במרפאת מחלימי הקורונה שבקומה מינוס אחת בבית החולים פוריה בטבריה, התייצבו גם השבוע עשרות מבריאים לסדרת בדיקות. שנה להתפשטות המגפה בישראל, יותר מ־800 אלף ישראלים נדבקו בנגיף. רובם לא חוו תסמיני מחלה קשים, אם בכלל. כעת מתמקדת מערכת הבריאות במחקר ומעקב וטיפול בחולים שנגיף הקורונה כבר לא נמצא בדמם, אבל החותם שהשאיר בהם עוד נותן את אותותיו.
עשרות מרפאות כאלה הוקמו בחודשים האחרונים בבתי החולים ובקופות החולים ברחבי המדינה. בניגוד למחלות ויראליות אחרות דוגמת שפעת – שחולפות ואינן משאירות תופעות לטווח הארוך, רבים מהמחלימים מקורונה ממשיכים לסבול מתסמינים שונים: גרד, פריחה, נימול בגפיים, אובדן חוש הטעם, בעיות בזיכרון, חרדה, דיכאון, בעיות בכלי הדם ופגיעה בשריר הלב. הם עוברים בירור במרפאות המחלימים ומטופלים בהתאם לצורך. גם מי שאינם חשים סימפטומים נקראו להגיע למעקב, שכן מתברר כי חולים רבים אינם מודעים או אינם מייחסים חשיבות לתסמינים שהם חווים. נוסף על הטיפול במחלימים, מתקיימת במרפאות פעילות מחקרית במטרה ללמוד על הקורונה והשפעותיה.
"במרפאות הרגילות של קופות החולים או אלו שמתמחות בתחומי רפואה ספציפיים, אין הניסיון וההיכרות עם הקורונה והראייה הרחבה של המחלה", מסביר ד"ר נזאל סלאח, מנהל מרפאת המחלימים בפוריה. "לכן נדרשנו להקים מרכזים רפואיים לטיפול בסקטור המחלימים. אנחנו רואים כאן חולים רבים, עדים למקרים שונים של השלכות הקורונה ומפתחים מודעות לדברים שצריך לשים עליהם דגש בבדיקות. גם היום, שנה מפרוץ המגפה, אנחנו עוד לא מבינים את מלוא המשמעות של המחלה. אנחנו יודעים שהיא ויראלית ופוגעת בכמה איברים, אבל חוץ מהפגיעה הזאת הנגיף עלול להביא לפגיעה גם במערכת החיסון ומכאן להשלכות נרחבות ומגוונות".
ד"ר סלאח, מומחה ריאות ורופא בכיר במרכז הרפואי הצופה לכינרת, אמון על המרפאה שבה עוברים המחלימים סדרה ארוכה של בדיקות: בדיקת רופא ריאות, בדיקת תפקודי ריאות, מעקב אחר יכולות ההליכה בזמן מאמץ ועוד. אם הם סובלים מבעיות שאינן קשורות למערכת הנשימה, הם מופנים לבדיקות נוספות. רבים מהמחלימים ממשיכים לסבול מתשישות, קשיים בריכוז ועוד. סלאח מעיד כי הוא פוגש לא מעט צעירים שהיו בכושר טוב ועסקו בספורט לפני ההידבקות בנגיף, וכעת מדווחים על ירידה ניכרת בתפקוד בהיבטים גופניים ונוירולוגיים. "אני נתקל באנשים שטוענים שאין להם יכולת ריכוז. הם רוצים להגיד משהו, וקשה להם לשלוף את המילים. אנחנו שולחים אותם להערכה נוירולוגית או לריפוי בדיבור. יש אנשים עם חולשת שרירים. לפעמים מגיעים אנשים עם כאבים בחזה, ואנחנו שולחים למבחני מאמץ ואקו לב".
לכתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– עתידה של משרפת מעלה אדומים מוטל בספק
– צה"ל הגיע לחסינות עדר, כיצד ישפיעו המתגייסים החדשים?
