האם אפשר לסמוך על החיסונים של רוסיה וסין?

כשנשיא רוסיה ולדימיר פוטין הודיע ​​באוגוסט שארצו אישרה את החיסון הראשון בעולם נגד הקורונה, רבים הגיבו בספקנות ובדאגה. מדענים רוסים לא ערכו ניסויי שלב 3, המתחייבים לפני השימוש המסחרי בחיסון. האם אפשר לסמוך על הזריקה הרוסית?

שמו של החיסון, ספוטניק V, רפרר לניצחון הסובייטי על המערב בעיצומה של המלחמה הקרה. זה היה רמז לכך שהקרמלין לא ראה במיזם מאמץ בריאותי מדעי גרידא, אלא פוטנציאל גיאופוליטי עצום. רבים נותרו חשדנים. גם רוב הרוסים אמרו שלא ייגשו לקבל את הזריקה.

בנובמבר הודיעה ענקית התרופות האמריקנית פייזר שהחיסון שלה יעיל ב־90 אחוזים. יומיים לאחר מכן רוסיה הכריזה שהחיסון שלה יעיל ב־92 אחוזים. ספקנים הצרו את עיניהם בחוסר אמון. אולם החודש פרסם כתב העת הרפואי לנסט מאמר המאשש את הטענות הרוסיות: מסקנתו היא שספוטניק V הוא "בטוח ויעיל", ושיעור היעילות שלו גבוה מ־90 אחוז, כלומר בר השוואה לחיסונים הטובים ביותר שפותחו במערב. תוצאות המחקרים של המדענים הרוסים או הסינים עשויות להתברר כמדויקות לחלוטין – ויש לקוות שכן. כרגע העולם זקוק לחיסונים יעילים רבים ככל האפשר. אבל הנתונים העולים ממשטרים אוטוריטריים ראויים לספקנות שהם זוכים לה, ואף יותר מכך.

חותמת האישור של לנסט העניקה עידוד אדיר למאמץ החיסונים הרוסי. מוסקבה כבר מוכרת מיליוני מנות לעשרות מדינות, ומחזקת את כוחה הגיאופוליטי.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– האם סטרס הוא גזירת גורל? כיצד להתמודד עם מצבי לחץ
– "יש קשית גדולה שמעבירה קולות מימין לשמאל"
– באיראן מכחישים כי ביצעו את הפגיעה בספינה בבעלות ישראלית

מרוץ החיסונים העולמי אינו עוסק רק בבריאות הציבור. מחלקת המדינה האמריקנית מאשימה את כלי התקשורת הממלכתיים ברוסיה בקמפיין דיסאינפורמציה באמריקה הלטינית, המטיל ספק בחיסונים מערביים וטוען שהם מסוכנים ונחותים מהחיסון הרוסי. חוקר דיסאינפורמציה תיאר את הקמפיין כ"אחת הפעולות הגדולות שראינו". מדינות באמריקה הלטינית וברחבי העולם מיהרו לרכוש את ספוטניק V, יחד עם חיסונים סיניים מ"סינובאק" ו"סינופרם".

קרלוס דל־ריו, חוקר מוביל באוניברסיטת אמורי שהשתתף בפיתוח חיסון מודרנה, אומר שעלינו להתייחס לתוצאות הניסויים של הרוסים והסינים בספקנות. כמו מדענים אחרים, דל־ריו רוצה לראות נתונים נוספים, ומבקש להיות בטוח שלנסט בדק חומר נוסף כחלק מביקורת העמיתים.

ביקורת עמיתים מחייבת מדענים לבחון בקפדנות את הנתונים שמספקים החוקרים עצמם. אך כיצד נדע שהנתונים לגיטימיים? המערכת נשענת על אמון, אבל כתבי עת רומו בעבר בידי חוקרים שזייפו נתונים או עיוותו אותם. מחקרים בעלי חשיבות פחותה בהרבה מניסויי החיסונים של ימינו התגלו כמזויפים. בשנת 2018, חוקר לב המזוהה עם הרווארד התגלה כמי שזייף 31 מחקרים.

זה נכון גם במערב, בלי לקחת בחשבון את הלחץ העצום שמשטרים רודניים החותרים להרחבת השפעתם העולמית עלולים להפעיל. עובדה מעניינת וחשובה היא שהרוסים עצמם מפקפקים בחיסון, אף שנראה שחלק גדול משאר העולם מברך עליו. יש לזכור שפוטין משקיע אנרגיה רבה ונטולת סנטימנטים כדי להשיג את מטרותיו הפוליטיות. כמה רופאים שהיו מעורבים בתגובה הרוסית למגפה ומתחו ביקורת על המערכת, "קפצו" מחלונות אל מותם – גורל שחוו גם עיתונאים ומבקרים אחרים של המערכת. גם המפלגה הקומוניסטית הסינית מפעילה מאמצים ניכרים לדיכוי החדשות על המגפה, ומתאמצת לחסום את חקירת מקור הנגיף בידי צוותים בינלאומיים.

למפתחי החיסונים יש הרבה מה להפסיד, ויש לבחון היטב את כל המחקרים; אולם דל־ריו מציין יתרון גדול של חיסונים שפותחו בחברות פתוחות ודמוקרטיות: עצמאותם של החוקרים והרגולטורים. לדבריו, מנהל המזון והתרופות האמריקני הצליח להדוף את לחצי הנשיא דונלד טראמפ להתקדם במהירות ולאשר את החיסונים בטרם עת. "אתה רוצה עצמאות – חוקרים עצמאים, חברות עצמאיות, רגולטורים עצמאים", אומר דל־ריו. "איזונים ובלמים הם דבר חיובי". דל־ריו צופה שרוסיה לעולם לא תעביר את החיסון שלה בתהליך אישור אמריקני או אירופי. באשר לחיסונים הסיניים, הוא סקפטי עוד יותר.

כך או כך, העולם זקוק נואשות למיליארדי מנות חיסון כדי לנצח את הנגיף. עם התגלגלות החיסונים הרוסיים והסיניים, מחקרים עצמאיים צריכים לבדוק את מהימנותם של מחקרים קודמים, לעקוב אחר המתחסנים ולהשוות את התחלואה בקרבם לתחלואה בקרב מי שלא התחסנו או התחסנו בחיסונים אחרים.

תרגום: אלחנן שפייזר