במרכז הבריאות הקהילתי בשכונת פועלים ענייה בקייפטאון, אנדראה מנדלסון חרדה מהחודשים אפריל ומאי: בסתיו שעומד להגיע לחצי הכדור הדרומי, היא חוששת, תתחיל עלייה במקרי ההדבקה בקורונה. מלבד הסגל הרפואי, מעטים האנשים בדרום אפריקה שיחוסנו עד אז. במקומות אחרים ביבשת גם עובדי בריאות לא יחוסנו, ואפריקה תיחשף לנגיף שהדביק עד כה כ־120 מיליון בני אדם ברחבי העולם והרג יותר מ־2.5 מיליון.
"לחיסונים תהיה השפעה אפסית על הגל השלישי כאן, אבל לפחות אוכל להיות בטוחה שלא אמות בעבודה", אומרת מנדלסון, רופאה בכירה במחלקת הבריאות של פרובינציית הכף המערבי. "אני בטוחה שעובדי הבריאות במלאווי ובטנזניה רוצים לחוש את אותה הקלה".
רוב המדינות באפריקה טרם החלו לחסן את אזרחיהן. פחות מחצי מיליון איש קיבלו מנות חיסון באפריקה שמדרום לסהרה, אזור שחיים בו 1.1 מיליארד איש. ארה"ב, עם אוכלוסייה של כ־330 מיליון תושבים, כבר העניקה למעלה מ־90 מיליון מנות חיסון; יותר משליש מ־67 מיליון תושבי בריטניה קיבלו לפחות זריקה אחת.
קבוצות גדולות של בלתי מחוסנים באפריקה ישפיעו גם על המערב, אומרת פיונה אטובבה, הממונה על החיסונים ביבשת מטעם ארגון הבריאות העולמי. בריאיון מברזוויל, בירת קונגו, היא טוענת שכל עוד המגפה ממשיכה להשתולל בקרב אוכלוסיות לא מחוסנות, היא עלולה להוליד זנים חדשים, קטלניים יותר ועמידים לחיסון: "הנגיף בהחלט ישתנה וימשיך להשתנות; ככל שהוא ימשיך לשרוד, כך נראה יותר מוטציות. אם אפריקה לא מחוסנת, היא מסכנת את כל העולם". החיסון שפיתחה אסטרהזניקה כבר הוכח כיעיל פחות במניעת מחלה קלה כתוצאה מהדבקה בנגיף הדרום־אפריקני. המוטציה התפשטה עד כה לפחות ב־48 מדינות ברחבי העולם, כולל בריטניה וארה"ב.
"זו תהיה טעות גורלית אם העולם המפותח יחליט לחסן רק את אזרחיו ולתת לאנשים במקומות אחרים לדאוג לעצמם", אומר ג'ון נקנגאסונג, מנהל מרכזי בקרת המחלות האפריקניים. "הקורונה לא תובס עד שתובס בכל העולם".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– החמולה מעל הכול: הרצח בחברות ערביות היא חלק מהתרבות
– שיתוף הפעולה עם המפרץ: בשורה כלכלית או פצצה מתקתקת
– דע מה שתשיב: כיצד יפעלו המפלגות בנושא מינוי השופטים?
החיסונים מטפטפים לאפריקה לאיטם. האיחוד האפריקני רכש אספקה מסוימת, סין סיפקה חיסונים לזימבבואה, ומדינות כמו ישראל מתחילות לתרום עודפים. ובכל זאת, מרבית מדינות אפריקה נשענות כמעט לחלוטין על "קובקס", יוזמת החיסונים של ארגון הבריאות העולמי, וכן על ברית החיסונים גאווי והקואליציה לחדשנות ומוכנות למגפות, המציעות חיסונים בזול למדינות מתפתחות. בחודש שעבר החלה קובקס לשלוח חיסונים לגאנה ולחוף השנהב. אולם כל אלה יספקו רק 20 אחוזים מהדרוש לאוכלוסייה עד סוף 2021. מתוך 304 מיליון מנות שניתנו עד כה ברחבי העולם, פחות מ־0.2 אחוז הגיעו לאפריקה שמדרום לסהרה, מקום מושבם של 14 אחוזים מאוכלוסיית העולם.
