במקום המתקפות ההדדיות וההתקוטטויות בין יו"ר ימינה נפתלי בנט ליו"ר תקווה חדשה גדעון סער, שני היריבים הציגו בשבוע שעבר סדרת צעדים שרמזו על תיאום מסרים, אף שבשני הצדדים לא מודים בכך, וטוענים: זהו "רצף נסיבתי בלבד" ו"אין תיאום".
הסכם העודפים בין תקווה חדשה לימינה נחתם ביום שלישי, במעין הצהרת כוונות על שיתוף פעולה בכנסת ה־24. במקביל חודד השבוע המסר של סער ש"יאיר לפיד לא יכול להרכיב ממשלה", בשעה שאמירה דומה אך חריפה בהרבה יצאה מפי בנט, כשהודיע ש"ימינה לא תשב בממשלה בהובלת לפיד כראש הממשלה".
כל זה לא מנע מיו"ר הליכוד בנימין נתניהו לטעון, במהלך השקת קמפיין הליכוד בישיבת הסיעה בכנסת ביום רביעי שעבר (ד'), ש"לבנט וסער אין ממשלה בלי לפיד והשמאל, כל השאר זה בלוף".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– החרדים נוהרים? יותר מסגור בוטה חסר עובדות
– סמוטריץ': "הבלוק הטכני הוא דרישה של עוצמה יהודית"
– אוי לאותה בושה: קרוב מספיק להמאיס, לא קרוב מספיק לדבר
עד כה האסטרטגיה של בנט הייתה עמימות: אם הוא מבקש להיות לשון מאזניים ביום שאחרי הבחירות ולהרוויח מצביעים מימין ומשמאל, עליו להימנע מלהצהיר הצהרות. אך לאחר מחקר פנימי שקיימו בימינה, שתוצאותיו הגיעו בשבוע שעבר, החליטו בקמפיין שלפיד אינו דמות אהודה בימין, ולכן על בנט להתחייב לראש ממשלה ימני.
ההצהרות של סער ובנט על כך שלא יצטרפו לממשלה בראשות יאיר לפיד משפרות את הסיכוי שהשניים יקימו סיעה משותפת לאחר הבחירות. חיבור שתי סיעותיהם עשוי לסייע להם במשא ומתן על הרכבת הממשלה, להגדיל את כוחם מול לפיד ואף לאפשר להם לקבל את מרב ההמלצות אצל הנשיא. העימותים בין סער לבנט שיגרו מסר שלפיו הם משחקים במגרש צדדי, בעוד התחרות האמיתית נערכת בין נתניהו ללפיד. האינטרס של שניהם היה לשנות את המשוואה הזו.
במערכת הפוליטית מבינים שציר סער־בנט עשוי להיות העוגן המרכזי שהממשלה תורכב סביבו. השניים מתחרים זה בזה על לב המצביעים, אך כשגודל הגוש הוא שמכריע את היכולת להקים ממשלה – על היריבים לשמור זה על זה. בכל פעם שאחד מהצדדים נשאל על האחר, התשובות מעומעמות ומוסטות להסבר על סיכויי ההיבחרות לראש ממשלה, ללא העיסוק בשותפים.
