ישראל ממשיכה במאמץ לגייס התנגדות דיפלומטית בינלאומית להחלטת התובעת בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, לפתוח בחקירה נגדה. ביום חמישי החולף שוחח ראש הממשלה נתניהו עם סגנית נשיא ארה״ב קמלה האריס, ובהודעה המסכמת שנשלחה מלשכתו נמסר כי האריס "הביעה את ההתנגדות המוחלטת של הממשל האמריקני להחלטת התובעת של בית הדין בהאג".
גם שר הביטחון בני גנץ קיים ביום חמישי בערב שתי שיחות טלפון עם עמיתות אירופיות בנושא: שרות ההגנה של גרמניה ושל צרפת. גנץ הודה לשרה הגרמנייה, אנגרט קראמפ־קארנבאואר, על תמיכתה בעמדת ישראל כי לבית הדין אין סמכות לפתוח בחקירה נגדה. גנץ ציין כי החלטת בית הדין היא פוליטית, ועלולה לפגוע ביכולתן של דמוקרטיות להגן על עצמן מפני ארגוני טרור, המשתמשים באזרחים כמגן אנושי. עוד הזכיר גנץ, כי לישראל מנגנוני חקירה עצמאיים ומערכת משפט חזקה ואיתנה, המתמודדת עם כל חשד להפרה של הדין הבינלאומי.
מהשרה הצרפתייה, פלורנס פרלי, ביקש גנץ כי צרפת תפעל בכדי לסייע לישראל מול התביעה, וזאת מתוך הבנה כי דיון נגד ישראל לא רק חוטא למציאות, אלא עלול לפגוע ביכולתן של דמוקרטיות אחרות להילחם בטרור ובארגונים הפועלים מתוך אוכלוסייה אזרחית.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הכוכב הבא לנשיאות: מושל פלורידה מלהיב את הדמיון הרפובליקני
– כשגם ד"ר סוס עולה על המוקד, התרבות בסכנת הכחדה
– הפלסטינים והרשימה המשותפת מברכים על החלטת האג
אחת מהשאיפות הישראליות היא כי המדינות המממנות את בית הדין יודיעו כי כל עוד החקירה נמשכת, הן מסירות או לפחות מקצצות את התמיכה הכלכלית בו. זה יעד שטרם הושג.
בתדרוך לעיתונאים שקיים דובר מחלקת המדינה האמריקנית ביום שישי, הוא נשאל האם הממשל מתכנן להתנות את חידוש הסיוע הכספי ושיתוף הפעולה עם ההנהגה הפלסטינית, בכך שהפלסטינים יסתייגו מהחקירה שנפתחה לבקשתם בבית הדין. לשאלה לא ניתנה תשובה ישירה, אלא רק כי יש לממשל התחייבות לתמוך בעם הפלסטיני, וכן כי גישתם כלפי החקירה בהאג "ברורה מאוד". בשבוע שעבר, הודיע גם מזכיר ההגנה האמריקני בלינקן, כי ארה"ב מתנגדת להחלטה ומאוכזבת ממנה.
נזכיר כי ביום רביעי האחרון הודיעה התובעת בבית הדין, פאטו בנסודה, באופן רשמי על פתיחה בחקירה נגד ישראל. התובעת קיימה במשך חמש שנים בדיקה מקדמית של הבקשה הפלסטינית לחקירה, והעבירה לפני כשנה את הדיון בשאלת סמכות בית הדין לחקור לידי ערכאה של שלושה שופטים בבית הדין. בין חוות הדעת שהוגשו לבית הדין, היו גם כאלו שניתנו מאת שבע מדינות: גרמניה, אוסטריה, אוסטרליה, ברזיל, צ'כיה, הונגריה ואוגנדה שפירטו מדוע אין לבית הדין סמכות לדון בדברים.
לפני כחודש, שנה אחרי שהעניין הועבר לפתחם, השיבו השופטים ברוב של שניים מול אחד כי יש לתובעת סמכות לדון בתביעה הפלסטינית, והתעלמו בין היתר מחוות הדעת של המדינות שטענו אחרת. הקביעה של שני השופטים מבוססת על החלטה כי הרשות הפלסטינית, שקיבלה באו"ם מעמד של משקיפה שאינה חברה, נחשבת לצורך מסגרת השיפוט של בית הדין כמדינה. ולכן, יש לבית הדין סמכות לדון בפשעי מלחמה שביצעה לכאורה ישראל בשטחה, כלומר ביהודה ושומרון, בעזה ובמזרח ירושלים. זאת אף שישראל אינה חברה בבית הדין.
הפשעים לכאורה אותם מבקשת התובעת לחקור נוגעים להתנהלות הישראלית וכן זו של חמאס במבצע צוק איתן ב-2014, לעמידה הישראלית מול ההתפרעויות הפלסטיניות על הגדר עם עזה ב-2018, וכן לבנייה הישראלית ביו"ש – בכל השטח, כולל מזרח ירושלים. שכן, אמנת רומא שמסמכותה פועל בית הדין, כוללת סעיף הטוען כי העברת אוכלוסייה של כובש לשטח כבוש, תיחשב כפשע מלחמה.
השר לשעבר זאב אלקין, שכיהן בראש הוועדה הבין־משרדית שריכזה את הפעילות הישראלית בנוגע לאפשרות של חקירה בהאג עד להתפטרותו מהכנסת, טוען כי יש לגבות מחיר מהפלסטינים. "אף אחד מבכירי אש"ף שעסקו בזה לא שילם שום מחיר. והרי יש פה אויב שפועל נגדך בכל הכוח. אפשר לשלול תעודות אח"מ, להטיל מגבלות על חופש תנועה בשטחי C, מגבלות על יציאה לחו"ל. הפסקת מתן חסות לאינטרסים הכלכליים של בכירי הרשות. לגבי חלק מאותם אנשים, אין שום בעיה לפתוח תיקים על הסתה לטרור בתוך תחומי מדינת ישראל. אם מותר לעצור בכיר ישראלי, אז מותר לעצור בכיר פלסטיני. אם נלך בדרך הזאת נייצר הרתעה, נייצר לחץ, נייצר מנגנון בו בכירים פלסטינים חושבים פעמיים. אם היינו עושים את זה קודם, יכול להיות שבכלל ההחלטה על פתיחה בחקירה לא הייתה מתקבלת".
עם זאת, שבועיים וחצי לפני בחירות ותחת ממשל אמריקני חדש שישראל בונה עמו בימים אלו יחסי עבודה, בירושלים מעדיפים לפעול בינתיים בזהירות דיפלומטית.
