בתחילת שבוע שעבר הגישו שלושה לוחמי צה"ל לשעבר, ביחד עם ארגון "עד כאן" תביעת ענק נגד ארגון השמאל "שוברים שתיקה". שלושת הלוחמים שירתו בזמן מבצע "צוק איתן", ובכתב התביעה טוענים כי שוברים שתיקה ייחסו להם פשעי מלחמה כגון וידוא הריגה לזקן תושב עזה וקבירתו בעודו חי, במסגרת עדויות שקריות שפורסמו בארץ ובעולם על פעולות צה"ל בזמן המבצע.
בעקבות פרסום המקרה נחקרו הלוחמים על ידי המשטרה הצבאית ונפתחו נגדם תיקים פליליים שלבסוף נסגרו.
הלוחמים תובעים את הארגון בסכום של מיליון ומאתיים אלף שקלים בגין הוצאת לשון רע והפגיעה שנגרמה להם בשל העדויות שפורסמו. התביעה הוגשה בעזרת עורכי הדין מיכאל דבורין ועורך הדין צור פלק המייצגים את התובעים ואת ארגון עד כאן בו פועלים נגד ארגונים אותם הם מגדירים כאנטי-ישראליים.
בחודש מאי 2015, כשנה לאחר שהסתיים מבצע צוק איתן, פרסם ארגון שוברים שתיקה דו"ח עם עדויות חיילים מהמבצע, שעל פי כתב התביעה "התיימר לטעון שבמהלך 50 ימי המלחמה ביצע צה"ל פעולות לא מוסריות של נקמה, רצח חפים מפשע", ועוד. בעקבות פרסום הדו"ח נפתחו שמונה חקירות פליליות על ידי מצ"ח.
אחת הפרשות המתוארות בדו"ח המשמיץ, היא הפרשה שבעקבותיה תובעים הלוחמים וארגון עד כאן את שוברים שתיקה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
"סעיף הנכד" מסוכן יותר מגיור רפורמי
הפרדיגמה האיראנית: מאחורי המתקפה על הספינה הישראלית
מקורבים, עיתונאים ובני משפחה: קומבינת החיסונים של אבו מאזן
על פי העדות בדו"ח, במקרה שהתרחש בבית חאנון הנמצאת בצפון רצועת עזה, כח צה"ל פצע זקן פלסטיני שהתקרב אליו ולאחר מכן בעוד הזקן פצוע, הוחלט לעלות עליו על דחפור D9 ולקבור אותו בחיים.
אביאל מדמוני היה לוחם אחד מהלוחמים בכח המדובר, גדוד 50 של חטיבת הנח"ל, שנטל חלק אינטגראלי באירוע המתואר. בכתב התביעה מצוין כי על פי עדויות הלוחמים, ולפי סרטון ממצלמת קסדה של לוחם נוסף, דים רוגץ, שתיעד את האירוע בזמן אמת, התיאור בדו"ח שקרי ולא קרוב למה שהתרחש בפועל. על פי הסרטון, פלסטיני מבוגר התקרב אל בית בו שהה הכוח ולא שעה לחיילים שקראו לו לעצור. הדבר שעורר את החשד הכבד של הכוח הוא המעיל הגדול שלבש לגופו באמצע היום בחודשי הקיץ החמים, והחיילים חשבו שהוא מפגע.
מדמוני ירה יריית אזהרה באוויר, אך לאחר שהפלסטיני המשיך להתקרב אל הבית בו שהו, ירה בו הכוח ברגלו והוא המשיך להתקרב למבנה למרות האזהרות שקיבל בערבית שלא לעשות זאת. בלית ברירה הורה מפקד הכוח לבצע ירי נוסף לעברו. למשמע התקרית הוקפץ רוגץ יחד עם חלק מיחידת המחס"ר לאזור ותוך סיכון חיי הכוח ניגשו החיילים לבדוק את הפלסטיני ולוודא שהוא אינו נושא מטען חבלה בכדי שחובש יוכל לטפל בפציעותיו.
בסרטון מקסדתו של רוגץ, נראה לוחם נוסף שתובע את שוברים שתיקה, גל רובין, כשהוא צועק לעבר מפקד המחלקה שלא להתקרב ולא לטפל בפצוע. כמו כן, הוא נשמע אומר שאינו מבין מדוע הכוח צריך לסכן את חייו לצורך בדיקת מצבו של הפלסטיני שייתכן מאד שהוא ממולכד.
לאחר מכן חובש הגיע וקבע כי החשוד מת מפצעיו, ומפקד הכוח עלה בקשר מול הגדוד כדי לברר מה לעשות עם הגופה. בהמשך עטפו אותה החיילים בשמיכה. המפקד הזמין מאוחר יותר את הדחפור שסייע לו לקבור את גופת הפלסטיני בצורה מכובדת ודאג לסמן את מקום הקבורה בשלט.
"במלחמה, יש התקלות ויש החלטות ושיקולים שאנחנו חייבים לקבל בשטח בפחות מחמש שניות", אומר מדמוני וחושף מה עמד מאחורי השיקולים באותו אירוע. "יום קודם לתקרית שלנו, קרתה תקרית דומה. הגיע מבוגר לבית בשכונה אחרת. לוחמי הכוח לא נִטרלו אותו והוא זרק עליהם רימונים וכמה מהם נפצעו. בתדרוך שעשו לנו באותו יום הבהירו לנו: חבר'ה – להיות חדים. ועל פי ההוראות האלה פעלנו. הוא היה במרחק 4-3 מטרים מהבית שבו שהינו. זריקת רימון ממרחק כזה היא קלה ועלולה להביא לפיצוץ כל המחלקה".

