אזרחי ישראל יצאו לבחירות בפעם הרביעית בתוך שנתיים. עם כל הכבוד ל"חגיגה הדמוקרטית", בצירוף הגירעון הממשלתי מעמיק, היום הזה יגדיל את האוברדרפט של מדינת ישראל בעוד שלושה מיליארד שקלים.
תקציב ועדת הבחירות לסבב הנוכחי עומד על כ-680 מיליון שקל, 237 מיליון שקלים יותר בהשוואה לסבב הבחירות הקודם. התוספת הזו נובעת בעיקר בגלל עריכת בחירות בצל הקורונה והצורך לתת מענה להיבטים הבריאותיים ולכך יש השלכה על כל סעיפי התקציב. מנכ"לית ועדת הבחירות אורלי עדס אמרה לפני כשבוע: "תרחיש הייחוס שאנחנו פועלים לפיו נכון לעכשיו הוא צפי לכ-37 אלף חולים ביום הבחירות, ו-50 אלף מבודדים בעלי זכות בחירה".
חלק ניכר מהתוספת בתקציב נובע גם מהגידול הדרמטי במספר הקלפיות לעומת העבר. כ-15 אלף קלפיות לעומת 11 אלף בסבב הקודם, גידול של כ-35 אחוזים, כאשר הרעיון המרכזי הוא להקטין את "הצפיפות" וכמות המצבעים בקלפיות. בנוסף לכך, על מנת למנוע חיכוך בין הבוחרים הבריאים לבין החולים והמבודדים יוקמו כ-500 מתחמי אוהלים ברחבי הארץ, שיכילו כ-800 קלפיות וכן 140 קלפיות יוקמו בסניפי קופ"ח כללית.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– רכבת הרים פתלתלה עד שלא יהיה אכפת לכם מי ינצח
– בחנו את עצמכם: כמה אתם מכירים את חברי הכנסת?
– "משקל אדיר עליי": מנכ"לית ועדת הבחירות חשה סיפוק
"אם מסתכלים על עלות של קלפי בבחירות שאינן בצל הקורונה, הרי שעלות קלפי לרבות בעלי התפקידים, עומדת על 22-23 אלף שקל. אם מדברים על עוד 3,500 קלפיות, מגיעים לתוספת של כ-75 מיליון שקלים רק מהרכיב הזה", אמרה עדס. העלויות למיגון המיוחד של הקלפיות דרשה עוד תוספת של כ-5 מיליון שקלים.
בוועדת הבחירות צופים כי גם מספר המעטפות הכפולות שיספרו בכנסת יגדל משמעותית, "ההערכה היא שיהיו כ-550 אלף עד 600 אלף מעטפות, לעומת כ-330 אלף מעטפות בבחירות לכנסת ה-23", אמרו בוועדה ולצורך כך גם נזקקו לתוספת תקציב. עוד עלויות נובעות מ"טוהר הבחירות" – בין היתר הוחלט כי בקלפיות שונות יוצבו שני מזכירים, ובסך הכולל תוספת של עשרות אלפי עובדים ורכישת כ-12 אלף מצלמות גוף ייחודיות.
אבל זה עוד לא הכול. חוק מימון מפלגות מעניק לרשימות השונות תקציב מקופת המדינה עבור הבחירות, בנוסף לתקציב השוטף שהן נהנות ממנו במסגרת החוק. סך עלות מימון המפלגות לסבב הבחירות הנוכחי, עומד על יותר מ-200 מיליון שקלים.
לעלות הישירה יש להוסיף את עלות יום החופשה במשק שנקבע על פי חוק ביום הבחירות. העלות הזו, היא למעשה הנתח העיקרי בחשבון והיא נאמדת באובדן תוצר בסכום של כ-2 מיליארד שקלים. אם נעשה חשבון עד כה, נגיע לסכום של כ-2.9 מיליארד שקלים.
בהתחשב בכך שאנחנו בסבב רביעי ההוצאה מקופת המדינה היא אדירה. אמנם בסבבים הקודמים היו פחות הוצאות על התאמות לקורונה, אך גם אם ניקח זאת בחשבון, ונחשב את עלות ארבעת סבבי הבחירות שעברנו בתוך פחות משנתיים, נקבל סכום של כ-12 מיליארד שקלים. כמעט פי שניים מתקציב הרווחה השנתי של מדינת ישראל, שעמד בשנת 2019 על כ-7.5 מיליארד שקלים.
הנזקים הכלכליים של מגפת הקורונה והסגרים, היעדר ממשלה ותקציב וההוצאות המיוחדות שנדרשו בעקבות המשבר, הביאו לגירעון מצטבר של יותר מ-160 מיליארד שקלים. עוד סבב בחירות הוא עוד נזק לקופה הציבורית, ואת החור הזה שנוצר, אזרחי ישראל יצטרכו לסתום, בהעלאות מיסים או בצמצום השירותים שניתנים לאזרח. עם האתגר הזה תצטרך להתמודד הממשלה שתקום, בתקווה שלא יהיה סבב נוסף.
האם המציאות הזו עלולה לשנות גם את חוות הדעת החיוביות של חברות דירוג האשראי הבינלאומיות, שרק לפני חודשים בודדים אישררו את דירוגה הגבוה של ישראל?
נזכיר כי לדירוג האשראי של ישראל, יש השפעה גדולה על הריבית שהיא נדרשת לשלם בגין הלוואות שהיא נוטלת מעבר לים. ככל שהדירוג שניתן למדינה גבוה יותר, כך הריבית שתשלם תהיה נמוכה יותר. יציבות, חוסן כלכלי והתנהלות שוטפת באופן מאוזן, הם פרמטרים חשובים שנלקחים בחשבון בקביעת הדירוג.
כרגע, עד אפריל, טוענים הכלכלנים, בחברות הדירוג לא מתכננים לבחון מחדש את המשק הישראלי והדירוג הגבוה עומד בעינו. אין ספק שבחירות הן אלמנט שלילי, אבל מצד שני קיימת האפשרות שאחרי הבחירות תהיה כאן יציבות שלטונית וממשלה מתפקדת עם תקציב מסודר. אם חלילה זה לא יקרה, אין ספק שחברות הדירוג הבינלאומיות יעשו חשבון מחדש.