– ההכנסות ממיסים נשחקו: פחות דלק, יותר סיגריות
גם היום טרם נמצאה תרופה שיכולה לטפל בנזקי הקורונה. הטיפול השכיח ביותר הוא באמצעות סטרואידים. הם מדכאים את מערכת החיסון שנתונה לא אחת להשפעת המאבק בנגיף, ובעקבות המלחמה הפנימית הזאת נגרמים נזקים ופגיעה באיברים ורקמות בשל הפרשה מופרזת ולא נשלטת של חלבונים. כך גורם הנגיף בדרך עקיפה לפגיעה בקרום הלב, לבעיות המטולוגיות ועוד.
רוצה להיפטר מזה
עם זאת, במרפאות המחלימים יש גם אופטימיות. מדווחים שם על לא מעט מטופלים שמראים שיפור ניכר במצבם ככל שחולף הזמן. לכן, אי אפשר לקבוע כי המחלה הממושכת היא בהכרח בלתי הפיכה. "אנחנו שולחים כאן מטופלים לפיזיותרפיה במקרים של חולשה כללית, ורואים שיפור של ממש בתפקוד", מתאר סלאח.
"גם הסטרואידים עוזרים לא אחת לשיפור מערכת הנשימה. הדבר שהכי מרגש אותי לפגוש כאן הוא מטופלים שהיו מחוברים לאקמו (אמצעי מכני להחלפת מערכות הלב והריאה, י"ק) שבצילומי הרנטגן שלהם מזמן המחלה כמעט לא רואים ריאות מכיוון שהן נפגעו כל כך. כשאני מראה להם את השיפור המשמעותי, זה נותן להם עוד פוש ותקווה שהם יכולים להחלים", מתאר סלאח.
גם הוא עצמו החלים מקורונה. באוגוסט האחרון נדבק בנגיף, והבין שחלה כאשר שתה כוס פרישייק מתקתק אך לא הרגיש בטעם. "בתוך כמה ימים גם פיתחתי שיעול, חום גבוה וכאבי שרירים. אחרי חודש וחצי המצב השתפר, אבל גם היום חושי הטעם והריח עוד לא חזרו לתפקוד בצורה מלאה. אנחנו יודעים, על בסיס מחקרים בארץ ובעולם, שהם יכולים להיפגע גם למשך חצי שנה ויותר".
אחד מכל 20 מחלימים לא יחווה הטבה בחוש הטעם ובחוש הריח גם לאחר שישה חודשים. "כשבאים אליי מטופלים אני מספר להם על התופעות שלי והם מרגישים אמפתיה. הם יודעים שאני יכול להבין את התלונות שלהם. זה מאפשר להם להיפתח יותר ולהרגיש בטוחים לשתף פרטים נוספים".
ד"ר סלאח עובר בין חדרי הבדיקות, ומברך את המטופלים. אני מצטרף אליו ואנחנו פוגשים את יוסף עלי, בן 74 מדיר אל־אסד. אינאס היבי, טכנאית מערכת בדיקת תפקודי הריאות, מבקשת מעלי לנשוף שוב ושוב לצינור בתוך תא קטן ושקוף. סלאח עוקב בדאגה אחרי הליך הבדיקה. "אני פה כבר קליינט קבוע", אומר לנו עלי ופורץ בצחוק מלווה בשיעול. "בתחילת ינואר חליתי בקורונה ואושפזתי כאן, עם פגיעה בטעם ובריח וקשיי נשימה. מאז אני מגיע לכאן למעקב ומקווה שהכול יהיה בסדר".
אורנה ורקוביצקי, סמנכ"לית במוסד לביטוח לאומי: "לחלק מחולי הקורונה יש סימפטומים שמשפיעים על התפקוד היומיומי. אנשים שסובלים מליקויים מתמשכים שפוגעים להם בכושר העבודה, מוזמנים להגיש בקשת נכות כללית"
חוסיין דגש, בן 43 מהכפר דיר־חנא, מתיישב אחריו בתא הבדיקות. הוא חלה בקורונה, אושפז ב־18 בינואר ומצבו הוגדר קשה. במשך שבועיים לא זז ממחולל החמצן. לפני חודש שוחרר מבית החולים ומצבו כעת טוב. "אני מפחד שהמחלה תסחוב אותי גם בעתיד ורוצה להיפטר מזה. העייפות וקוצר הנשימה היו מאוד קשים ועכשיו אני מקווה שנראה שיפור".
