אחרי דקות של נוף מדברי שנשקף מחלון מטוס 'אייר סיני', הן הופיעו בפתאומיות. בזכות הראות הנוחה אפשר היה להבחין בבירור בפירמידות הגדולות, אחד משבעת פלאי תבל. קהיר עצמה נראית מלמעלה כמו מבוך של בתים קטנים, מכוסים בחול בצבעי המדבר. למטה, הוא הופך למרקם חיים מסובך ומורכב.
כבר בדרך משדה התעופה למרכז העיר מבינים שמצרים מתכוננת לבחירות. מכל מקום מביט עליך הנשיא המכהן עבד אל־פתאח א־סיסי, המתמודד לכהונה שנייה. בתמונות הגדולות נראה א־סיסי בהקשרים שונים: באחת הוא חובש כובע של פועל בניין, באחרת הוא חנוט בחליפה ועניבה; באחת הוא מחייך ומתבונן על הנילוס, באחרת הוא מביט לעבר האופק. זהו הילד שגדל במשפחה בת שבע נפשות הפך למפקד בכיר בצבא המצרי ולנשיא המדינה, ורבים כאן יאמרו גם למושיעה של ארץ הנילוס. "העתיד הוא אתה", מכריז שלט בחירות אחד, בסלוגן דו־משמעי. א־סיסי הוא העתיד, רומזת המודעה, אך בה בעת הוא עצמו פונה כביכול אל האזרחים וזורע בהם אמונה בכוחותיהם ובעיקר בפתק שישימו בקלפי. שלט אחר, המשתלשל מעל בניין, מבהיר: "כן. עלינו לבנות את עתידנו". וכרזה אחרת, על גשר, מצהירה "תומכים בך באהבה", לצד תמונת הנשיא.
עשרה מיליון מצרים שוהים בחו"ל, ולפני כשבועיים הם החלו כבר להצביע באחת מ־139 הקלפיות המפוזרות ברחבי העולם. החל ממחר (יום ב') יוכלו 60 מיליון בעלי זכות ההצבעה במצרים עצמה לשלשל את פתק הבחירה, וא־סיסי צפוי להיבחר לארבע שנים נוספות. בבחירות הקודמות, ב־2014 זכה א־סיסי ב־97 אחוזים מהקולות, אך שיעור המצביעים היה נמוך – 47.5 אחוזים בלבד. השתתפות רחבה בבחירות חשובה לנשיא המצרי, המעוניין בתמונת ניצחון חד־משמעית שתיתן לו גיבוי, בעולם בעיקר, למהלכים שהוא מבקש לבצע.
בשאיפתו להצעיד את מצרים קדימה, א־סיסי מחולל שינויים שלא נעשו בה במשך עשרות שנים. אף שחלק מהרפורמות שלו מעוררות התנגדות והתמיכה בו פחותה מכפי שהייתה בתחילת כהונתו, היא עדיין גבוהה למדי.
הבחירות במצרים אינן הליך דמוקרטי במובן המערבי של המילה או בכלל. בדומה לבחירות 2014, גם כיום מתמודד מול א־סיסי מועמד בודד. הפעם זהו מוסא מוסטפא מוסא, ראש מפלגת אל־ראד, שתמך בעבר בנשיא המכהן ועד יוני האחרון עוד גייס בעבורו תומכים. רשימת המתמודדים למשרת הנשיא הצטמצמה והלכה ככל שמועד הבחירות התקרב. בזה אחר זה פרשו מהמירוץ סאמי ענאן, לעבר הרמטכ"ל המצרי; עורך הדין חאלד עלי, שהיה מועמד לנשיאות גם במערכת הבחירות הקודמת; אחמד שפיק, שכיהן כראש ממשלת מצרים והפסיד בבחירות לנשיאות ב־2013; מחמוד אנואר סאדאת, אחיינו של נשיא מצרים הנערץ; ושני מועמדים נוספים, מורתדא מנסור ואלסאיד בדוואי.
חלק מהמתמודדים הודיעו על פרישתם מהמירוץ באופן מעורר תהיות. ענאן נחשד בהונאה ובזיוף של אישור צבאי שהוא נזקק לו כדי להגיש מועמדות; נגד עורך הדין עלי מתנהל הליך משפטי שמונע ממנו את ההתמודדות; שפיק הודיע על ביטול הריצה חודש אחרי שחזר למצרים מגלות באיחוד האמירויות; ואילו סאדאת פרש גם הוא, בקול רועם יותר, תוך שהוא מאשים את גורמי הביטחון ש"אינם מאפשרים הליך בחירות נקי ודמוקרטי".
