רבע מהמצביעים בחברה הערבית רואים בבנימין נתניהו המועמד המתאים לתפקיד ראש ממשלה. כך עולה מסקר של תכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי. על פי הסקר, שיעור ההצבעה של הציבור הערבי בבחירות לכנסת צפוי לרדת ל-59 אחוזים, מול 64 אחוזים בבחירות הקודמות.
בנימן נתניהו זוכה לתמיכה של 24.9 אחוזים מהמצביעים הערביים, יאיר לפיד ל-14 אחוזים, כמעט כמו אחמד טיבי, שבניגוד אליו, לא שואף להיבחר לתפקיד ראש הממשלה. איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, זוכה ל-11 אחוזים בלבד, וגדעון סער זוכה ל-4.6 אחוזי תמיכה. בני גנץ, ראש הממשלה החליפי לפחות לימים הקרובים, מקבל רק 2.4 אחוזי תמיכה של הציבור הערבי. על פי הסקר, כעשרה אחוזים אמרו שאין מועמד ראוי לתפקיד ראש הממשלה.
אתמול הזמין עודה את נתניהו לעימות, כשהמטרה שעומדת לנגד עיניו היא לעורר את ראש הממשלה לקמפיין נגד הרשימה המשותפת. בסבבי הבחירות הקודמים, ההשתלחות של נתניהו בציבור הערבי ובנבחריו הובילו להישג האלקטורלי הגדול ביותר שלה, בדמות 15 מנדטים. אסטרטגיית החיבוק של נתניהו – "אבו יאיר" – וההבטחות שלו לציבור הערבי, גרמו לפיצול הרשימה המשותפת ולעזיבת מפלגת רע"מ של מנסור עבאס ובימים האחרונים גרמו גם לדימום מנדטים של המפלגות הערביות שנותרו מאוחדות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דע מה שתשיב: כיצד יפעלו המפלגות להקטנת הגירעון?
– עודה מול נתניהו: המלחמה על הקול הערבי
– הריאיון של הזוג המלכותי מציג שליטה מלאה על סיפור האגדה
על פי הסקר המעמיק, חד"ש, בל"ד ותע"ל יקבלו מציבור המצביעים הערבי 8.3 מנדטים בלבד. הרשימה הערבית המאוחדת, רע"מ, תקבל ארבעה מנדטים. שלטי הענק בערבית שהציב הליכוד בערים הערביות ובעיקר עבודת השטח שעושה נתניהו, נותנים את אותותיהם. על פי הסקר, הליכוד צפוי לקבל מהמגזר הערבי כמעט שני מנדטים, 1.6 לייתר דיוק. מפלגות מר"צ, יש עתיד והמפלגה הערבית מען-יחד בראשות מוחמד דראושה, צפויות לקבל מהמצביעים הערביים כחצי מנדט כל אחת.
נתון מעניין נוסף שמבהיר את השאיפה של המצביעים הערבים התקבל במענה לשאלה האלמותית האם על המפלגות הערביות לקחת חלק מהקואליציה כדי להשפיע יותר למען המגזר. 46 אחוזים מהנשאלים תמכו בהצטרפות מפלגה ערבית לממשלה שתקום לאחר הבחירות, כאשר הדגש הוא שמדובר בכל ממשלה, בין אם זאת ממשלת שמאל ובין אם תהיה זו ממשלת ימין. 18 אחוזים סייגו את הסכמתם להצטרף לממשלה בתנאי שזו תהיה ממשלת מרכז-שמאל. 21.3 אחוזים מהנשאלים דיברו על תמיכה של המפלגות הערביות מבחוץ בלבד, כלומר להישאר באופוזיציה ולתמוך בממשלה באמצעות גוש חוסם, בתמורה להישגים ממשיים לציבור הערבי.
רק 13 אחוזים תומכים במציאות העכשווית, שאין להסכים בשום תנאי להצטרפותה של מפלגה ערבית לממשלה או לתמיכה בה מבחוץ. שוב, זהו נתון שמלמד על הנתק בין נבחרי הציבור הערבי שמתעקשים שלא להיכנס לממשלה, לבין המגזר הערבי שרוצה לראות את עצמו משפיע מבפנים.
הסוגיה הקרדינלית בה הציבור הערבי רוצה לראות פעילות של נבחריו לאחר הבחירות היא יישום התוכנית הממשלתית למאבק באלימות. 85.6 אחוזים מהנשאלים ענו כך, למרות שבסולם האמון לפיה התוכנית אכן תיושם, המספר לא היה כל כך גבוה (1.9 מתוך 5).
סוגיות חשובות נוספות שהועלו על ידי הנשאלים היו תיקון חוקים מפלים כגון חוק הלאום וחוק קמיניץ (17 אחוזים מהמשיבים), תוכנית חדשה לפיתוח כלכלי ליישובים הערביים (8.8 אחוזים) ושילוב צעירים חסרי מעש בשוק העבודה ובמוסדות ל השכלה גבוהה (7.4 אחוזים). הכרה ממשלתית בכפרים הלא-מוכרים של הבדואים בנגב זכה לתמיכה של 4.7 אחוזים, וחיזוק הקשר בין הציבור הערבי בארץ לבין העם הפלסטיני והעולם הערבי זכה ל-2.4 אחוזי תמיכה בלבד.
מחצית מהנשאלים היו משוכנעים שהפיצול בין המפלגות הערביות לא תורם כלל לפוליטיקה הערבית לעומת 24.1 אחוזים שמשוכנעים שהביזור במפת המפלגות הערביות דווקא תורם לפוליטיקה הערבית, כי הוא מדגיש את ההבדלים ביניהן. בשורה מהסקר ניתנה גם לנשים: 82.5 אחוזים מהנשאלים הסכימו שיש לשלב נשים ערביות בתפקידים מרכזיים יותר בעשייה פוליטית.
53.3 אחוזים מהנשאלים אמרו כי הם מחליטים לאיזו מפלגה להצביע לפי המצע הפוליטי והאידיאולוגי שלה. לעומת זאת 30.6 אחוז מהנשאלים ציינו כי שיקולים פרגמטיים מנחים אותם. 30.6 אחוזים מהנשאלים השיבו כי השיקול החשוב ביותר הוא שיבוץ מועמדים ערביים במקומות ריאליים ברשימת המפלגה.
הסקר נערך ביוזמת תכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי -ערבי הפועלת מטעם קרן קונרד אדנאואר במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל-אביב. הסקר נערך באמצעות מכון המחקר סטאט-נט בהנהלת יוסף מקלדה. הנתונים נאספו בתאריכים 4 –6 במרץ 2021 בסקר טלפוני שנערך בשפה הערבית בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הערבית הבוגרת בישראל (בני 18 ומעלה). גודל המדגם: 501 נשאלים; טעות הדגימה : %46.4.±
