רבות נכתב על הרעוּת הישראלית בשדה הקרב. במקרה של נועם, חייל אגוז, היא נמשכת הרבה אחרי תום הקרבות.
נועם גדל בשכונת מצוקה, בסביבה לא פשוטה. כשחבריו חיפשו דרכים לחיים קלים, הוא נלחם לצאת מהמקום ממנו בא, וכנגד כל הסיכויים להיות נועם אחר. הוא התגייס ליחידת "אגוז" (באוגוסט 1999), במטרה לתרום למדינה כמה שיותר. במהלך הקרבות הקשים בהם לחם, נועם הפך הלום קרב. עם הזמן שחלף מצבו התדרדר, עד שבשנים האחרונות התגלגל לרחוב. חבריו ליחידה, מ"עמותת אגוז" שגדלו על הערך של "לא מפקירים חייל בשטח", מלווים אותו ומנסים לסייע לו, עשרים שנה אחרי שהתגייסו.
יחיאל קייסינג, חברו לצוות של נועם, מספר על האיש שהכיר. "נועם הוא איש שאתה רוצה שיהיה לצידך בקרב, הוא יסחוב את הציוד הכבד בלי להתלונן, תמיד עם חיוך והומור, איש חם, חבר. בגוף הוא לא נשבר אף פעם, אבל נפש האדם היא דבר מורכב, וכנראה ששם, משהו השתבש בעקבות כל מה שחווינו".
קייסינג מתאר את מבצע "חומת מגן", בו לחמו כחיילים צעירים. "בשטח עצמו אתה לא תמיד מבין שזו מלחמה, אבל בפועל השתתפנו במבצעים מאד מסוכנים ובפעולות עם הרוגים מהצד שלנו. לחמנו במבצעים בכניסה לרמאללה, בכניסה לג'נין, זו מלחמה לכל דבר שלא ידענו איך חוזרים ממנה. נועם לחם איתנו כתף אל כתף, תמיד היה חלק מאיתנו, תמיד נכון למשימה".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– אפרטהייד, גרסת הליגה הערבית
– סער ובנט? נתניהו הוא ה"נפוליאון" האמיתי
– הרבנית מלכה בינה: "רק שאלתי, למה בעצם אנחנו לא לומדות גמרא?"
אחרי חומת מגן נטלה היחידה חלק במבצעים שונים ביהודה ושומרון שגם בהם הם סיכנו את חייהם ונתקלו במראות קשים, אבל השיא מבחינת נועם, ארע ככל הנראה במלחמת לבנון השנייה. קייסינג המשיך במהלך השנים להתקדם בשירות קבע בצה"ל והיה אז מ"פ בסדיר. נועם וחבריו מאגוז היו אז חיילי מילואים שנכנסו לעומק הלחימה. "חבריו לצוות ראו אז שמשהו לא בסדר. אמנם לא הייתה לו פגיעה פיזית, וכל אחד סוחב הלאה את מה שהוא סוחב, אבל אצל נועם הלם הקרב התפרץ בהמשך החיים. נועם השתחרר מהצבא, אבל הצבא לא השתחרר מנועם".
אימו של נועם נפטרה, אביו חלה, וכך, באין משפחה שמלווה אותו, הוא התגלגל במשך שנים, יוצא ונכנס מאשפוזים בבתי חולים פסיכיאטרים. "חוויות הלחימה הקשות היו מלוות אותו בימים ובלילות", מספר קייסינג. "מצבו הנפשי התדרדר והוא מצא את עצמו ברגעי שפל קשים מאוד, כשהוא עובר בין אשפוזים שונים, בבדידות ובחוסר אונים".
לפני מספר חודשים החברים מצאו את נועם כשהוא מתגלגל ברחובות, רעב וכפות רגליו פצועות מהליכה ממושכת ללא נעליים. "היה קשה לצפות בו, מצבו הנפשי והפיזי היה קשה, הוא היה מוזנח, שיניו שבורות, לא האמנו שזה אותו נועם הלוחם. הלב נחמץ מלחשוב על גודל ההחמצה. כואב לי לחשוב על מה שהוא עובר ועל הסבל שהיה מנת חלקו".
נועם הבין שחבריו רוצים בטובתו ושיתף איתם פעולה. הם הביאו אותו ל"בית של גיא", מקום טיפולי בסביון שהוקם בכדי לשקם לוחמים ולוחמות. "שם עשו לו שיקום, גמלו אותו מהתרופות הפסיכיאטריות ואפשר לומר שנועם ממש נולד שם מחדש. עשינו את מה שהוא היה עושה למעננו, ניסינו לספק לו הגנה ותמיכה".
בשיתוף הפעולה של הצוות של נועם, הצוות המקביל ועמותת יוצאי אגוז מתקיים בימים אלו קמפיין גיוס כספים שמטרתו לסייע לנועם לשקם את חייו. חבריו מסייעים בידיו גם בתביעה מול משרד הביטחון, אולם יש צורך בתשלומים מיידים שנועדו לשיפור איכות חייו של נועם. "גדלנו על הערך ש"לא משאירים פצועים בשטח", אומר קייסינג שמבקש לציין שהוא מדבר בשם עמותת יוצאי אגוז, "ופצועים יכולים להיות בגוף או בנפש. נועם הוא מלח הארץ, נלחם ותרם בשבילנו, עכשיו הזמן שלנו לעזור לו".
מעוניינים לעזור? תרמו ל"מצילים את נועם".