"הכול חדש ומוזר לנו כאן", אומרת לי טכנאית הבדיקות היבי. "גם אני חליתי בקורונה בחודש דצמבר וברוך השם אין לי תופעות לוואי. היו לי כאבי שרירים בזמן המחלה אבל חזרתי לרוץ ולעשות ספורט. אי אפשר לשכוח את המחלה הזאת. כאן אני עוקבת אחרי המטופלים שלנו ולומדת בהפתעה על תוצאות בדיקות הדיפוזיה בדם, שמראות נזקים שאולי עוד יהיו בלתי הפיכים בקרב מחלימי הקורונה. אבל אני מקווה לטוב".
בקצה המסדרון מבצעת ד"ר בת־שבע צדוק, סגנית מנהל חדר המיון בפוריה, בדיקות אולטרסאונד למבריאים. זהו אחד מכמה מחקרים שנערכים בקרב המטופלים. "למעשה אנחנו מתרוצצים בשנה האחרונה אחרי כל ידע שאפשר להשיג. במעקב אחר מצב הריאות של המטופלים, אני נתקלת כאן במקרים שבהם אני מופתעת לטובה. אנחנו מנסים בעיקר להבין כעת ולאגור מידע על תופעות המחלה הזאת. מספר המחקרים שנעשו והושלמו בעולם עדיין קטן יחסית, ואין שום דבר שאנחנו יכולים לומר בביטחון גמור על ההשפעות לטווח הארוך".
כל מרכזי הרפואה בישראל והפקולטות לרפואה ולמדעים משתפים פעולה במחקרים השונים. לא מעט תוצאות ראשוניות מלמדות על תמונת מצב קודרת באשר להשלכות המחלה על המחלימים, בין אם גילו תסמינים ובין אם לאו. במחקר גדול וראשון מסוגו שערכו במחוז חיפה והגליל המערבי ב'כללית' בקרב כ־1,000 חולי קורונה, עלה כי 73 אחוזים מהמחלימים ממשיכים לסבול מתסמינים גופניים ורגשיים זמן רב לאחר שהוגדרו בריאים. כ־40 אחוזים מעריכים כי יתקשו לחזור לשגרת חייהם שלפני המחלה.
המחקר הקיף נשאלים שאובחנו בתקופה שבין חודש מרץ 2020 לחודש אוקטובר 2020, והחלימו. רוב משתתפי המחקר, יותר מ־73 אחוזים, היו אנשים בריאים לפני המחלה, בלי מחלות כרוניות ולא מעשנים. התסמינים השכיחים שעליהם דיווחו כ־40 אחוזים מהנשאלים היו חום, פגיעה בחוש הטעם או הריח, כאבים בשרירים, בעצמות או במפרקים, כאבים בחזה וחוסר תיאבון. משתתפי המחקר שהיו להם מחלות כרוניות, סבלו ממספר גבוה יותר של תסמינים ממשתתפים בלי מחלות. רק 7.8 אחוזים – שיעור קטן יחסית מהנשאלים, היו א־סימפטומטיים, הן במהלך המחלה הן לאחר ההחלמה. רוב הסובלים מתסמינים בעת המחלה דיווחו כי סבלו מהם גם לאחר ההחלמה. אולם, מעניין לציין כי כשישית מאלו שהיו א־סימפטומטיים לחלוטין במהלך המחלה ואובחנו חולים רק בבדיקת מעבדה, פיתחו תסמינים לאחר ההחלמה. תופעות כמו עייפות ותשישות, בעיות זיכרון, בלבול, חולשה בגפיים וקוצר נשימה אובחנו בשכיחות גבוהה יחסית גם בקרב מחלימים שלא חשו בתופעות בזמן מחלתם.