מהדקים חגורות
נחתי במצרים בזמן שבישראל דיברו על בחירות מוקדמות. ברגע האחרון, לפני שהכנסת פוזרה ומיליארדים היו מתבזבזים על הרצת אזרחי ישראל לקלפיות שנה וחצי לפני המועד, נפתר המשבר הפוליטי. "אצלכם חכמים, מבינים שאין טעם לשפוך כסף מיותר", אמר לי יוסוף מוסטפא, נהג המונית שאסף אותי משדה התעופה, והצביע על עוד שלט בחירות.
יחס השלטים ברחובות נוטה בבירור לצד הנשיא המכהן. לטובת האנאלפביתים, ששיעורם במצרים משמעותי, לכל מועמד יש סמל לבחירות. א־סיסי הוא כוכב ומספרו 1, מוסא מוסטפא הוא מטוס ומספרו 2. בתחנות הטלוויזיה והרדיו משודרות תוכניות ופרסומות הקוראות לאזרחי מצרים להשתתף בהליך שמוחמד כינה מיותר. "עלינו לצאת לבחור לא למען א־סיסי או מוסטפא, אלא למען מצרים ואחדותה", אמר השדרן ברדיו בפאתוס.
יוסוף לא משתכנע. כל שלט בחירות ממלא אותו בכעס. "אני מרגיש שכל שלט שתלוי פה יוצא לי מהכיס, ואין לי כסף מיותר. כמה פיות היה אפשר להאכיל במקום ההליך המיותר הזה. אנחנו נלחמים להחזיק את הראש מעל המים, עם מחירים שעולים ומשכורות נמוכות. הדבר האחרון שמצרים צריכה זה בזבוז כסף משווע בשביל בחירות. כולם ממילא בוחרים בא־סיסי, אף אחד לא ישתכנע משלט כזה או אחר. שהפרלמנט יחליט שא־סיסי ימשיך עוד ארבע שנים, וייתן לו לעשות מה שצריך כדי להוציא כבר את מצרים מהבוץ הכלכלי. חבל על הזמן של כולנו".
מצבה הכלכלי של מצרים הוא אחד האתגרים המשמעותיים ביותר של א־סיסי. מיד עם כניסתו לתפקיד הכריז מלחמה על הגירעון התופח, והחליט לבצע רפורמות דרסטיות כדי להבריא את תחלואי הכלכלה שירש משלטון האחים המוסלמים ולפניהם חוסני מובארק. הנתונים מצביעים על שיפור, אבל כדי להכניס כסף לקופה המצרית הוריד א־סיסי ב־80 אחוזים את הסובסידיות על חשמל ודלק, והטיל מיסים על סיגריות ואלכוהול.
"א־סיסי טוב למצרים", קובע יוסוף. "הוא עושה צעדים חיוביים שאמורים להצעיד את מצרים קדימה. הבעיה היא שבינתיים חלק גדול מהעם סובל ומתקשה לשרוד . הדולר קפץ פי שלושה, והיום הוא שווה 17.5 לירות מצריות. זה אומר שכל דבר שאתה מייבא לכאן יקר. את האוכל והמוצרים שהיית קונה לפני שלוש שנים, היום אתה לא יכול להרשות לעצמך. מחיר הדלק עלה ביותר מכפליים. לפני שנה ליטר של 92 אוקטן היה עולה שלוש לירות, היום אתה משלם חמש לירות (שהם שקל אחד – א"ג). זה אומר שהסוחרים, האיכרים שמובילים פירות וירקות והמפעלים הגדולים מגדילים עלויות. על מי הם גלגלו אותן?", שואל נהג המונית ואיננו מצפה לתשובה.
