בקיץ האחרון, בעיצומה של תקופת הקורונה, הושבע יוסי טייב כחבר כנסת מטעם ש"ס במסגרת החוק הנורווגי המאפשר לשרים להתפטר מהכנסת ולפנות את מקומם לבאים ברשימה. הח"כ הצעיר, יליד צרפת, ביקש להתחיל בפעילות למען הציבור, אך הנחיות הקורונה הקשו אפילו על קביעת פגישות היכרות.
אבל טייב, שרואה עצמו כנציג העולים מצרפת בכנסת, לא הרים ידיים. "התחלתי בזה שתרגמנו, לעיתים מדי יום, את ההנחיות של משרד הבריאות לצרפתית", הוא מספר. "במשרד הבריאות בהתחלה ביקשו מאיתנו להשתמש בתרגום שלנו, אבל אחרי שהעלינו את הנושא הוחלט שם לתרגם בעצמם את ההנחיות לשפות השונות".
ברמת הסיוע לפרט אומר טייב כי בשבעת החודשים שחלפו מאז כניסתו למשכן הוא טיפל בלא פחות מעשרת אלפים פניות ציבור, רובן מעולי צרפת. רבות מהן נוגעות למצבם הכלכלי, לבעיות בירוקרטיות שנתקלו בהם ולמצוקות שונות שהקורונה העצימה.
טייב איננו הח"כ הקלאסי של ש"ס. חינוכו הצרפתי ניכר בהליכותיו. הוא חנוט תמיד בחליפה מחויטת ומגוהצת, זקנו מקוצץ, נעליו בורקות ועל פרק ידו שעון נוצץ, והוא מתאפיין במזג שקט ומאופק. אנחנו נפגשים בפתח יום נוסף של קמפיין הבחירות, כאשר לאחר שיחתנו הוא צפוי לעלות צפונה ולשוב משם בשעות הקטנות של הלילה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "קפיץ דרוך": כך נערך פיקוד הדרום ללוחמה בעזה
– פציעות הרגליים הנפוצות
– רצים לדירה: ריאיון עם מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון
אם לפני כמה שנים הייתם אומרים לטייב, שלפני כשבוע חגג את יום הולדתו הארבעים, שבגיל הזה הוא יהיה חבר כנסת, הוא היה צוחק ומשיב שממש אין לו תוכניות מהסוג הזה. לפני השלב הפוליטי בחייו הוא עסק בעבודה קהילתית־חינוכית בחברה החרדית ובקרב קהילת עולי צרפת בישראל. כשנה לפני הצטרפותו לרשימת ש"ס הארצית הוא מונה לסגן ראש מועצה מטעם המפלגה בקרית־יערים, לא תפקיד שאפשר לראות בו מקפצה פוליטית מהירה לכנסת, ועוד תוך זמן קצר כל־כך.
אבל אז הגיעה שיחת טלפון מפתיעה מיו"ר ש"ס אריה דרעי, ביום סגירת הרשימות לכנסת ה־21, שהתקיימו באפריל 2019. "דיברנו רבע שעה, ואז הוא אמר לי: 'עוד 20 דקות נסגרות הרשימות, אתה בפנים או בחוץ?' הוא הציע לי להשתלב במקום ה־15, וכיוון שזה בכל מקרה לא היה ריאלי, הסכמתי מבלי שהספקתי אפילו להתקשר לאשתי. אלא שאז לא הבנתי מה דורשת מערכת בחירות. נשאבתי לתוך זה, ומאז אני שם".
במערכות הבחירות הבאות שובץ טייב במקום ה־12 ברשימה, ובקדנציה הנוכחית נכנס לכנסת במסגרת החוק הנורווגי. ברשימת ש"ס לבחירות הקרובות הוא מוצב במקום העשירי.
ההסבר העיקרי להקפצתו של טייב ולשיבוצו בעשירייה הראשונה קשור לרצונה של ש"ס לפנות לקהילת עולי צרפת בישראל, המוערכת בכ־100 אלף בעלי זכות הצבעה. מרבית יהודי צרפת כיום הם יוצאי צפון אפריקה, וכך גם רוב העולים. רובם מצביעים לליכוד, אך בשנים האחרונות סימנו בש"ס את קהל היעד הזה ומשקיעים מאמצים רבים כדי להגיע אליו.
