בתום יום ארוך של כנסי בחירות מגיעים בצלאל סמוטריץ' ומספר שתיים ברשימת הציונות הדתית, עו"ד מיכל וולדיגר, לחוג בית בגבעת־שמואל. זו הזירה המקומית של וולדיגר, ובשעה היעודה – יום רביעי, רבע לעשר בלילה – קהל הומה מציף את הסלון והחצר בבית משפחת כהן, המארחת. האוכלוסייה דתית־לאומית־בורגנית, אנשים בשנות החמישים לחייהם, עם נציגות קלה של צעירים. בחצר סמוטריץ' מתמסר לצילומי סלפי. בגזרת הכיבוד תשכחו מבורקסים עייפים ורוגלך, כאן לא מתפשרים על פחות מפחזניות ממולאות במוס טונה, טראפלס שוקולד וכוסיות סלט אישיות. רגע אחרי הכמעט־שגרה ורגע לפני פסח, נדמה שהקהל קודם כול שמח לחזור לחיים, להיפגש ולפטפט.
אבל כשסמוטריץ' מתחיל לדבר, משתררת דממה. אם חשבתי שהקהל, שמרביתו בצד הדתי־לייט של הסקאלה, בא רק לכבד את המארחים, ניכר שהדברים מעניינים אותו והוא נותר קשוב לאורך הערב. המטרה של שני המועמדים: לרכך את התדמית החרד"לית של המפלגה, תדמית נציגי ההתיישבות, ולהוכיח שהיא מתאימה גם לציונות הדתית הבורגנית במרכז הארץ. "חבר'ה, אל תצלמו, שלא יראו שאני נמצא בגבעה חוקית", שובר סמוטריץ' את הקרח, והקהל צוחק.
הוא פותח את דבריו בהגדרת שלושת התפקידים של מפלגתו. "הראשון הוא להביא לידי ביטוי בכנסת את ערכי תורת ישראל, ארץ ישראל, עם ישראל, הערכים של הציונות הדתית", הוא מסביר, ועובר למצב גאוות יחידה. "אין אח ורע לציבור עם השפעה גדולה כל כך, בלי פרופורציות לחלקנו באוכלוסייה. לכן אנחנו חייבים להשמיע את קולנו במקומות שההחלטות מתקבלות בהם".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– פסח, מצה ומרור: המרכיבים החיוניים לעם ישראל
– מערכת בחירות שטוחה ורדודה: הגיע זמנה של האידיאולוגיה
– מחנה שמונים המנדטים
התפקיד השני, אומר מנהיג רשימת הציונות הדתית, הוא תחושת שייכות. "הציבוריות שלנו מאותגרת בגלל מחלוקות, ואני חושב שצריך לעבוד קשה כדי לשמר את הזהות הזאת וכדי להישאר קשורים זה לזה במעגל שבונה זהות ואחריות", הוא אומר. "מפלגה היא מדורת שבט, והמפלגה שלנו תבנה גאוות יחידה ותביא כבוד למגזר".
התפקיד השלישי הוא לדאוג לציבור – "למפעלי החינוך, שהם החממות של הדור הבא, להתיישבות, לקהילות, למקוואות". לקהל, שלחלקו קשה עם התיוג המגזרי, בוודאי בגוון החרד"לי שלו, הוא מסביר ש"מגזריות בהקשר הדתי־לאומי היא לא מילה מגונה. אנחנו רוצים לבטא את עולם הערכים שלנו בכנסת ובממשלה ולדאוג לצרכים של הציבור, וזה לא סותר בשום צורה מעורבות כלל־ישראלית. הייתי שר התחבורה של כל מדינת ישראל, אבל ידעתי גם להשתמש בכוח וביכולות שלי כדי לדאוג לציבור שלנו. אני רואה שליחות בהובלת הציבור, בגיבושו ובשירותו".
בשלב הזה הוא עוצר להבהיר את נקודת המחלוקת העיקרית שלו עם רשימת ימינה בראשות נפתלי בנט. "אנחנו עדיין לא רוב", מזכיר מנהיג מפלגת הציונות הדתית. "טוב נעשה אם נפתח תודעת מיעוט אכפתי דומיננטי, ויחד עם זאת נזכור שאנחנו עדיין מיעוט – עם זהות ברורה וגאוות יחידה. אנחנו מוכרים דבר טוב ונכון למדינת ישראל. אחרי שנתיים של חוסר הכרעה לא תהיה הכרעה בלעדינו, לא תהיה ממשלת ימין של המחנה הלאומי. אני מתקשה לראות איך אנחנו יוצאים מהלופ האינסופי הזה בלי שרשימת הציונות הדתית תהיה חזקה".
