דע מה שתשיב: כיצד יפעלו המפלגות להקטנת הגירעון?

הפעולה הכלכלית הדחופה ביותר כדי להחזיר מיליון מובטלים לעבודה היא הזנקת הצמיחה. הצגנו בימים אלו את תכנית סינגפור שנעמוד על יישומה, והיא תביא שגשוג לכלכלה הישראלית. הגירעון התקציבי יקטן בזכות הקפאת הגידול בתקציב המדינה מצד אחד, ומצד שני תתחולל צמיחה אדירה של המשק בעקבות הורדת מיסים שתגדיל בין השאר גם את הכנסות המדינה. לאחר שתקציב המדינה יחזור לגודל סביר, הוא ימשיך לגדול בהתאם לגידול באוכלוסייה. בינתיים הגידול הנצרך במורים, רופאים ותשתיות ימומן באמצעות קיצוץ כיסי שומן ובכיסים הרבים של חוסר יעילות במגזר הממשלתי.

כפי שעשינו ב־2013, נביא לצמצום ולהתייעלות בהוצאות בכל משרדי הממשלה. כשם שהעברנו את החברות הממשלתיות בתוך שנה מהפסד שנתי של 600 מיליון שקל לרווח שנתי של 2 מיליארד שקל על ידי התייעלות ומיגור השחיתות, נעשה את אותו הדבר בהתנהלות הממשלה.

– פרשנות מיכאל שראל: איך יוצאים מזה?

בנוסף, נעביר עסקת חבילה גדולה למשק לשלוש השנים הקרובות. עסקה כוללת שתקפיא את השכר, תעצור קליטת עובדים במגזר הציבורי, תייעל את המשרדים הממשלתיים, ותייצר גמישות תעסוקתית מבלי לפגוע בזכויות העובדים. עסקה כזו צריכה לכלול גם את ארגוני המורים, שאיתם יחד צריך להוריד את שבוע הלימודים לחמישה ימים, אבל לקצר את החופשות כדי שיתאימו לשוק העבודה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דע מה שתשיב: כיצד יפעלו המפלגות בשטחי C?
– מלחמת ההתשה השנייה
– כמה פוגעים ממשיכים לקבל הנחת סלב?

אחת הדרכים לצמצם משמעותית את הגירעון היא להניע צמיחה במשק, זאת על ידי מספר מהלכים: נקיים בפאתי הערים מרכזי הכשרה מקצועית בשיתוף המעסיקים, שיתמקדו באוכלוסיות לא עובדות, כמו הגברים החרדים; נקדם מסלולי מימון ממשלתיים לפתיחת עסקים חדשים. כל אדם הפותח עסק ומעסיק עובדים מקצץ את ההוצאות עבור דמי אבטלה;
נשקיע מאמצים בעיקר בצעירים, ב"דור האבוד" של הכלכלה הישראלית; נקדם השקעה מסיבית בתשתיות, בעיקר תשתיות דיגיטליות ומדעיות; נגדיל את מספק המועסקים בשוק החדשנות ל־%15 בתוך שלוש שנים, ול־%20 בתוך חמש שנים.

מדינת ישראל היא בין היחידות ממדינות ה־OECD שבהן יש פער בין גיל הפרישה לנשים לגיל הפרישה לגברים. העלאת גיל הפרישה היא הזדמנות חשובה להיטיב עם נשים ולהבטיח להן שוויון מגדרי ממשי בשוק התעסוקה. נפעל שהעלאת גיל הפרישה ל־64 תיעשה באופן הדרגתי, בפריסה על פני 10־8 שנים.

אנחנו מתנגדים להנחת היסוד בשאלה. גירעון עשוי להיות גם מקור תקציבי. בסביבת ריבית קרובה לאפס, העלות של הגדלת הגירעון לצורך מימון שירותים ציבוריים היא נמוכה מאוד, לעיתים לא קיימת. מרצ תומכת בהצבת יעד של יחס חוב־תוצר של 80% לתקופה זו, ובמקביל עלייה הדרגתית של שיעור ההוצאה הממשלתית מהתוצר לממוצע המדינות המפותחות. מדובר בעלייה של 6.5% תוצר בעשר השנים הבאות. היא גם תענה על הערכת בנק ישראל, שלפיה להוצאה האזרחית בישראל חסרים 140 מיליארד שקל בשנה כדי להשתוות לממוצע ה־OECD. ללא קשר לכך, מרצ תומכת ביצירת “מס מיליארדרים" חד־פעמי, שנועד לכך שפרומיל האחוז בישראל המחזיק בהון עצום, יתרום את חלקו במאמץ הלאומי לנוכח המשבר הקשה. נתמוך גם בהנהגת מס ירושה פרוגרסיבי, בשיעורים של בין 10% ל30% על ירושות בגובה של יותר מ־5 מיליון שקלים, לא כולל בית מגורים.

