הסיבה העיקרית לסגירת התיק נגד יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה והשופטת אתי כרייף, כפי שעלתה גם מהודעת המשנה לפרקליט המדינה עו"ד שלמה (מומי) למברגר, היא שהסיכוי להרשעה נמוך. "לאחר התלבטות, שאין סיכוי סביר להרשעה בתיק זה, וכי על אף ממצאים עובדתיים קשים שעלו מן החקירה – ממצאים העולים לכאורה כדי מעשים פליליים – יש לגנוז את התיק", נכתב בהחלטה שהתקבלה אתמול.
לאחר שהכריע כי אין חשד סביר לעבירת השוחד אלא למרמה והפרת אמונים, עבר צוות הפרקליטות הממונה על התיק להכריע בשאלה האם אופן השגת הראיות שהולידו את החקירה, יעמוד במבחן בית המשפט.
אך שאלה משמעותית קודמת לשאלה זו היא מדוע הוגש כתב חשדות מלכתחילה, ונערך הליך של הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע, אם הכשל הראייתי, (אופן השגת הראיות תוך חדירה לפרטיות, א"כ) היה קיים כבר בהתחלה? מבחינת הפרקליטות, מדובר היה בתיק מורכב מאד. בין השאר כיוון שההחלטה להאשים את נוה וכרייף בעבירת שוחד נשענה על ראיות שהושגו באופן לא חוקי. מה שאפשר לפרקליטות להמשיך ולבדוק את החשדות היא העובדה שמדובר בעבירת שוחד, החמורה ביותר בתחום טוהר המידות, ובתיקים העוסקים בה ניתן להכשיר ראיות שהושגו באופן בלתי חוקי בקלות יותר.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– וילכו בני ישראל ויצביעו: היכן מוזכרת הקלפי במקרא?
– האינתיפאדה השקטה: הטרור מבעבע ברחבי יהודה ושומרון
– סקרים, שקרים ומנדטים: כך מתכוננות המפלגות ליום הגדול
תיק "מין תמורת מינוי" נולד מהקלטות שהושגו על ידי פריצה בלתי חוקית לטלפונים של אפי נוה ובהם הקלטות והתכתבויות שהעלו חשדות לעבירות של טוהר המידות. ההקלטות הובאו לידיעת חוקרי המשטרה על ידי עיתונאית גלי צה"ל הדס שטייף, ואלה פתחו בחקירה בחשד לעבירות שוחד, לאחר אישור שהתקבל מפרקליט המדינה דאז שי ניצן. התמונה שעלתה מההתכתבויות לימדה על מערכת יחסים בין נוה למועמדת לשיפוט אתי כרייף, מתוך רצון של כרייף שהדבר יסייע לה להתמנות לשופטת, דבר שאכן קרה לבסוף.
בפרקליטות הגיעו למסקנה כי אין סיכוי סביר להרשעה בעבירת השוחד. משכך, גם אם סברו שיש להאשים את השניים בעבירות של מרמה והפרת אמונים, ידעו שלא יצליחו להכשיר את הראיות בעבירה פחותה משוחד. העונש על מרמה והפרת אמונים הוא שלוש שנים, ואילו עונש על חדירה לפרטיות עומד על חמש שנים, עובדה שלא הייתה מאפשרת את הכשרת הראיות ומשום כך לא היה סיכוי סביר להרשעה.
תוצאות השימוע הביאו לרושם אחר בקרב הציבור. קיימת נטייה לחשוב כי מקיימים שימוע כחלק בירוקרטי בתקינות ההליך המשפטי, אך גניזת התיק מלמדת שלא מדובר בפרוצדורה גרידא, אלא בפרקטיקה החיונית להגנת הנאשמים.
בפרקליטות הסבירו אמש (א'), כי לא הצליחו להוכיח מעל לכל ספק סביר שהתקיים שוחד בדמות מערכת יחסים אינטימית בין נוה וכרייף אלא רק מרמה והפרת אמונים, זאת לאור הטיעונים שהשמיעו סנגוריהם של השניים בשימוע. יש לציין כי למרות הספק שהתעורר באשר לעבירות שיוחסו לשניים, ההחלטה כי לא יהיה סיכוי סביר להרשעה הוכרעה בנקודות בודדות ולא באופן מובהק.
הסנגורים, עורכי הדין בעז בן צור, כרמל בן צור, גיא רוה והדר גולדשטיין שייצגו את נוה, ועורכי הדין נתי שמחוני ואופיר סטרשנוב המייצגים את כרייף, הסבירו למקור ראשון כי בשימוע לא הוצגו ראיות חדשות אלא הסברים לפשר ההתכתבויות בין השניים שמלמדים על ספק בקיומו של שוחד מיני. התזה שהוצגה לפרקליטות בשימוע הייתה שמדובר בשיחות חופשיות שאין בהן התניה של יחסי קח ותן, אלא מדובר במערכת יחסים בין בגירים שנעשתה בהסכמה.
טיעון נוסף שהועלה בשימוע מצידם של נוה וכרייף הוא כי קורס השיפוט בו נכשלה כרייף לא היווה מבחינת לשכת עו"ד, שנוה עמד אז בראשה, אינדיקציה לכך שהיא קודמה בשל היחסים ביניהם. הטיעון המרכזי שהוצג לפרקליטות בנושא, מבוסס על כך שבאותה התקופה ניהלה הלשכה קמפיין נגד קורס המועמדים לשפיטה בטענה כי הוא מוטה לטובת העוזרים המשפטיים של השופטים והם אלה שממונים בסוף.
השמועה שפשטה אתמול היא כי הקלטות מנדלבליט-נוה, בהם נשמע מנדלבליט כועס על העובדה שהפרקליטות לא סוגרת את התיק נגדו בפרשת הרפז, כפי שפורסמו על ידי העיתונאי גיא פלג בחדשות 12, הן הסיבה לסגירת התיק נגד נוה. זאת, כיוון שבפרקליטות חששו מחומרים נוספים נגד בכירים במערכת שהיו עתידים לגלוש החוצה. אלא שבכירים בפרקליטות דחו טענות אלה ואמרו למקור ראשון שלמשנה לפרקליט המדינה, שהחליט על סגירת התיק, אין סיבה אמיתית להגן על מנדלבליט, במיוחד לאחר שזה האחרון לא מינה אותו לתפקיד פרקליט המדינה.
