בהפגנת ההמונים באום אל-פחם בסוף השבוע קראו למיגור האלימות בחברה הערבית. המפגינים שוב הצביעו על היעדר משילות ופיקוח בערים הערביות, המעודדת פשיעה. אחת התוכניות שנועדו לסייע במיגור התופעה הייתה "עיר ללא אלימות", שהושקה לפני למעלה מעשור ובמסגרתה הותקנו במספר ערים מצלמות שנועדו להתריע בזמן אמת על אירועים אלימים שבמקרים רבים התדרדרו לרצח. אולם המצלמות שהותקנו לא הצליחו למנוע את האלימות הגואה בחברה הערבית.
כעת, חברה ישראלית המתמחה בחדרי בקרה והגנת גבולות מתכוונת לנצל את התוכנית כדי לפתור את הבעיה. "המשרד לביטחון הפנים פיתח את תוכנית 'עיר ללא אלימות' כדי למנוע אירועי פשע אלימים, אך לצערנו המציאות היא שהמצלמות משמשות לתיעוד במקום למניעה", אומר מנכ"ל חברת GOTRACK עודד הלוי. "אנחנו מספקים לעיריות שירות 24 שעות לפיקוח על המצלמות האלו ולמנוע את האירועים לפני התרחשותם".
לדבריו, הפתרון של מיקור חוץ בנושא הפיקוח על אלימות ומניעתה, מקבל משנה תוקף בחברה הערבית. "ישנה בעיה גדולה מאד בגלל המבנה המשפחתי והחמולתי. הצבת מוקדן או תצפיתן ממשפחה מסוימת בעיר כדי שיפקח על מצלמות וידווח על פשיעה של מישהו מהמשפחה שלו או ממשפחה אחרת, בלתי אפשרית".
הלוי מספר שנפגש עם מספר ראשי רשויות במגזר הערבי שהציפו בפניו את הבעיה וביקשו ממנו לייצר פתרון. "נפגשנו עם כמה רשויות, כמו ג'יסר א-זרקה, אבו גוש ואחרים. הם הבהירו לנו שהם רואים עצמם מחויבים לעשות הכול כדי להגביר את הביטחון האישי של התושבים אבל הם לא מצליחים. היה אפשר לשמוע את התסכול שלהם, שאחרי שהשקיעו משאבים וכסף בהרכבת מצלמות אבטחה, הם לא מצליחים לגייס אנשים מתוך העיר שלא יחששו להסתכל על המצלמות ולדווח על מקרי אלימות. הם ביקשו מישהו חיצוני שיצפה בחומרים וידווח לגורמי השיטור המקומי שיפעלו למיגור האלימות".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– עם הפנים לאזרח: האם רשות מקרקעי ישראל מתייעלת?
– שלום כלא 6, להתראות כלא 4: מתקן כליאה חדש בצה"ל
– אפוקליפסה אף פעם: כתב אישום חריף נגד הארגונים הירוקים
הלוי, אלוף משנה במילואים, שירת כמג"ד איסוף בפיקוד דרום, רמ"ח איסוף קרבי בזרוע היבשה ומפקד בית הספר למקצועות המודיעין החזותי בצה"ל. לאחר שהשתחרר, הקים באזור התעשייה של מודיעין את מרכז הפיקוחSEEU , משם תצפיתניות שהשתחררו ממערך הגנת הגבולות של צה"ל צופות במצלמות שמחוברות לעיריות השונות בארץ. הוא מספר שבאחרונה הכשירו בחברה גם בני מגזר ערבי, שעובדים כעת ברשויות במסגרת שירות לאומי.
"אחד היתרונות של מצלמות המעקב הוא היכולת שלהן למנוע פשע עוד לפני שהוא התרחש. מעקב מיומן אחר מצלמות יכול לעצור מקרי אלימות בשלב ראשוני ולמנוע הסלמה של האירועים ונקמות דם במגזר הערבי. העניין של המוקד שלנו שבו מיושם עקרון ה'צייד', הוא צפייה יזומה כדי לייצר מניעה ככל הניתן. אחרת המצלמות לא שוות הרבה".
הלוי ציין לחיוב את התפתחות השיטור הקהילתי בחברה הערבית. "הם רק צרכים עיניים. מישהו שיגיד להם לאן ללכת ומתי עוד לפני שהאירוע מגיע להסלמה, לפני שמישהו נדקר, כי החבר'ה שתו אלכוהול והתחילו לריב אחד עם השני. שמישהו מיומן יזהה שיש גורם חשוד עם נשק שמתקרב לאזור מסוים ויעצור את האירוע לפני שהאקדח יורה.
"העיריות יודעות איפה צריך להסתכל, באיזה שעות, למי לדווח וסדר הפעולות. אנחנו מקבלים את הדרישות של ראש העיר הערבי או היהודי ואנחנו פועלים לפי הדרישות האלו. אנחנו נותנם שירות למדינת ישראל לרשויות המקומיות להקטין את האלימות במגזר. זה לא עניין של רשויות ערביות ויהודיות אלא מלחמה למען אותה מטרה, הפסקת האלימות והפשיעה באופקים, בקריית אונו או בקלנסואה".