יהדות התורה סבורה כי ניתן לקצץ בתקציבים שאינם חיוניים דוגמת תרבות וספורט, וכמו כן לטפל באופן מעמיק בנושא הפנסיות התקציביות המעיק על תקציבה של מדינת ישראל.

אחרי הבחירות הקרובות, כל ממשלה שתקום תבקש לבצע קיצוצים משמעותיים בתקציבים החברתיים, בעידוד אנשי משרד האוצר. לש"ס יהיה תפקיד מרכזי בהגנה על התקציבים שמיועדים לאוכלוסיות המוחלשות, והיא תשמש בגאווה פה לאוכלוסיות המושתקות שאינן מיוצגות סביב שולחן הדיונים ובאוצר. תקציבי רווחה, קצבאות נכים, תמיכה במשפחות חד־הוריות ובמשפחות ברוכות ילדים, השקעה בחינוך ובבריאות בעיקר בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל, השקעה דיפרנציאלית שמיועדת לצמצום פערים חברתיים – כל אלו נמצאים על הכוונת של חלק מהפקידים והמפלגות, וש"ס תדאג להגן עליהם. הקטנת הגירעון, שהוא תוצאה טבעית ומחויבת של משבר הקורונה (ומהווה בעיה בכל מדינות המערב), תבוא רק מהצמיחה הכלכלית שתגיע מצמצום פערים והשקעה בקידום האוכלוסיות המוחלשות דרך הכשרה מקצועית, השקעה אזרחית־חברתית ושמירה על זכויות כלל האזרחים לחיות בכבוד ועל רשת ההגנה הסוציאלית הבסיסית.

בתקופת הביניים לא סביר יהיה ללכת להקטנת גרעון, כשאנחנו עדיין מתמודדים עם הקורונה והשלכותיה ואזרחי ישראל עדיין מתמודדים עם משבר כלכלי חמור. באופן כללי, הדרך המהירה והטובה ביותר להקטנת הגירעון היא החזרה של המשק למסלול של צמיחה. נעשה זאת על ידי העברת תקציב המדינה וחוק הסדרים עם רפורמות מבניות משמעותיות מאוד, מתוך מטרה של הגדלת העוגה התקציבית. הרפורמות יכללו שיפור משמעותי בתחרות במגזרים כמו בנקאות, ביטוח, ייבוא, תכנון ובנייה ועוד. בנוסף אנו מתכננים מהלך משמעותי ביותר בתחום קיצוץ הבירוקרטיה, אשר חונקת את העסקים הקטנים והבינוניים ומכבידה מאוד על האזרחים. אנו מתכוונים לצמצם משמעותית את מספר השרים ומספר משרדי הממשלה, וכן להחזיר את המגבלה על מספר סגני השרים שהייתה נהוגה עד שבוטלה על ידי נתניהו בממשלה האחרונה.

מאז ימי הנשיא רוזוולט והניו־דיל, למדנו שלא ניתן לפתור משבר כלכלי חריף באמצעות כלכלת שוק חופשית אלא נדרשת השקעה ציבורית מסיבית בפרויקטים תשתיתיים לאומיים. בנוסף, וללא קשר למשבר הנוכחי, יש להכניס ציבורים נוספים למעגל העבודה. כאשר החרדים, הערבים ושאר המיעוטים בארץ יתווספו לשוק העבודה, הם יהפכו מחברה צרכנית לחברה יצרנית ובכך יגדילו את הכנסות המדינה. על מנת להתגבר על המשבר ולהבריא את הכלכלה יש לפעול בין היתר באופן הבא:
• מתן פיצוי לעסקים בגין ההוצאות הקבועות, בהתאם לירידה במחזורים.
• מעבר למודל חל"ת גמיש בתקופות משבר.
• העברת כסף כמענק לעסקים בתנאי שימשיכו להעסיק עובדים, לפחות בחלקיות משרה.
• מתן הקלות בקבלת רישיון עסק.
• מתן הקלות לעסקים בתשלומי ארנונה.
• העמדת הלוואות לכל העסקים והחברות, בסכום השווה לתזרים של ארבעת החודשים האחרונים של שנת 2019, לפי תצהיר רואה חשבון של כל חברה וחברה. החזר ההלוואות יחל מה־1 בינואר 2021 ועבור העסקים שלא יצליחו לחזור לגובה ההכנסות הרגיל בתקופה האמורה, יהפוך ההפרש למענק. גובה המענק יקבע לפי תצהיר של רואה חשבון של החברה על הפסד תזרימי בשנת 2020.

