדרכים. בשנה החולפת הוגשו למעלה מ־500 כתבי אישום בגין עבירות רכוש, זאת לצד עלייה של 37% בכתבי אישום שהוגשו נגד מעורבים במעשי שוד, ועלייה משמעותית בתפיסת אמצעי לחימה לעומת השנה שעברה. בנוסף, הקמנו לאחרונה כוח משימה ייחודי ברהט לתפיסת עבריינים, וכוח משימה נוסף בבאר־שבע הכולל יחידה של אופנוענים שמטרתם להגיע לאירועים במהירות. הוצבו אמצעים טכנולוגיים בכבישים, ומאות נהגים עבריינים נתפסו.

"בשורה התחתונה", מסכם סנ"צ אטיאס, "למרות האירועים החריגים שללא ספק פוגעים בתחושת הביטחון, אין הצדקה עובדתית לדיבורים על 'הדרום הפרוע'. הם לא מקדמים התמודדות".

להפגנה בצומת משאבים הגיעו גם כמה תושבים מהיישוב ביר־הדאג', אחד מהם היה סאלמה עדיסן, חבר הנהגת היישוב שגם נשא דברים. "זה כואב לנו, אנחנו לא כאלה", אמר. "אם בן־גוריון אמר שבנגב ייבחן העם בישראל, אנחנו צריכים לעבור את המבחן הזה ביחד". עדיסן, רס"ן במילואים, שירת 26 שנה בצה"ל כגשש, ובחודש אפריל יתגייס בנו לגדוד הסיור הבדואי. "הגנבות מהבסיסים זה הדבר הכי רע שיכול להיות. הצעירים לא מבינים את המשמעות החמורה של הדבר הזה. אם הבן שלי היה גונב ציוד לחימה מבסיס צבאי, הייתי לוקח אותו איתי והולך לצבא להחזיר את הציוד".

לצד גינוי אירועי הפשיעה, עדיסן מטיל את האחריות גם על המדינה. "ביישוב שלנו חיים עשרת אלפים תושבים ואין בו מקורות תעסוקה. אצל כל אדם יש דחף להתקיים ולהתפרנס, וכשזה לא קיים, הצעירים שלנו מלאי תסכול. אני גם די משוכנע שהנערים שנעצרו באים ממשפחות שהרסו להן את הבתים, וזה מוסיף לחוסר הוודאות. המצב הזה כמובן לא מצדיק שום סוג של פשע, ובטח לא אירועים מזעזעים כמו אונס שנוגד את הערכים של המגזר הבדואי, אבל מקורות תעסוקה היו יכולים לעזור. ביישוב שגב־שלום למשל יש מפעל גדול של עוף־עוז, ולא תשמע שם על גנבות. צעירים ביישוב אומרים לי, 'בניתי בית והרסו לי אותו, אין לי איפה לעבוד, אז ממה אני אתקיים'. אם לא ימצאו לנו פתרונות, אני מפחד שהמצב יידרדר עוד יותר".

ביר־הדאג' הוא דוגמה מובהקת למתאם בין חוסר הסדרה של בנייה בלתי חוקית ובין פשיעה. מדובר אמנם ביישוב מוכר המשתייך כיום למועצה האזורית נווה־מדבר, אך תושביו מתפרסים על 20 אלף דונם, הרבה מעבר לקווי המתאר שהמדינה שרטטה עבורם. כבר בשנת 2006 נחתם הסכם עם התושבים על העברתם למגרשים של חמישה דונם. המדינה הכשירה עבור התושבים מגרשים לבנייה, אבל למעט עשרות משפחות, רוב התושבים עדיין מסרבים לחתום על הסכמי ההסדרה. ברשות להסדרת ההתיישבות הבדואית מדווחים השבוע על הליכים משפטיים שמתקיימים בבתי המשפט כדי לקדם את פינוי התושבים והעברתם למגרשים החוקיים.

לעדיסן יש טענות נגד ההסדרה: "היא לא הולמת את אורח החיים שלנו. אני רוצה שיהיה לי שטח כמו שיש במושבים של היהודים. המדינה לא נותנת לנו מספיק שטחים למרעה ולחקלאות". גורם ברשות הבדואים טען השבוע שאחת הסיבות העיקריות לעיכוב ההסדרה בביר־הדאג' היא איומים של העבריינים ביישוב על התושבים שלא לחתום על ההסכמים. "עבריינים כבדים של הברחות סמים, שמגלגלים מאות מיליוני שקלים ומעסיקים רבים מהתושבים, נהנים מהאנרכיה ולא רוצים שתהיה הסדרה ביישוב, כדי שיוכלו להמשיך בפשיעה שלהם באין מפריע. ברגע שביר־הדאג' יהיה יישוב מסודר, יהיה להם הרבה יותר קשה להמשיך בפשיעה".