רק מעטות מממשלות אפריקה ניסו להשיג אספקה ישירות מחברות התרופות. דרום אפריקה – בעלת מומחיות רפואית עשירה ואתר ניסוי של חמישה חיסונים נגד קורונה – חתמה רק השנה על עסקאות אספקה. "את עיקר האשמה יש להטיל על מנהיגי אפריקה, האדישים ונעדרי היוזמה", אומר איפולוואפו אסקון־אולרינמוי, אפידמיולוג מאוניברסיטת באבקוק בניגריה.
רשמית, מספר המתים מקורונה ברחבי אפריקה הוא מעט פחות מ־106 אלף, מתוך כ־4 מיליון מקרים – מעט בהשוואה לשאר העולם. אבל הבדיקות היו דלילות, ומקרי מוות ותחלואה רבים לא נרשמו. בחודשים האחרונים, בתי חולים – מקייפטאון בדרום אפריקה, דרך הארארה בזימבבואה ועד לאגוס בניגריה – התמודדו עם עומסים קשים. היבשת סובלת מתשתית רפואית ירודה, ממחסור בכוח אדם מיומן ומנתונים לא מספקים על האנשים שצריכים להתחסן.
בניגריה, האומה המאוכלסת ביותר באפריקה, חיים כ־214 מיליון בני אדם, רובם באזורים מרוחקים ומנותקים. פחות משליש מהכבישים במדינה סלולים; אספקת החשמל – אפילו בערים הגדולות ביותר – אינה אמינה, ושימור החיסונים בקירור יציב אתגר מורכב. מאז מפקד האוכלוסין האחרון עברו 15 שנים; לממשלה אין מושג לגבי מקומות מגוריהם של קשישים. "אנחנו לא יודעים איפה הם גרים, אנחנו לא יודעים כמה הם, אנחנו לא יודעים איך למצוא אותם", אומרת אטובבה. אותם קשיים תקפים גם במדינות אפריקניות אחרות.
במדינות כמו טנזניה, הכחשת קורונה פוגעת בניסיונות לחסן את האוכלוסייה. הנשיא ג'ון מגופאלי הכריז על ארצו כנטולת קורונה בזמן שאנשים המשיכו למות מהמחלה. ספקנות חיסונים מתגברת במדינות מסוימות: 15 תלמידי תיכון קפצו מהקומה השנייה בבית הספר כדי להימלט ממה שחשבו שהוא צוות חובשים שהגיע לחסן אותם. הם אושפזו בבית חולים. בעבר, ניסוי בחיסון נגד HIV, הנגיף הגורם לאיידס, הביא לעלייה בהדבקה במחלה, ולכן חיסוני קורונה כמו ספוטניק V של רוסיה, המשתמשים בנגיף מת כדי לעורר את תגובת מערכת החיסון, מעוררים חשש באוכלוסייה.
התוצאה היא קצב חיסונים איטי מאוד. דרום אפריקה, המדינה המפותחת ביותר ביבשת, מחסנת לכל היותר כ־11 אלף איש ביום בחיסוני ג'ונסון־אנד־ג'ונסון, הדורשים זריקה אחת בלבד. בקצב הזה יידרש עשור כדי לחסן 40 מיליון אנשים, היעד הממשלתי במדינה שבה 60 מיליון תושבים. רוב החיסונים העומדים לרשות מדינות אפריקה דורשים שתי זריקות. אם מקפידים על המינון הכפול, נדרשים 7 מיליון חיסונים ביום כדי לחסן 780 מיליון אפריקנים בתוך 12 חודשים – המספר הדרוש לשם חסינות עדר לפי ארנסט דארקו, מייסד קבוצת ברודריץ' בקייפטאון, המסייעת לממשלות בנושאי בריאות. סביר להניח שזה לא יקרה בלי עזרה רבה.
"כל העולם צריך לצעוד במסע הזה יחד", אומר מבונני מופהה, סגן מנכ"ל במשרד המדע והטכנולוגיה של דרום אפריקה. "אחרת נגלה זן שעוקף את כל החיסונים. אנחנו יושבים על פצצת זמן מתקתקת".