דובר ארמון הנשיאות, בסאם ראדי, הצהיר בתחילת החודש כי מספר הפרויקטים הלאומיים שהוביל א־סיסי בכהונתו הראשונה כנשיא עולה על זה שנרשם במדינה במשך שלושים השנים שקדמו לו. בין המיזמים שציין הדובר: חוות דגים ענקית בצפון מצרים, 12 ערים חדשות, 20 אוניברסיטאות טריות, ופרויקטים שנועדו לקדם עסקים קטנים ובינוניים לצעירים. "אנחנו רוצים לראות תוצאות", ציין ראדי. "הוא הקים ערים חדשות ובנה דרכים וגשרים כדי לחבר את כל חלקי מצרים. הוא הכריז על פרויקטים גדולים שיצעידו אותנו קדימה. אנחנו מהדקים את החגורה ומתפללים שיצליח".
לטובת האנאלפביתים, ששיעורם במצרים משמעותי, לכל מועמד יש סמל לבחירות. א־סיסי הוא כוכב ומספרו 1, מוסא מוסטפא הוא מטוס ומספרו 2.
ביקורת תיאטרון
יוסוף מוריד אותי במלון 'רעמסס', שליד גשר השישה באוקטובר המפורסם שמעל הנילוס. כיתר הגשרים, גם הוא מעוטר כעת בכרזות בחירות. בימי המהפכה של 2011 צעדו אלפי מצרים על הגשר הזה בדרכם לכיכר תחריר, שם דרשו ממובארק להתפטר. ממלון רעמסס צילמו כלי התקשורת את הכוחות דוהרים לעבר ההמון על גמלים וסוסים, ומכים במפגינים ללא רחם. היום נראות המהומות הללו כמו זיכרון רחוק. השמש היורדת על הנילוס מזמינה למקום סוסים המושכים עגלות, ועליהן זוגות אוהבים.
זכריה, תושב קהיר בשנות הארבעים לחייו, מביט אל הנילוס בעיניים מזוגגות וממלמל בערבית. אני ניגש בזהירות ושואל מה הוא חושב על שלטי הבחירות ועל ההליך הדמוקרטי שיתקיים בשבוע הבא. "האמת שהפוליטיקה לא ממש מעניינת אותי", הוא משיב. "יש לי ארבעה ילדים, והבוקר הבוס שלי אמר שהוא לא יכול להעסיק אותי. אני מסתכל על הנילוס ומתפלל לאללה שיביא לי פרנסה. האוכל של הילדים שלי הרבה יותר חשוב לי מדמוקרטיה כזאת או אחרת. בכלל, מי שהביא עלינו את הדמוקרטיה היה ברק אובמה האמריקני. ראינו איך זה הסתיים בשתי מהפכות ובקריסה כלכלית. רבנא מענא (א־לוהים איתנו)", הוא מסיים באמירה השגורה בפי כל מצרי.
אני נפרד מיוסף באיחולי הצלחה ופונה לבית האופרה. חבר המליץ לי על הצגה מקומית בשם 'סאלם נפסאכ' (מסור את עצמך). המשורר והעיתונאי המצרי בן ה־90 לואיס ג'ריס שיבח את ההצגה, וכתב כי היא "מדברת על החיים שלנו ומלמדת אותנו שתמיד יש מקום להומור ולצחוק. היא מלמדת אותנו שגם בתקופות החושך צריך למצוא את נקודות השמחה, להיות מאושרים ולא לוותר לחיים".
"יש לי ארבעה ילדים, והבוקר הבוס שלי אמר שהוא לא יכול להעסיק אותי. אני מסתכל על הנילוס ומתפלל לאללה שיביא לי פרנסה. האוכל של הילדים שלי הרבה יותר חשוב לי מדמוקרטיה כזאת או אחרת. בכלל, מי שהביא עלינו את הדמוקרטיה היה ברק אובמה האמריקני. ראינו איך זה הסתיים בשתי מהפכות ובקריסה כלכלית".
אם אנו רוצים להבין את השינוי שעבר על מצרים מאז הפלת שלטונו של חוסני מובארק, ההצגה הזו מבטאת אותו. באופן שלא היה אפשר לעשות בעבר, המחזה ההומוריסטי נוגע כמעט בכל תחלואי החברה המצרית. טרור, עוני, הטרדות מיניות ואפילו שחיתות שלטונית. למרות הביקורת שההצגה מותחת על המשטרים השונים, הנשיא עבד אל־פתאח א־סיסי לקח את יורש העצר הסעודי מוחמד בן־סלמאן לצפות בה יחדיו במהלך ביקורו האחרון במצרים. כל הצגה מתחילה בהמנון המצרי, והקהל עומד על רגליו. חברי סיפר לי שבהצגה שהוא נכח בה חלק מהצופים נותרו בכיסאותיהם, במחאה נגד הלאומיות שהממשל מחדיר לאזרחים.