במחקר ישראלי נוסף, שגם הוא יצא לאור בשבועות האחרונים, עקבו במשך חצי שנה אחרי חולי קורונה "קלים" (שלא היו מאושפזים). 46 אחוזים מהם דיווחו לפחות על סימפטום אחד שנשאר איתם גם אחרי חצי שנה מהמחלה. אצל חלקם, הסימפטומים שדווחו אחרי חצי שנה היו כאלה שחלפו אחרי ההחלמה וחזרו והופיעו שוב בהמשך. הנפוץ שבהם הוא עייפות ואחריו שינויים בחוש הטעם והריח וקשיי נשימה במאמץ. המחקר כלל 103 משיבים והוא פורסם באמצע פברואר בכתב העת Clinical Microbiology and Infection אחרי שעבר בקרת עמיתים. המחקר נערך בידי קבוצת חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ובקמפוס ברחובות.
"במחקר שנערך בבית החולים שיבא ובחן תסמיני לחץ, חרדה ודיכאון בקרב חולי קורונה שאושפזו בגל הראשון, עלה כי גם לאחר חודש משחרורם, 20 אחוזים מהם עדיין חווים תופעות ממשיות של פוסט־טראומה"
גם בתחומי בריאות הנפש נעשים מחקרים, והם מגלים תופעות של "פוסט טראומה" שפוגעות במחלימי הקורונה. במחקר שנערך בבית החולים שיבא ובחן תסמיני לחץ, חרדה ודיכאון בקרב חולי קורונה שאושפזו במהלך הגל הראשון, עלה כי גם לאחר חודש משחרורם, 20 אחוזים מהם עדיין חווים תופעות ממשיות של פוסט טראומה. זאת בעיקר בשל אי הוודאות והבדידות הממושכת שאיתה התמודדו בתקופת האשפוז. חלקם חזו בסיוטים בתמונות ממחלקות הקורונה. במחקר ציינו כי הוא נעשה באמצעים מתודולוגיים מורכבים, אך בלי ספק הוא מעלה תמרור אזהרה על הצורך במעקב גם אחרי מצבם הנפשי של המחלימים.
ואולי יש פתרון אפשרי לתופעות הלוואי. על פי נתוני משרד הבריאות, מתוך 245 אלף מחלימי קורונה שזכאים לקבל חיסון, התחסנו נכון ליום רביעי השבוע כ־83 אלף בני אדם. במחקר חדש וראשוני שבחן את יעילות החיסון בקרב 470 מחלימים שסבלו מפוסט קורונה לאורך זמן במדינות שונות בעולם, עלה כי החיסון שיפר את מצבם הכללי בחלוף שבועיים מקבלתו. ההסבר שהוצע הוא שבגוף המחלימים נותרו שרידים של הווירוס שעדיין משפיעים, והחיסון מפעיל את המערכת החיסונית ומייצר נוגדנים שמחסלים אותם. חשוב לציין כי מדובר בתיאוריה, אך המסקנה המשמעותית יותר שעלתה מהמחקר – שבוצע באמצעות שאלונים אינטרנטיים בקרב מחלימים ואינו מדעי – העלתה כי רוב המחלימים לא דיווחו על הרעה בתסמינים. זאת על רקע החשש כי החיסון עלול להחריף תסמיני פוסט הקורונה.
עניין עם יינן
מלבד ההשלכות הרפואיות והנפשיות, יש גם השלכות הנוגעות לשוק התעסוקה וליכולתם של המחלימים לשוב לעבודה במתכונת שבה עבדו קודם המחלה. בביטוח הלאומי מדווחים כי מאז פרצה המגפה ועד יום רביעי השבוע, התקבלו 7,659 תביעות לקצבאות נכות, מחולים שנדבקו במקום עבודתם בקורונה וסובלים מתופעות שפגעו ביכולתם לעבוד. בביטוח הלאומי עוד לא יודעים לדווח על היקף נפגעי הקורונה שפנו עד כה במסלול הנכות הכללית לאחר שנדבקו במחלה שלא במקום עבודתם, ולהם מסלול נפרד למיצוי זכויות לקצבת נכות.