"מציירים את כולנו כפושעים"

אירועי השבועות האחרונים מדאיגים גם את הגופים החברתיים הפועלים לקדם את החיים המשותפים בין יהודים לבדואים בנגב. אחד מהם הוא פורום שכנות טובה בנגב, הפועל לחיזוק והעצמת קשרים חיוביים בין קהילות יהודיות ובדואיות במרחב. חברי הפורום פרסמו גילוי דעת ובו גינו את מעשי האלימות הקשים, הוקיעו את מבצעיהם וקראו לגופי האכיפה לטפל בכל מקרי הפשיעה והאלימות. לצד זאת, הם הסתייגו מהקולות המטילים את האשמה למעשים על כלל הבדואים בנגב.

"רוב תושבי הנגב, יהודים ובדואים, אזרחי המדינה, סולדים מהמעשים שנעשו. אנחנו סובלים ביחד ומחפשים פתרונות ביחד", נכתב בגילוי הדעת. "אנו קוראים למשרדי הממשלה לגבש וליישם פתרונות־עומק במגזר הבדואי בתחומי ההשכלה, התעסוקה והרווחה, ביחד עם התושבים וארגוני השטח, כדי שמקרים כאלה לא יישנו. עתיד הנגב תלוי בשיתוף פעולה בין כל תושבי האזור. רק יחד נצליח לשפר את המצב בנגב למען הווה טוב יותר ולמען הדורות הבאים".

אחד מחברי הפורום הוא עטיה אלעאסם, יו"ר המועצה לכפרים הלא־מוכרים. הוא מתגורר ביישוב אבו־תלול, בין באר־שבע לדימונה. "נעשית הכללה על ידי פיני בדש ואחרים, שמסיתים נגד כל הבדואים", הוא טוען. "רק השבוע התברר שהפורץ שנכנס עם רכב לבסיס חיל האוויר בנבטים בכלל לא היה בדואי. קודם כול האשימו את הבדואים בתקשורת, ואחר כך התברר שמדובר בפלסטיני. על כל אחד שעובר על החוק, מאשימים את כל הבדואים בעבריינות. לצערי יש אנשים שמעוניינים להסית נגד הבדואים ולהשחיר את כל החברה שלנו, והתקשורת מגויסת להסתה הזאת. מי שפושע שיקבל את העונש שלו, אבל אי־אפשר להכליל את כולנו כפושעים".

מצד שני, אי־אפשר להתעלם מהיקף הפשיעה במגזר, ומתחושת חוסר הביטחון של התושבים בנגב. מה ההנהגה הבדואית עושה בעניין הזה?

"אנחנו נגד כל התופעות האלה ואנחנו גם סובלים מהן, אבל לצערי אנחנו סובלים גם מהיחס של המדינה. הורסים לנו שדות חקלאיים ובתים. בן אדם שרואה את עצמו מופקר ונרדף, יכול להיות שתהיה לו הרגשה שהוא לא צריך לשמור חוק. זה המצב שהביא הרבה צעירים, שלא חושבים רחוק, למעשים כאלו. היישוב שלי מוכר כבר 16 שנה והמדינה טוענת שהיא מפתחת אותו, אבל עדיין אין כביש כניסה ליישוב ומונעים מאנשים לבנות. מה יעשה אדם שרוצה לבנות בית על פי החוק ולא נותנים לו? ועדיין, חשוב לי לומר שאנחנו נגד כל התופעות שמזיקות לאחרים".

מהרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית נמסר בתגובה כי "חברת התכנון לרמן מקדמת בשנתיים האחרונות את תכנון היישוב אבו־תלול בשלוש תוכניות לשלוש השכונות של היישוב, שמתקדמות במקביל. התכנון מתבצע בתיאום וליווי ראש המועצה ובשיתוף ציבורי עם כלל האוכלוסייה, תוך התחשבות ברצון התושבים ובתביעות הבעלות של המשפחות השונות. התוכנית המתקדמת ביותר היא של שכונת המרכז, שתוגש השנה לאישור הוועדה המחוזית. השכונה המערבית תוגש לאישור בשנה הבאה".