אסון רעידת האדמה והצונאמי שפגע קשות בפוקושימה שביפן, בתחילת מרץ לפני עשר שנים, משך את תשומת הלב העולמית לסכנות הגלומות בהפעלת כורים גרעיניים, וגרר גם חשש כבד מפני השימוש בהם לצורכי הפקת חשמל. הטכנולוגיה הגרעינית השנויה במחלוקת מייצרת רק כעשירית מהחשמל בעולם.
"זו הייתה תעשייה בינלאומית במשבר חמור עוד לפני פוקושימה", מתמצת מייקל שניידר, אנליסט ויועץ למדיניות אנרגיה וגרעין. "מאז החריף המשבר באופן ניכר".
עלויות הבנייה הגבוהות של הכורים הגרעיניים, לצד חששות הבטיחות שהתעוררו לאחר הנחשול הקטלני שפגע בכור היפני, ציננו את העניין הבינלאומי בענף. לפי שניידר, שחיבר דו"ח שנתי על מגזר האנרגיה הגרעינית, 429 כורים גרעיניים לייצור חשמל פעלו בשנת 2010, ורק 412 בסוף השנה שעברה. ובכל זאת סך ייצור האנרגיה הגרעינית גדל מ־365.3 ג'יגה־ואט בשנת 2010 ל־367.1 ג'יגה־ואט בשנת 2020, מכיוון שכורים חדשים נוטים להיות חזקים יותר, בזמן שמתקנים ישנים שודרגו (לשם השוואה, ישראל צרכה בשיא קיץ 2020 כ־14.5 ג'יגה־ואט).
כאמור, לאסון פוקושימה הייתה השפעה נרחבת בזירה הבינלאומית. גרמניה החליטה בעקבותיו לנטוש את השימוש בכוח גרעיני עד 2022. גם בלגיה ושווייץ מתכננות להפסיק את השימוש בכוח גרעיני. אך מדינות אחרות מתכננות לפתח את התחום, והמובילה שבהן היא סין: בכלכלה השנייה בגודלה בעולם נבנו 25 מ־57 הכורים שהוקמו בכל העולם בעשור החולף, אך אפילו תוכניותיה של סין השתנו כתוצאה מפוקושימה.
"אסון פוקושימה זעזע עמוקות את קובעי המדיניות בסין והוביל לצמצום השאיפות הגרעיניות של בייג'ינג, גם אם לא לבלימתן", הסביר שניידר.
מדינות אחרות, כמו בנגלדש, בלארוס, איחוד האמירויות וטורקיה, השיקו בכל זאת מיזמים גרעיניים. גם פולין, המסתמכת כיום בעיקר על אנרגיית פחם מזהמת, רוצה להתחיל להשתמש באנרגיה גרעינית. אבל תעשיית הגרעין עומדת בפני תחרות גוברת מצד אנרגיות מתחדשות, שהפכו למשתלמות יותר בשנים האחרונות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– לוחמה כלכלית־דיפלומטית: הצעדים הבאים במאבק בהאג
– על גג העולם: כך כבש דתי צעיר את שוק האנרגיה הירוקה
– כך מדינות מדחיקות שקרים כדי להגן על האינטרסים שלהן
האסון ב־2011 אילץ את תעשיית הגרעין לאמץ תקני בטיחות חדשים, והגדיל בשליש את עלויות הקמת הכורים בעשור החולף. לעומת זאת, עלויות אנרגיית הרוח והשמש צנחו ב־70 וב־90 אחוזים בהתאמה, בין 2009 ל־2020.
תומכי השימוש באנרגיית גרעין עדיין טוענים שזהו מקור אנרגיה נקי ביותר מבחינת זיהום אוויר. "יש צורך במגוון טכנולוגיות, כולל אנרגיה גרעינית, כדי לעבור לאנרגיה נקייה ברחבי העולם", כך לפי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, המייעצת למדינות עשירות על מדיניות אנרגיה.
לא ברור מה צופן העתיד לטכנולוגיית הגרעין. לפי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, הספק ייצור החשמל הגרעיני בכל העולם עשוי לגדול ב־82 אחוז עד שנת 2050 ב"תרחיש שימוש גבוה", או לרדת ב־7 אחוזים ב"תרחיש שימוש נמוך".
תעשיית הגרעין מתמקדת בשנים האחרונים בכורים מודולריים קטנים (SMR), ומתרחקת ממבנים גדולים ועוצמתיים יותר. הכורים הקטנים יותר, בהספק של 300 מגה־ואט בהשוואה לג'יגה־ואטים המיוצרים בכורים דוגמת פוקושימה, תוכננו להיבנות בפסי ייצור זולים. רוסיה כבר משתמשת בשיטה הזו. גם ארה"ב, צרפת ובריטניה, גילו עניין בטכנולוגיה הזו. כמה מדינות גם מפתחות כורי דור רביעי, שייצרו פחות פסולת גרעינית.
תרגום: אלחנן שפייזר
