משפטנים מזהירים כי אנשי צוות רפואי שאינם מתחסנים חשופים לתביעות נזיקין מצד חולים, עובדים אחרים והמוסד לביטוח לאומי. בבתי החולים של הדסה בירושלים הודיעו אתמול לעובדים כי מהשבוע הבא לא יינתן כיסוי ביטוחי או משפטי לעובדים שמסרבים להתחסן, במקרה שיחלו בעצמם בקורונה או ידביקו אחרים.
בימים האחרונים חלה עלייה במספר המבודדים והחולים בקרב צוותי הרפואה בישראל. נכון לאתמול, 1,115 מעובדי בתי החולים היו נתונים בבידוד משום שחלו בקורונה או נחשפו לחולים – עלייה של כ־3.9 אחוזים בתוך שבוע. זהו היפוכה של המגמה שנרשמה בשבועות האחרונים.
מעל 80 אחוזים מאנשי הצוותים בבתי החולים במדינה התחסנו עד כה מפני הקורונה, ורובם מחזיקים כבר בתו הירוק, הניתן שבוע לאחר קבלת מנת החיסון השנייה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– באחורי הקלעים של עולם התקשורת אין ימין יש רק שמאל
– "נעים מאוד", המיזם שהוקם כדי לחסוך לעצמאים טעויות
– "לנתניהו היה נוח לחסל אותי"
"בבתי החולים יש לשמור גם על בריאות אנשי הצוות וגם על בריאות המטופלים, וההגנה הטובה ביותר היא החיסון", אומר לנו מנכ"ל הדסה פרופ' זאב רוטשטיין. "מי שלא מתחסן לוקח על עצמו את הסיכון לחלות ולמות, ואנחנו לא מוכנים לתת כיסוי ביטוחי למי שפגע באחרים כי קיבל החלטה לא להתחסן".
משמעות ההחלטה היא שמיום ראשון, מי מצוות בית החולים שלא קיבל חיסון ויידבק בקורונה ייחשף לתביעות אישיות, ולא יוכל לתבוע את בית החולים בגין נזקי גוף או נפש שעלולים להיגרם לו עקב המחלה.
שיעור המחוסנים בקרב עובדי הדסה גבוה מ־95 אחוזים. 43 מעובדי קמפוס הדסה בעין כרם מבודדים, אך רוטשטיין מסביר שאין לחשוש מכך. "מקדם ההדבקה בקרב מי שאינם מחוסנים גבוה מ־2, אבל שאר הצוות מוגן. המסקנה היא ששומר נפשו יתחסן", אומר רוטשטיין. "מי שרוצה לשמור על ילדיו חייב להתחסן אפילו יותר. בבתי החולים מאושפזים 60 ילדים חולי קורונה במצב קשה, ואף הורה או מורה לא ירצה להיות אשם בהדבקת ילדים קטנים ואף בסיכון חייהם, ולסחוב זאת כל חייו על מצפונו".
במרכז הרפואי לגליל בנהריה מספר העובדים בבידוד הוא 44, ומתוכם 19 חולים בקורונה. זהו מספר נמוך מאוד בהשוואה לחודשי שיא המגפה, אך גם הוא במגמת עלייה. בבית החולים מסבירים כי רוב המבודדים נחשפו לחולי קורונה מחוץ למקום העבודה. שיעור העובדים המחוסנים שם, לפי סגן מנהל בית החולים ד"ר צבי שלג, הוא 80 אחוזים, והסגל ממשיך במאמץ לחסן את העובדים שטרם התחסנו.
הדיון הציבורי על חיוב צוותי הרפואה להתחסן מתנהל זה שבועות, ובבתי החולים חוששים כי חברות הביטוח המבטחות את הרופאים יסרבו לכסות את הנזקים – מה שיחשוף את בתי החולים או את העובדים סרבני החיסונים לתביעות אישיות. תביעות כאלה צפויות להתגלגל זמן רב, ובמערכת המשפט מניחים כי חיוב עובדים להתחסן, וזכותו של המעסיק לפגוע בעובדים שבחרו לא להתחסן, יידונו בבית המשפט העליון בטרם יוכרע אם הם חוקיים או לא.
עו"ד דוד פייל, מומחה לרשלנות רפואית, מצדד בהחלטת הדסה. "בית החולים בהחלט יכול להזהיר אנשי צוותים רפואיים שכל נזק שייגרם לבית החולים, לעובדיו ולמטופליו, בגלל סירוב ההתחסנות – יוטל על סרבני ההתחסנות עצמם", הוא טוען. פייל מציע לבתי החולים לחייב אנשי צוות המתנגדים לחיסון הקורונה לחתום על התחייבות שיישאו בכל הנזקים. לחלופין, הוא אומר, אפשר להוציא לחופשה כפויה כל עובד שמסרב להתחסן, או לאפשר לעובדים שלא התחסנו לעסוק רק במחקר ובמילוי דו"חות, ולא לבוא במגע עם מטופלים או עובדים אחרים.
מנגד, עו"ד דורית פילו, מומחית לרשלנות רפואית, סבורה כי מגישי תביעות רשלנות מחפשים את "הכיס העמוק", ולא יוותרו על דרישת פיצויים מבתי החולים עצמם. "ייתכן שיש פה 'אָשָׁם תורֵם', שהרי לאנשי הצוות ניתנה האפשרות להתחסן ולהגן על עצמם ועל אחרים מפני הקורונה. אבל ברור שמטופל שמגיע לבית חולים בגלל כאב ראש, סומך על כך שהמטפלים בו מחוסנים מפני הנגיף. אם הוא יוצא עם קורונה, לא מעניין אותו שבית החולים הסיר אחריות מהעובד. לבתי המשפט יהיה קשה לדחות את התביעה נגד בית החולים, גם כאשר ברור שהעובד הוא שהתרשל".