המשק הישראלי נכנס אל המשבר הזה חזק ועם נתונים טובים יחסית. היציאה המוקדמת המסתמנת ביחס לעולם, עקב התחסנות האוכלוסייה, תסייע אף היא בעזרת השם לצלוח את המשבר בהצלחה ותקנה למשק הישראלי יתרון יחסי. האתגר הגדול יהיה למנף את המשבר כדי לחולל שינויים במבנה המשק שקשה לבצע בשגרה. שינויים אלו יכללו בעיקר ריסוק הבירוקרטיה והרגולציה, הסרת חסמים וייעול והקטנת המגזר הציבורי. ביצוע נכון של אלו יאפשר את הקטנת שיעור המס היחסי באופן שיעודד השקעה בישראל, יעודד תעסוקה ויפחית את ההון השחור, מה שיביא לגידול בהכנסות המדינה הכוללות ממיסוי ויאפשר השקעה בתשתיות מעודדות צמיחה, וחוזר חלילה.

בשלב הראשון של היציאה, וכמו בכל משבר, תידרש דווקא מדיניות מרחיבה שתכלול השקעה בתשתיות מעודדות צמיחה והזרמת כסף להנעת מנועי המשק. במקביל יש לבצע את צעדי ההתייעלות האמורים באופן שגם יצמצם את הוצאות הממשלה והגירעון, אבל בעיקר יכין את השלב הבא שיאפשר למשק לצמוח מהר ובאופן שבו לא תידרש פגיעה משמעותית בשירותים החברתיים בשל הגידול בהכנסות המדינה.

כחלק מהשינויים במבנה המשק נקדם: חוק לבוררות חובה בשירותים חיוניים, שיאזן את זכות ההתאגדות החשובה של עובדים במשק וימנע שימוש לרעה בה לסיכול רפורמות מבניות ולשמירת פריווילגיות של ועדים חזקים; רפורמה ברישוי עסקים להפחתת הנטל הרגולטורי;

הטלת מס קורונה זמני על עובדי המגזר הציבורי, בדומה להיטל לעידוד צמיחה שהוטל על המגזר הציבורי לאחר המשבר הכלכלי ב־2003. המס יהיה בתוקף לשנתיים, ויהיה מדורג, כך שעובדים בכירים עם שכר גבוה ישלמו מס באחוז גבוה יותר מעובדים בשכר נמוך. בטווח הזמן הבינוני והארוך, תוכניות התייעלות במגזר הציבורי והפחתת תקנים מיותרים יוכלו להשיב לקופת המדינה את המשאבים החסרים;

ביטול פטורים והטבות מס שונות, וכנגדם הפחתת מיסים אוניברסלית רחבה שתאפשר לעסקים חדשים וותיקים ליהנות מסביבה נוחה יותר לעסקים; קיצוץ בפנסיות תקציביות ברף הגבוה.

הגירעון העצום בתקציב המדינה – 11.2% מהתוצר בשנת 2020 – הוא קודם כול תוצאה ישירה של הכישלון הנמשך למעלה משנתיים בהעברת תקציב מדינה מאושר. קל לשכוח זאת, אבל מדינת ישראל כבר נכנסה למשבר הקורונה עם גירעון מבני גבוה, גירעון שרק הלך וגדל עקב ההוצאה הממשלתית הגבוהה במהלך המשבר. ההוצאה הממשלתית הזו הייתה ברובה הגדול מופע הפקרות פוליטי נטול אשראי תקציבי, והתבססה על אותן “קופסאות קורונה" מפורסמות שרק הביאו להעמקת החוב הלאומי שנים קדימה.

לכן, הצעד הראשון לצמצום הגירעון הוא קודם כול לאשר תקציב מדינה חדש, אשר ישקף סדר עדיפות כלכלי־לאומי שיתווה את המשק הישראלי מדרך של בלימת המשבר לדרך של צמיחה.

תקציב זה יידרש לחזק את ההשקעה הממשלתית בתשתיות אזרחיות־ציבוריות שיכולות להניב תשואה עתידית למשק, תוך הזרמת הון ממשלתי משמעותי כדי לתמרץ יזמות וצמיחה במגזר הפרטי. במקביל יש לצמצם את ההוצאה הממשלתית העודפת של תשלומים פוליטיים במסגרת התקציב.

ממפלגת הליכוד לא נמסרה תשובה.

ממפלגת כחול לבן לא נמסרה תשובה.

מהרשימה המשותפת לא נמסרה תשובה.

ממפלגת רע״מ לא נמסרה תשובה.