"אני לא מייצג בש"ס ציבור חרדי הארד־קור, אלא את הציבור הזה של עולים שאומרים לעצמם 'אנחנו יהודים', ולא מחוברים למגזרים בישראל כפי שאנחנו מכירים אותם"
"בבחירות הקודמות הגענו כנראה לכחצי מנדט מעולי צרפת, בסביבות 15 אלף קולות", סבור טייב. מבחינת צמרת ש"ס התוצאה הזו הייתה אכזבה, לאחר המשאבים הרבים שהושקעו ובהם הפקת סרטונים, אירועים וחומרי הסברה בצרפתית. לדברי טייב, ההשקעה הכספית של ש"ס בקמפיין ייעודי לקהילת העולים מצרפת היא הגבוהה ביותר לעומת המפלגות האחרות, ומגיעה למאות אלפי שקלים.
"לדעתי בבחירות הקרובות אנחנו נעבור את המנדט", מקווה טייב. "בעיניי זה רק מראה את האמונה של אריה דרעי במטרה הזו. אם הוא היה מודד את הנושא רק בהצלחה של קמפיין, הוא לא היה מציב אותי ברשימה ולא היה ממשיך לנהל קמפיין בקהילה הצרפתית. בסיבוב הראשון כשהוא פנה לקהילה הזו, קיבלו משהו כמו אלפיים קולות".
לא לרוקן את הקהילה
טייב נולד וגדל ברובע ה־15 בפריז, למשפחה "מסורתית מינוס" כלשונו. כשאני שואל אותו לפשר המונח הזה, הוא מסביר: "זה אומר שנסענו עם הרכב לסבא שלי כל שבת כדי לעשות קידוש ולאכול קוסקוס וקציצות. אימא שלי מצרפת ואבא שלי מתוניס, כך שהבית היה מעורבב מאוד מבחינה תרבותית. כשהייתי בן תשע ההורים שלי חזרו בתשובה".
לאחר שעלה לארץ בגיל 17 למד תקופה קצרה בישיבת מיר החרדית בירושלים, ואז התגייס לצה"ל ושירת בפלוגת חיל קשר של חטיבת גבעתי. לאחר נישואיו הוסמך לרבנות בכולל של הרב מרדכי אליהו ז"ל, ויצא עם רעייתו לשליחות של כמה שנים מטעם הסוכנות היהודית בעיר טולוז בצרפת.

"הייתי רב קהילה בשבתות, ובמהלך השבוע עבדתי בתיכון היהודי 'אוצר התורה' כמחנך כיתה י"ב ומעין מלווה של הנערים בפנימייה", הוא מספר. "זה בית ספר עם כיתות מעורבות לבנים ובנות, שנפרדות רק בלימודי הקודש. שמתי לי למטרה להסביר לתלמידים האלה כמה חשוב להגיע לארץ ישראל. עשרות מהם הגיעו לכאן לתוכניות מסע ותוכניות אחרות, רובם גם גרים כיום בישראל". באותה תקופה הוצע לו לכהן כרבה הראשי של טולוז, אך אשתו, ילידת הארץ, אמרה שהם יצאו לשליחות של שלוש שנים ואת ילדיה היא רוצה לגדל בישראל.
עם שובו לארץ בשנת 2008, החל לנהל פרויקטים לעולי צרפת בעמותת שלבים של קרן וולפסון. הוא מתגורר בקרית־יערים עם רעייתו וששת ילדיהם – הגדולה בת 19 והקטן בן 7.