אחד הנתונים המדאיגים שעלו מהמחקר שערכו במחוז חיפה של קופת החולים כללית, הוא שבעוד שני שליש עבדו לפני ההידבקות במחלה, רק 60 אחוזים מהמחלימים הצהירו שהם מסוגלים לחזור מיד לשגרה. קרוב ל־40 אחוזים הצהירו שיכולתם לשוב מתחלקת בהתפלגות הבאה: 28.3 אחוזים – לשוב חלקית בלבד, 2.6 אחוזים הצהירו שכלל אינם מסוגלים לשוב לשגרה ועוד 5.9 אחוזים לא ידעו אם יוכלו או לא יוכלו לשוב לשגרת חייהם הקודמת.
"יש עלייה במספר הבקשות לנכות כללית בשנה האחרונה", אומרת לנו אורנה ורקוביצקי, סמנכ"לית גמלאות במוסד לביטוח לאומי, "אנחנו מניחים שחלקם נובע מהקורונה". בשבועות האחרונים העלה הביטוח הלאומי קמפיין הסברה ברשתות החברתיות שמזמין את האזרחים שכושר עבודתם נפגע בעקבות המחלה לפנות ולבקש קצבאות. ההערכה היא כי בשלב הזה רוב המחלימים עוד מקווים להחלמתם המלאה ולדעיכת תסמיני הקורונה ארוכת הטווח, אך עם הזמן יגבר קצב הפניות בהתאם להיקפי התחלואה הגבוהים שהיו במדינה. "גם במדינות העולם וגם בישראל אין עדיין סעיף ליקוי רפואי של קורונה. אנחנו יודעים שלחלק מאלה שחלו בקורונה יש סימפטומים כאלה ואחרים שמפריעים להם בתפקוד היומיומי. מכיוון שהסימפטומים יכולים להיות בכמה מישורים – כמו בצד הקוגניטיבי, הנפשי או הנוירולוגי ובאיברים פנימיים כמו ריאות, לב ובמערכת העצבים – יש המון סוגים של ליקויים, והיום חלק מהרופאים מדווחים שהם תוצאה של קורונה. ולכן אנשים שסובלים מליקויים מתמשכים שמפריעים להם בתפקוד ובכושר העבודה, מוזמנים להגיש בקשה לנכות כללית".
בתביעת הנכות נדרשים נפגעי הקורונה לצרף מסמכים רפואיים שמעידים על הסימפטומים והליקויים בתפקוד שלהם, והם צפויים לעמוד לפני ועדה רפואית. אם יצברו יותר מ־40 אחוזי נכות, הם יעברו לוועדה אחרת שתבחן את הפגיעה בכושר עבודתם, ומכאן יוכלו לקבל קצבת נכות כללית. בחודשים האחרונים התקבלו בביטוח הלאומי גם תביעות לקצבאות שארים, מאנשים שבן משפחתם מת ממחלת הקורונה.
"אנחנו לא יודעים לאן המגפה הזאת לוקחת אותנו וכמה אנשים שיידרשו לקצבאות הנכות נפגוש", מציינת ורקוביצקי. לדבריה, "מחלימי הקורונה שזכאים לקצבאות, הם אנשים בגיל העבודה. החולים שעברו את גיל 67 לא זכאים לקצבת נכות כללית שנועדה להשלים הכנסה לאנשים שאיבדו מכושר עבודתם". היא מוסיפה גם כי אדם שאיבד את חוש הטעם או הריח לדוגמה, לא יהיה זכאי לקצבת נכות. לכך, אגב, יש יוצאים מהכלל: קצבה תתקבל במקרה שהחוש הנעלם חיוני לעבודתם, כמו למשל יינן שלא יכול יותר לטעום או להריח.