לא מפד"ל ולא רמטכ"ל
עו"ד וולדיגר – יו"ר עמותת בת עמי, חברת מועצת העיר גבעת־שמואל מטעם הבית היהודי, שעוסקת ברווחה, בנוער נושר ובבעלי מוגבלויות – משתפת את הקהל בפעילותה בתחומים אלו, ומצהירה שהיא מעוניינת להמשיך לטפל בכך מתוך הכנסת. סמוטריץ' פנה אליה, לדבריה, "עוד לפני הפיצוץ עם הבית היהודי": "ראיתי אדם אמיתי שרוצה בכל מאודו להתגייס לטובת עם ישראל. הוא דיבר על כך שתהיה רשימה שתיקבע בפריימריס. התלבטתי. תוך כדי שהוא יושב אצלי בסלון קיבלתי טלפון מאמא שהילד שלה ברחוב, שביקשה את עזרתי. בצלאל שכנע אותי שמהכנסת אוכל לעזור יותר לה ולשכמותה".
לקהל הבורגני היא אומרת שחשבה כמוהם שסמוטריץ' הוא "דתי קיצוני וימני קיצוני", אבל "גיליתי משהו אחר לגמרי. אדם שעומד על ערכיו, אדם עם נשמה שהנושא החברתי חשוב לו. הוא לקח אותי לשא־נור ולחומש וזרקו עליי אבנים, וגם לשם התחברתי, ומצד שני גם הוא התחבר לנושאים החברתיים שאני מביאה". סמוטריץ' משיב לה כגמולה, וגם לקהל שהגיע לשמוע אותו: "אני חושב שיש לנו נבחרת טובה בפרגון וחברות, ומה שחשוב לי זה לכבד אתכם. שכל אחד מכם שישאלו אותו, יתגאה לומר שהצביע לנו".
אבל בקהל לא מקבלים את החנופה בלי תהיות. השואלת הראשונה מן הקהל מעמתת את סמוטריץ' עם האמירה שאינו שואף להנהיג את המדינה. "אני רוצה לראות ראש ממשלה חובש כיפה, כמו שאשמח לראות רמטכ"ל דתי או נשיא דתי בבית המשפט העליון", היא אומרת. "למה לא תרוץ בתוך הליכוד ותדאג לצרכים שלנו משם, למה צריך מפלגת שוליים קטנה שתתחנן לשר או שניים?"
סמוטריץ' משיב שלמפלגת בוטיק דתית יש יתרונות. "זה לא שאני שואף להיות המפד"ל של פעם", הוא מסביר. "בסופו של דבר הייתי שר התחבורה ולא שר הדתות. למפלגה עם חמישה מנדטים יש כוח יותר מחברי כנסת דתיים בתוך מפלגת שלטון. בליכוד ראש הממשלה קובע, וכל השאר כפופים לו. את העברת 300 מיליון השקלים לציונות הדתית אני ניהלתי, ועשיתי זאת מהאופוזציה".
משתתף אחר מספר ששמע בחדשות על שחרורו של בן מיעוטים שפגע מינית בילדה בדרום הארץ. "עם חמישה מנדטים, כמה משקל יש לכם כדי לשנות את מערכת המשפט?" הוא שואל. סמוטריץ' בתגובה מזכיר את עו"ד שמחה רוטמן, הניצב במקום הרביעי ברשימת המפלגה לכנסת.
"אין מי שיכול להוביל את הרפורמות האלו במערכת המשפט יותר מאיתנו. רוטמן הוא אחד האנשים המזוהים ביותר עם המאבק הזה, והוא מוכשר וחכם. נתניהו לא רצה לאורך השנים לעשות את התיקונים האלה, אבל הוא יהיה חייב אותנו כדי להקים ממשלה. אז לא, אני לא חושב שעם חמישה־שישה מנדטים ננהל את המדינה, אבל נוכל לכפות על ביבי לעשות דברים שיש הסכמה עליהם בימין".
"אנחנו מדברים כאן כבר שעה, ואתה מתעלם מתפוח האדמה הלוהט – לא הזכרת אפילו פעם אחת את בן־גביר", תוהה אחד המשתתפים. ניכר שסמוטריץ' כבר תרגל את התשובה אינספור פעמים: "לא רצינו שקולות ילכו לפח; לא חייבים להסכים על כל דבר; הקמנו בלוק טכני כדי למקסם את הימין; לקחנו אחריות; אם בזכותנו תקום ממשלת ימין ולא ממשלת שמאל אני שלם ורגוע עם זה. החלופה היא שנבכה על שהיינו מפונקים ואניני טעם".