בניגוד לרחוב הסואן, בית האופרה המצרי הוא מקום מטופח, נקי ושקט. נערים צעירים פורטים על גיטרה, מבוגרים יותר מחממים גרונות לקראת מופע האופרה של הערב. ברחבת התיאטרון פגשתי את מראוורי מוחמד בן ה־32, והוא בישר לי שלמזלי הרע השחקנים ירדו דרומה, לעיר לוקסור. הוא הזמין אותי לשבת איתו על המדרגות הסמוכות ולפצח גרעינים שחורים, ואני שאלתי איך הוא רואה את החיים במצרים. "יקרים", הוא חרץ. "יש טרור בסיני שמחייב את הממשלה להשקיע הרבה כסף בלוחמה, יש אבטלה ומחירים בשמיים. בקיצור, מקווים לטוב".
אני שואל למי יצביע בבחירות, ומוחמד צוחק. "אני אבחר במוחמד סלאח, הוא האזרח המצרי המפורסם ביותר". למי שלא מכיר, סלאח הוא החלוץ המצרי שמשחק בקבוצת ליברפול האנגלית, ומי שהעלה את מצרים למונדיאל שיתקיים ביוני ברוסיה. אחרי כל גול הוא נוהג להשתחוות ולהודות לאללה, מה שמביא הרבה כבוד למצרים ולאסלאם. השמועות שלפיהן הוא נמצא במגעים עם ריאל מדריד והחלום שישחק לצד כריסטיאנו רונלדו, הפכו אותו לכוכב המצרי הבולט בדורו. "רק מוחמד סלאח היה יכול לנצח את עבד אל־פתאח א־סיסי בבחירות לנשיאות, אבל הוא לא מתמודד כמובן", אומר מראוורי בחיוך, ומבהיר מיד: "אנחנו מאחורי א־סיסי. רק הוא יציל את מצרים".
מראוורי נולד בדלתא של הנילוס שבצפון מצרים, ולמד טכנולוגיה באוניברסיטה הממשלתית בקהיר, שהלימודים בה בחינם. "נולדתי למשפחה של איכרים חסרי אמצעים. למדתי חמש שנים, ועכשיו אני עובד בחנות למכשירי חשמל. לו הייתי לומד באחת האוניברסיטאות הפרטיות הזרות, הייתי מגיש מועמדות למשרות של חברות זרות. אבל עם לימודים במוסד ממשלתי, אין לי סיכוי להתקבל. אבל לא נורא, מקווים לטוב. אני גר בעיר, מסיים את העבודה ובא לפה בערב כדי לשמוע מוזיקה. מה רע".
אחרי דקות ארוכות של שיחה בנושאים מגוונים, אני מגלה למראוורי שאני מישראל. הוא פוער את עיניו בתדהמה וכמעט בולע בטעות גרעין בקליפתו. אחרי שהוא מתעשת הוא אומר "ברוך הבא למצרים", ושואל בזהירות אם אני יהודי. כשאני משיב בחיוב, הוא ממליץ לי לבדוק היטב איפה אני מסתובב. "אתה יודע שאתה בקהיר. פה במקום הזה בטוח, אבל תיזהר. מלבד המצרים יש פה סורים, לבנונים, עיראקים וסודנים. לא כולם אוהבים את היהודים". מראוורי מתנצל שעליו ללכת להתפלל את תפילת הערב, ואנחנו מחליפים טלפונים כדי להיפגש אולי מאוחר יותר.
בכיכר תחריר הסמוכה מתקבצות משפחות כמדי יום חמישי, לקראת חופשת סוף השבוע. לצד שלטי הבחירות הוצבו גם מרקעים, ועליהם נראה הנשיא א־סיסי נושא נאום בעצרת בחירות. "מצרים של כולנו, ועלינו לשמור עליה ולחיות למענה", נשמע קולו בוקע מהרמקולים, והנוכחים מהנהנים בהסכמה. ניצחונו של א־סיסי בבחירות מובטח, אבל האתגרים הגדולים עודם ממתינים לו ולמצרים כולה.