טייב תומך כמובן בעליית יהודים מצרפת ובשיפור הקליטה שלהם כאן, אך הוא חושב גם על הקהילה שנותרת שם ומציע לפעול באופן זהיר. "אם יעלו לישראל 50 אלף יהודים, נרוקן בעצם את הקהילה ממנהיגיה ומאנשי הליבה שלה ונשאיר 450 אלף יהודים בצרפת כצאן ללא רועה. הם פשוט יתבוללו. הגשתי הצעת חוק שטרם התקבלה, שלפיה מדינת ישראל תשקיע בחיזוק הקהילה שם ובחינוך היהודי, כך שהקהילה תוכל להתמודד גם עם עלייה של 50 אלף האנשים המרכזיים שלה. יש לי בני דודים שנשואים לגויות, כך שזו בעיה שאני מכיר מקרוב".
ש"ס איננה המפלגה היחידה שפונה לעולי צרפת ומציבה ברשימתה מועמד מקרבם. ימינה הציבה במקום ה־11 ברשימתה את יום־טוב כלפון. "אנחנו המפלגה היחידה שבאמת באה לייצג את הצרפתים", אומר על כך טייב. "כבר כמה שנים שנפתלי בנט פונה לעולים מצרפת, אבל הם לא עשו שום דבר למען הקהילה". טייב מכיר את כלפון מהתקופה שבה היה חבר בבני עקיבא בצרפת, וזוכר אותו היטב מאז. "אני מתפלל שהוא ייכנס לכנסת, ותהיה כאן גם אמירה ששני חבר'ה מהקהילה פועלים למענה. אני מאמין שביחד נוכל לסייע לקהילה, שזקוקה לסיוע הזה".
יש לך מצביעים בקרב הציבור הדתי־לאומי דובר הצרפתית?
"אני לא יודע אם הם מצביעים לי, אבל הם ללא ספק פונים אליי לעזרה, והפניות הולכות וגוברות. כשאני מגיע ליהודה ושומרון לביקור בקרווילות של עולי צרפת בברוכין וביקיר, הם מבקשים ממני לייצג אותם. הציבור היותר אידיאליסטי של הכיפה הסרוגה נעזרים בי, אבל לחלקם קשה לשים ש"ס בקלפי, אם כי בשנה האחרונה זה משתנה מהר מאוד. אני שובר את הקרח הזה.
"מבחינתי יהודי שגר בנתניה או ביו"ש זה אותו הדבר. לפני 15 שנה מי שגר ביו"ש נחשב 'משוגע' או 'מתנחל קיצוני', ולשמחתי היום יהודה ושומרון זה חלק אינטגרלי ממדינת ישראל". טייב מזהה הבדל מסוים בין תקופות העלייה השונות: "בעבר אלה היותר אידיאליסטים עלו ליישובים ביהודה ושומרון, מתוך ציונות, אבל לצערי העלייה הזו הולכת ומתמעטת, וכעת המנוע העיקרי לעלייה היא האנטישמיות".
הילדים בישיבת חברון
שילובו של טייב בש"ס נועד לא רק לפנות לעולי צרפת אלא גם להצעיר את המפלגה, שחלק מנציגיה בכנסת נמצאים בתפקידם שנים רבות. מטרה נוספת היא לפנות לקהלים מסורתיים שבעבר תמכו בש"ס, אך עם השנים חלקם נטשו אותה. "אני לא מייצג בש"ס ציבור חרדי הארד־קור, אלא את הציבור הזה של עולים שאומר לעצמו 'אנחנו יהודים', ולא מחוברים למגזרים בישראל כפי שאנחנו מכירים אותם", אומר טייב. "גדלתי בבית שלא שמרו שבת, וכך גם רבים מחבריי. לכן אני חושב שאני שונה משאר חברי הכנסת של ש"ס, בכך שאני מכיר את השפה הזו. אני לא צריך ללמוד את זה, אני בא משם ואני מבין את המנטליות של אדם שלא שומר שבת אבל שהערכים היהודיים חשובים לו מאוד. מטרתי היא שהעולים מצרפת ייקלטו כאן טוב יותר, ויש כאן הרבה עבודה".
טייב מזכיר נושא נוסף שבו ביטא קו מתון: "כחבר בוועדת החינוך הצדקתי את הצורך להקים בתי ספר ממלכתיים חרדיים למי שרוצה בכך, ורבים שמבקשים כיום לקדם נושא זה פונים אליי. קיבלתי על כך גיבוי גם מח"כים חשובים ובכירים בש"ס".
