שופטי בית המשפט העליון הורו אתמול (ג') בצו על תנאי למדינה ולכנסת, להסביר מדוע לא ייקבע שהחוק המאפשר העברת פרטים אישיים של אזרחים לא מחוסנים לרשויות המקומיות ולמשרדי החינוך והרווחה, בטל. זאת, בשל "פגיעתו בזכות החוקתית לפרטיות שלא בהתאם לתנאי פסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו". בפסקת ההגבלה נכתב כי "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זה, אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו". על פי הכנסת והממשלה, שעתידות להשיב לבג"ץ, התכלית הראויה אכן מתקיימת והיא בריאות הציבור.
בהמשך ההחלטה, קובעים הנשיאה חיות, המשנה לנשיאה מלצר והשופט הנדל, כי במסגרת התשובות לצו על תנאי שיוגשו ביום ראשון הקרוב, יתייחסו משרדי הממשלה והכנסת לחובות החלות בעניין רישום מאגר מידע והשימוש בו בהתאם לחוק הגנת הפרטיות. קופות החולים גם הן צד בעתירת האגודה לזכויות האזרח בישראל ורופאים לזכויות אדם בישראל נגד החוק. הן יצטרכו, במסגרת תצהירי התשובה, להשיב האם יש ביכולתן לתרום לעידוד התחסנות הציבור באמצעות פנייה אישית למבוטחיהן.
דיון נוסף ומורחב של שבעה שופטים יתקיים ביום שלישי הבא, ובינתיים ימנע מנכ"ל משרד הבריאות לדרוש העברת מידע על אזרחים לא מחוסנים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– כוכבי על אירוע חטיפת הנשק: לא היה כשל ערכי
– המחלימים נותנים כתף: 34 אחוזים כבר חוסנו
– יום דיכוי האישה: "חוק המשפחה" מחזיר את מצרים אחורה
במהלך הדיון התייחסה הנשיאה חיות לעובדה שהחוק מעיד על עצמו שהוא מעודד התחסנות, בנוסף לאמצעי ההסברה הנוספים, מלבד העברת פרטי אזרחים לא מחוסנים לרשויות ועידודם באופן אישי, אותם הדגישו העותרות בדיון. הנשיאה חיות אמרה: "אני מודה ומתוודה שלא ירדתי לסוף האמצעים המעודדים הללו". בהמשך הוסיפה: "כבר שעה עברה בדיון ועדיין אינני מבינה במה החוק מועיל".
עורכת הדין נועה בן אריה שייצגה את השלטון המקומי, הסבירה כי רעיון החקיקה הוא לאפשר לרשויות המקומיות לבצע פעולות נצרכות כמו למשל סיוע בכל האמצעים הנדרשים לוגיסטית בהבאת לא מחוסנים להתחסן.
השופט הנדל העיר: "אתם לא מתכוונים להזמין אנשים לשיחות אישיות". הנשיאה חיות הוסיפה על דבריו, "איזו רשות יש לעובד רשות התברואה להסיר את החשש מתופעות הלוואי? אנחנו מסכימים שפלח לא מבוטל לא הולך להתחסן מחשש לתופעות לוואי, ולרשות המקומית אין מענה. אני מדברת על כך שאתם מקבלים מידע רגיש והשאלה מדוע אתם צריכים לקבל את זה? מה התועלת שניתן להפיק מכך? מה אתם יכולים לעשות עם המידע הזה שבלעדיו אתם לא יכולים לעשות?".
נציגת הכנסת עו"ד אביטל סומפולינסקי ציינה כי אין מחלוקת על עצם הפגיעה בזכות לפרטיות. בתגובה קבלה הנשיאה חיות על כך ש"יש פה אפקט מצטבר של שחיקת הזכות לפרטיות בתקופת הקורונה". השופט מלצר השלים: "איפה שזה חיוני אישרנו. איפה שאין שחיקה וזה מדרון חלקלק, משתמשים במילים ריקות מתוכן, 'עידוד החיסון'. זה משמש הצדקה להמשך פגיעה בפרטיות או סוג אחר של פגיעה בפרטיות".
"החוק הזה לא בא לעולם עם תחילת החיסונים, וגם לא עם איתור הקושי בעידוד אנשים להתחסן", הסבירה עו"ד סומפולינסקי את תכלית החוק. "הוא הגיע לאחר תקופה של מיצוי מאוד משמעותי שקופות החולים הצליחו לעשות. לא תמיד יש להן את היכולת לפעול אל מול אותו פלח אוכלוסייה שבעצם צריך את הפנייה האישית הזאת וכך ניתן לפתור לו חסמים איתם".
כפי שעלה גם מהדיון, הקורונה גרמה לתופעות לוואי גם בתחום החקיקה בישראל שמושפעת גם היא מתופעות הקורונה ברמה הכלל אזרחית. בהמשך לדיון הנוסף שיתקיים בנושא זה, צופים בכנסת עתירות נוספות נגד חוקי הקורונה, הפעם נגד האיזוק האלקטרוני לצורך אכיפת הבידוד הביתי.
