בחזרה לעתיד: איך תיראה המלחמה הבאה?

הצבאות הגדולים והחזקים בעולם מעולם לא הסתירו את קווי היסוד של תורת הלחימה שלהם. גם צה"ל לדורותיו למד להתכונן לעימותים צבאיים דרך ספרי ההיסטוריה של המלחמות הגדולות בעולם. לא רק צה"ל, גם האויבים הישירים של ישראל למדו ממלחמות העבר. כך למשל באיראן הבינו מהי נקודת החולשה של מדינת ישראל והפכו אותה לחוזקה שלהם. הזיכרון הישראלי ממלחמת המפרץ הוא "נחש צפע" במקלטי הרדיו, מסכות אב"כ, מסקינג טייפ, סמרטוט טבול בסודה לשתייה, אטרופין ו"זהו זה". אבל את תורת הלחימה שנלמדה מהמלחמה הזו כתבו טילי הסקאד, הפטריוט האמריקני וההיסטריה הישראלית.

במבט לאחור, אפשר רק לצחוק על הדרך בה ישראל התמודדה עם המלחמה, אבל ארגוני הטרור בעולם ראו את זה אחרת. איראן למשל ראתה כמה ישראל היסטרית ממראות טילים שנופלים על העורף, וחיזבאללה, שהיה אז בגדר רעיון, הפך לארגון טרור מאיים בזכות ההבנה הזו, וכך גם בעזה. נסו לדמיין את המזרח התיכון היום בלי טילים ותקבלו בעיקר אזור מובס, מדינות שקיפלו את הטנקים, ארגוני טרור שעוד עסוקים בבניית מטעני חבלה ומחפשים פרצות ועם איום מינורי על ישראל. המזרח התיכון כולו ראה מה קרה ב-1991 והשתמש בידע הזה. הוא חתר למטרה והשיג אותה.

גם ישראל למדה המון ממלחמת המפרץ. אותה מערכת של טילי הגנה, הפטריוט, שלא נועדה ליירט טילים, הפכה לאבן דרך בפיתוחי החברות הביטחוניות. משם עלה הצורך לקדם את ההגנה האווירית, כשהיום יש לישראל את מערכת ההגנה האווירית המתקדמת בעולם, עם 93 אחוזי הצלחה ביירוטים. גם כאן, לו ישראל לא הייתה מפיקה לקחים מאותה מלחמה, המזרח התיכון של היום היה שונה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– המנהל האזרחי אכף בנייה בלתי חוקית באתר ארכיאולוגי
– מממני הקמפיין נגד ישראל: גרמניה, הכנסייה והקרן החדשה
– מתמודד לתפקיד יו"ר הרש"פ: "הפלסטינים תחת כיבוש וחמאס"

וכך, כשמביטים לעתיד רווי באמצעים טכנולוגים, רואים את סגנון המלחמה שיהיה. שם אפשר לראות בין היתר מחשבים שמנהלים את שדה הקרב באמצעות בינה מלאכותית, שכמעט וחפה מטעויות ומסייעת למוח האנושי עד כדי הכרעה של המלחמה הבאה.

אם עד עכשיו המיקוד היה על מלחמות העבר, כעת כבר חושבים קדימה – איך ייראה שדה הקרב העתידי ואיך הבינה המלאכותית תסייע בניצחון האויב. אם תפרוץ מלחמה בגזרת הצפון כוחות יגויסו בשני הצדדים, תקיפות הדדיות יקרו, מטוסים רבים יוזנקו, הצפון יחטוף, ולבנון תעלה בלהבות. עד כאן – מה שהיה הוא מה שיהיה. עכשיו תוסיפו טכנולוגיה לשדה הקרב הישן והמוכר, מחשב אליו זורמים הנתונים כל הזמן: איפה האויב פרוס, מהן יכולותיו בימי הלחימה השונים, מה הוא השיג ואיפה הוא נכשל, מה לא ידענו עליו קודם ואיך הוא הפתיע אותנו. תרכזו את הכמות חסרת התקדים של המידע הזה, תזינו אותו לתוך המחשב ותנו לבינה המלאכותית לעבוד. ביום למחרת המחשב יספק את המידע לגבי תכנוני האויב – תקיפות, שיגורים וכדומה – וימליץ איך לעצור את האויב, איך להפתיע אותו, מה הן החוזקות מהן צריך להיזהר, ומה הן החולשות אותן צריך לתקוף.

המוח הישראלי כבר עמוק בתוך הטכנולוגיה הזו, שעליה צה"ל מתאמן לקראת המערכה הבאה. בשיתוף פעולה, התעשייה האווירית ומטריקס מקימות מרכז פיתוח בתחום הבינה המלאכותית – זיהוי אוטומטי של מטרות בשדה הקרב העתידי. הטכנולוגיה שתפותח תשולב במערכות הלוויין והחלל, הטילים, ראשי הביות, מערכות הגנה ותקיפה ועוד.

התעשייה האווירית מפעילה מזה שנים יכולות בינה מלאכותית במערכותיה השונות. מרכז הפיתוח יאפשר הרחבת יכולות קיימות, פיתוח יכולות חדשות, פיתוח מנועים אנליטיים חדשניים ושיפור היכולות בשדה הקרב.

בעידן הביג דאטה, מפעילי מערכות מבצעיות מתמודדים עם הצפת מידע. תרחישים מבצעיים בשילוב כלים אוטומטיים וברמת אמינות אולטימטיבית, משפרים את ביצועי המערכות המבצעיות ומספקים יתרון משמעותי בלחימה בשדה הקרב העתידי.