אז אתה הח"כ היותר "ליברלי" בש"ס?
"לא יודע אם ליברלי, אלא מייצג את היהדות הספרדית האותנטית שעליה גדלנו, של הרב עובדיה יוסף. הוא היה אומר 'תחיו איך שאתם, אנחנו נחבק אתכם, אבל תהיו עם כבוד לתלמידי חכמים".
עם זאת, כמו רבים מחברי הכנסת של ש"ס, ילדיו של טייב לומדים בחינוך החרדי־אשכנזי, השונה מאוד באופיו ובתכניו מהחינוך שהוא עצמו קיבל וממוסדות החינוך שהוא סייע בפתיחתם בישראל עבור עולי צרפת שמבקשים לימודים תיכוניים ברמה גבוהה יחד עם לימודים תורניים, כפי שהכירו בארץ מוצאם.
"כשהבן שלי היה בן 13, אמרתי לו 'דניאל, כמו שסבא אמר לי כשהייתי בן 13, גם אני נותן לך שתי אפשרויות: ללמוד לימודי חול עם בגרות או ללכת לישיבה. כל החלטה שתקבל מקובלת עליי, אבל לאן שלא תלך תעשה את זה עד הסוף'. אני מצידי הצעתי לו ללכת לישיבת כיסא רחמים, ישיבתו של הרב מאיר מאזוז בבני־ברק. רציתי חינוך ספרדי מכיל ואוהב, שעליו גדלתי. אבל בסוף הוא למד בבית ספר קרוב לבית, שהיה אשכנזי, והסביבה שהוא גדל בה הובילה לכך שהיום הוא לומד בישיבת חברון".
הילדים שלך ישרתו בצבא?
"אני לא יודע. אולי כן. כל אחיי שירתו ויש לי אח שעדיין משרת בצה"ל. ייתכן שיהיה לי ילד בצבא. אני מאמין במשפט 'חנוך לנער על פי דרכו'".

למרות תקופתו הקצרה בכנסת, טייב גאה לספר על מיזם שהוביל יחד עם ח"כ עמית הלוי מהליכוד ושיֵצא לדרך בימים הקרובים, לקידום אפשרות של "עלייה קהילתית" במסגרת פעילות המשרד לפיתוח הנגב והגליל. "שאלתי את הצוות שלי: מה יקל על העלייה הצרפתית? כולם הסכימו שחסרה מסגרת לעלייה של קהילה מצרפת לישראל, יחד עם רב או נשיא הקהילה, ושלאותה קבוצה יהיה ליווי אינטנסיבי כגון רכז שיסייע בבירוקרטיה, עם תקציבים לאירועי תרבות ועוד".
במסגרת התוכנית, הרב העולה יקבל משכורת קבועה, וכך גם עובדים סוציאליים שילוו את הקהילה, רכז ועוד. המיזם היה אמור לעבור לדבריו כהחלטת ממשלה, אלא ש"קיבלנו המון מקלות בגלגלים. גורמים ממשרד הקליטה ושרים מכחול לבן הטילו וטו על ההצעה שעלותה הגיעה לכ־40 מיליון שקל. אריה (דרעי; צ"ק) אמר שהוא משחרר 4.5 מיליון שקלים מתקציב משרד הנגב והגליל, כדי שהמיזם יֵצא לפועל".
כתבים פוליטיים מגדירים אותך כעוף מוזר בש"ס, לא קולני או כוחני אלא שקט. אתה מכיר את הדימוי הזה?
"אני שומע את זה הרבה, גם מח"כים. כשיוצא שאני מרים את הקול בוועדה, היו"ר תמיד מופתע. חונכתי ש'דברי חכמים בנחת נשמעים'. האם אני מתנהג כמו אירופי? יכול להיות. אבא שלי אומר ש'זה שאתה צועק לא אומר שאני אבין אותך יותר טוב'. אפשר לא להסכים, אבל הכול באווירה טובה. יש לי הרבה חילוקי דעות עם ח"כים סביב נושאי דת ומדינה, אבל אנחנו עדיין מסתדרים".