על אירוע זה, שכאמור מתואר שונה לחלוטין וכעלילת דם בדו"ח שוברים שתיקה, נחקרו לוחמים רבים. בכתב התביעה מציינים דבורין ופלק כי שוברים שתיקה ביצעו עוולות לשון הרע סיטונאיות בזדוניות ובחוסר תום לב ומתוך כוונה להרע ולהזיק לתובעים. בנוסף לסכום הפיצוי המבוקש, דורשים התובעים כי שוברים שתיקה תפרסם תיקון או הכחשה באופן משמעותי שינקה את שמם של הלוחמים בכל אחד מכלי התקשורת בישראל בעולם בהם פורסמו ההשמצות שפורטו.
"הוצאת הדיבה נגדי, עוגמת הנפש שנגרמה לי בכך שהייתי צריך להיחקר במצ"ח ולתת תשובות לסובבים אותי על לכאורה מעשה לא מוסרי שעשינו בצוק איתן, אלו הגורמים שהביאו אותי לתבוע את הארגון הזה", מדמוני משתף. היום הוא בן 28, נשוי פלוס ארבעה ילדים. לחקירת מצ"ח הוא הוזמן שנה אחרי האירוע, וכחודשיים אחרי חתונתנו.
"קיבלתי זימון לחקירה של מצ"ח בדרום, ומתוך לחץ עצום מצד אשתי ומצידי אני נכנס לחקירה שאני לא יודע מי מאשים אותי בכלל, וגם אחרי שאתה נחקר אתה לא יודע מה יהיה איתך. יכול להיות שעוד חצי שנה יכניסו אותי לכלא לכמה שנים. הייתי צריך להתעמת מול הבחור שנתן את העדות שקר לשוברים שתיקה, הסרטון שמתעד בזמן את האירוע מראה בדיוק מה קרה שם, ויצא שגם בלי להזכיר את השם שלי אנשים התחילו לחשוד בי. כשאתה בא ומספר לחברים ולסובבים שלך את האירוע וכיצד פעלתם, אתה מספר להם סיפור גבורה מצידך. באים שוברים שתיקה ומפרסמים את העדות ואת הסרטון, אנשים עושים אחד ועוד אחד ואומרים לעצמם, רגע סיפור הגבורה שלו הוא בעצם מעשה שפל".
למה החלטת לתבוע דווקא עכשיו?
"זה ארגון חזק, גדול, ממומן היטב, שאתה לא באמת יכול למחות נגד דברים שהוא אומר. אתה פשוט שותק. זה ארגון ענק עם כספים רבים שמלכתחילה אין לך סיכוי לפתוח את הפה, מי ישמע אותך? רק כשארגון עד כאן פנו והציעו ללוות אותי בתהליך החלטתי שאני תובע".
"מדובר באחת מתביעות לשון הרע החשובות והמוצדקות ביותר אשר הוגשו בשנים האחרונות" אמר עו"ד דבורין. "במשך שנים עסוקים ארגון שוברים שתיקה ובכיריו בהשמצת חיילי צה"ל ובהפיכתם, על לא עוול בכפם, לפושעי מלחמה. בעבודת נמלים מאומצת ובאיסוף פיסת מידע אחר פיסת מידע בעזרת ארגון עד כאן, הצליחו התובעים להוכיח חד משמעית כי מדובר בבדיה נוראית אשר רקח ארגון שוברים שתיקה כנגד צה"ל כולו".

גלעד אך, מנכ"ל ארגון עד כאן ואחד מיוזמי התביעה, מסר: "מלבד הפגיעה האנושה בתדמית צה"ל וישראל בארץ ובעולם, נפגעו פה לוחמים, חיילים שחזרו ממלחמה לאחר שחירפו נפשם למען כולנו, ומצאו עצמם בחדרי חקירות על לא פחות מפשעי מלחמה. הם נחקרו על וידוא הריגה, על קבירת אדם חי, דברים שלא היו ולא נבראו. והכל למען המטרה "המקודשת" – פגיעה במדינת ישראל בזירה הבינלאומית. שוברים שתיקה יצטרכו לתת הסברים בבית המשפט, ולפצות את הלוחמים על הנזק שנגרם להם ולכולנו".
ארגון שוברים שתיקה הגיב לתביעה: "מדובר בעוד הליך משפטי מופרך וחסר סיכוי של ארגון השתולים עד כאן, שכל מטרתו היא ניסיון לקושש אייטמים בתקשורת במטרה לאיים על חיילים ולוחמים שלא יעזו לדבר על המציאות אותה חוו בשטחים.
"השורה התחתונה של תביעה מופרכת זו עוסקת בירי והרג של פלשתיני מבוגר שלא היה חמוש או מסוכן, ועל זה אפילו התובעים לא מנסים לערער. יתירה מכך – התביעה מחזקת את חשיבות עבודתנו, שכן ברור לחלוטין כי הסיפור הקשה הזה לא היה רואה אור אלמלא האומץ של החיילים לשבור שתיקה.
"אנחנו שמחים על הדיון המחודש בעדויות הלוחמים הקשות והחשובות שפרסמנו מהלחימה בעזה בקיץ 2014, גם אם המטרה כאן היא שוב לנגח אותנו. אנחנו עומדים מאחורי העדויות והעדים האמיצים שבוחרים לחשוף את המציאות הקשה בה לקחו חלק ונחושים להמשיך לפעול ללא מורא – עד לסיום הכיבוש".
בתגובה לדברים של שוברים שתיקה העיר מדמוני: "עדות צריך לאמת עם כל הגורמים שהיו באירוע ולא עם גורם אחד שהיה בהלם קרב. קשה מאד לשפוט את הסיטואציה כשאתה עם העכבר והמקלדת. ואם כבר חוקרים אז שווה לדבר גם איתנו, לדבר עם הצבא, לא נעשה כלום מזה".