נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט בדימוס דוד רוזן, מסר אתמול (א') לרב פקד לשעבר דובי שרצר את החלטתו בדבר תלונותיו על התנהלות המחלקה לחקירות שוטרים בה שימש כראש זרוע חקירות.
בהחלטתו ביקר הנציב רוזן בחריפות את הפרקליטות בעניינים הנוגעים לפרשות בהם נאשמו ראש הממשלה נתניהו ורעייתו. הנציב כתב בהחלטתו כי "הפרשות אופפות ענן מכביד שראוי לפרקליטות לעשות כל אשר בידה להסירו ובהקדם". משכך, המליץ לממלא מקום פרקליט המדינה עו"ד עמית איסמן "להיכנס לעובי הקורה ולעשות על פי מיטב שכלו וכוחו להסיר העננה לטובת מעמדה ושמה הטוב של הפרקליטות במדינה".
תלונותיו של שרצר, חוקר בכיר לשעבר שהושאל מהמשטרה למח"ש לאחר שהוביל חקירות נגד קציני משטרה בכירים, התמקדו בשתי פרשות. בראשונה, שרצר טען בתלונתו לנציב רוזן כי ראש מח"ש, בר מנחם, מנעה בדיקת חשד לניגוד עניינים בו היה מצוי לכאורה קצין משטרה בלהב 433, החוקר הבכיר לשעבר אבי רוטנברג.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– השר אוחנה: נפעל לסיכול פשיעה בטרם תתרחש
– איילת שקד: "נתניהו פספס הזדמנות היסטורית בכהונת טראמפ"
– השר אוחנה: נפעל לסיכול פשיעה בטרם תתרחש
רוטנברג עמד בראש צוות חקירת תיק המעונות של אשת ראש הממשלה, בעודו בקשר זוגי עם ג'ודי ניר מוזס, מבעלי ידיעות אחרונות ואחותו של מו"ל העיתון נוני מוזס שהיה חשוד בתיק ונאשם במתן שוחד לראש הממשלה. על פי הנטען, מנחם מנעה את בדיקת החשד לרוטנברג משיקולים זרים ובלתי ענייניים כדי לא לפגוע בחקירות תיקי ראש הממשלה. שרצר גם טען כי נמנעה בדיקת היעדר הדיווח למח"ש על ידי צמרת המשטרה, כיוון שהדיווח בוצע רק בחלוף כשנה וחצי מגילוי ניגוד העניינים לכאורה.
הנציב רוזן כתב כי ההשתהות למשך כשנה וחצי של העברת הדיווח בגין ניגוד העניינים לכאורה מהמשטרה למח"ש איננו מקובל: "ער אני לעומסי העבודה הבלתי מבוטלים המוטלים על כתפי הפרקליטות בכלל, ועל כתפי המשנה לפרקליט המדינה ולשכתו בפרט. אולם, אין בכך כדי ליתן הסבר מניח את הדעת, מדוע תיק מעין זה, אשר לדידי החשיבות והרגישות הציבורית מובנות בו מאליהן, נותר פתוח משך חודשים ארוכים מבלי שיעשה בו דבר וחצי דבר לצורך סיום הטיפול בו".
במח"ש הסבירו לנציב רוזן שמדובר במערכת יחסים רומנטית בין קצין חקירות ביחידה הארצית לחקירות הונאה לבין העדה, מוזס, בתיק אחר שעסק בטענות לשחיתות בעיריית רמת גן. הקצין, כך נטען, לא דיווח על מערכת היחסים בזמן אמת, וגם לא חודשים לאחר מכן, כשטיפל בתיק המעונות של שרה נתניהו.
הפרשייה השנייה עליה התלונן שרצר, היא שמנהלת מח"ש אסרה עליו לקבל מידע מ"מקור" שפנה אליו בעניין עבירות שבוצעו לכאורה במסגרת חקירות תיקי ראש הממשלה הקשורות לתיק 2000. עוד טען, כי חרף ידיעתה הברורה של בר מנחם, היא פרסמה הודעת דוברות שקרית ולא העבירה את המידע לגורמים בפרקליטות שעסקו בתיקי נתניהו, ואף לא לידי צוות ההגנה שלו.
בעניין זה כתב הנציב רוזן: "סבורני כי משעלה חשד, ולו קל שבקלים, שמא נעברה עבירה משמעתית או פלילית במסגרת החקירה של התיקים הנ"ל בידי קצין שהיה מעורב בהם, ראוי היה כי מלוא החומרים יועברו לעיון גורמי התביעה בתיקי רוה"מ, ולו "לצורך ניקיון הדעת"".
טענות אלה קיבלו חיזוק על ידי סגן מנהלת מח"ש, עו"ד משה סעדה וחלקן על ידי סגן ניצב נבות, ששימש באותה עת כראש זרוע המודיעין במח"ש.
רוזן התייחס במסגרת התלונה גם לציטוט המפורסם שהתפרסם בכלי התקשורת, מהתכתבות הדואר האלקטרוני בין המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שלמה למברגר לעו"ד כרמל, ראש מח"ש לשעבר: "אני לא רואה מצב שבו כעת מח"ש נכנסים לבדיקת חומרים בתיק 2000, מסיבות מובנות".
רוזן קיבל את טענות למברגר כי לא הייתה כל כוונה נסתרת מאחורי ההתבטאות, כך שכוונתו הייתה שכאשר מדובר בחקירה חסויה המצויה בעיצומה, הרי שאין מקום למעורבותו של גורם חקירתי אחר בחקירה. זאת ועוד, שבשלב מסוים אף התברר כי הקצין כלל לא היה מעורב בתיק 2000 למעט קבלת ידיעה מודיעינית חסרת משמעות של ממש בתחילת הדרך.
לעניין הרצון לפגישה עם אותו "מקור" כתב הנציב כי מבירור טענותיו של שרצר, עולות שתי גרסאות שמתנגשות זו בזו, והן חמורות וקשות. גרסה אחת של תלונות שרצר וגרסה שנייה של ראש מח"ש שהכחישה באופן גורף את טענותיו של שרצר. "בנסיבות אלו אין בידי להכריע", כתב רוזן.
עו"ד בר מנחם, בתגובה לדברים של שרצר, טענה בפני הנציב שמדובר בתלונה מכפישה בעניין מקצועי, וגם תלונה מאוחרת. היא אמרה כי התלונה לא הופנתה אליה מעולם בעבר, וכי מהפנייה "נודף ריח רע, רצון לרדיפה אישית ורצון להרע". מנהלת מח"ש ציינה ששרצר "סיים את תפקידו במחלקה בניגוד לרצונו", ולכן פועל משיקולים אישיים.
"לא ניתן להותיר הדברים במקומם", חתם הנציב רוזן את החלטתו, וכאמור המליץ לממלא מקום פרקליט המדינה עו"ד איסמן לפעול כמיטב שכלו בעניין.