אחת האורחות נוקטת יוזמה ומעבירה בקהל את מגשי הכיבוד העמוסים, שעה שהקהל מאזין בקשב רב לשני המועמדים לכנסת. עוזריהם של וולדיגר וסמוטריץ' דואגים למזוג להם עוד ועוד כוסות תה. אחת המשתתפות תוהה כיצד יופחת שכר הלימוד במוסדות החינוך הדתיים, ומוסיפה ש"זה לא בסדר שתנועות הנוער המשיכו לגבות מיסים בקורונה, כשלא הייתה פעילות". "גם בהולמס פלייס זה ככה", מעיר אחד הנוכחים על מכון הכושר השכונתי, "אולי תטפל גם בזה". הקהל צוחק.
"אנחנו רוצים חינוך טוב, ואנחנו מקבלים יותר, ולכן אנחנו צריכים לשלם – אבל לא עד כדי כך. תוכנית החינוך שלנו תדאג לירידה של 30 אחוז בתשלום הממוצע", מתחייב סמוטריץ', ומספר שהוא אישית משלם 6,000 שקל בחודש בשכר לימוד לחינוך ילדיו. "עם משכורת של ח"כ אני עוד סוחב את זה, אבל זה עול ענק על הציבור".
פרטי התוכנית שלו כוללים קביעת מחיר תקרה בסך 13 אלף שקלים בשנה לכל תלמיד. "ההורים שלי חסכו מפיהם ושלחו אותנו למוסדות חינוך הכי טובים", הוא אומר. "סעיף החינוך הוא הראשון במעלה, ויחד עם זאת ברור שהעלויות גבוהות. הכנו תוכנית שמצד אחד תגייס משאבים מהממשלה ומהרשויות המקומיות כדי להקל על העול, ומצד שני תעודד הורים להשקיע בחינוך איכותי".
החרד"לים מכילים
"דבר על הפיל שבחדר, בצלאל", תובע אחד המשתתפים. "אמרת שאתה רוצה לייצג את כל הזרמים בציונות הדתית, אבל אני לייט גאה, וברשימת הציונות הדתית כולם חרד"לים. יש מפלגות אחרות עם דתיים לייט. איך אתה משכנע את הלייט להצביע לרשימה שלך בלי לייצג אותם?"
סמוטריץ' לא מתבלבל, וגם כאן מבטיח גדולות ונצורות: "אני רוצה ומקווה להצליח לייצג את כולם, לתת מקום לכולם, והשלב הבא יהיה מפקד ופריימריס שכל אחד בציונות הדתית יקבל בו ייצוג של חלקו היחסי. אני משוכנע שיש מכנה משותף בין כולנו למרות כל הדקויות.
"במשך שש שנים מי שהוביל את הציונות הדתית היה לייט, והחרד"לים לא ברחו. מיום ליום מתחדד לי שאנחנו החרד"לים יודעים להכיל ולחיות עם אחרים, והלייטים הם הפונדמנטליסטים הכי גדולים. לא ברחנו כשבנט הוביל. היו ויכוחים, לפעמים שכנעו אותי ולפעמים קיבלתי מרות. היה שיח. אז למה כשאני בראש הלייטים בורחים?"
ובכל זאת, מתעקש אחד המשתתפים, מדוע אין ולו נציג "לייט" אחד בכל הרשימה? "רציתי, אבל היו אילוצים, זה קרה מהר ולא התאפשר", מתרץ מנהיג רשימת הציונות הדתית. "אנחנו תופסים לא נכון את המושג אחדות. 'אחדות היא לא אחידות' – זאת הפעולה הראשונה בבני עקיבא. אל תדרשו ממני לשייף את השפיצים שלי ואני לא אבקש מכם לשייף את שלכם. כשליח ציבור אתן מענה לכולם, לבית ספר ממ"ד מעורב ולתלמוד תורה, הכול לפי הצורך".
כשהקהל מתחיל לעזוב, מוסר אחד הנוכחים הודעה על חוג הבית הבא: באחד הלילות שנותרו עד הבחירות הוא יארח אצלו את איילת שקד. ההתלבטות בין שני אלה עשויה ללוות רבים מהנוכחים עד לרגע האמת בקלפי.