השנה, בצל משבר הקורונה, התרגלנו לשמוע משפטים על המשמעות שבעבודה ועל ההבנה שאנשים רבים צריכים אותה, ולא רק בשביל כסף. במקרה של צבי, זה מרגש במיוחד. "בלי עבודה אין לי חמצן, ככה אני אומר לעצמי, והעבודה נותנת לי סיפוק גדול בחיים", עונה צבי הירשהורן, חניך בעמותת "שיח סוד" שעובד במפעל להכנת מצות, כשנשאל מדוע חשוב לו לצאת לעבוד.
עמותת שיח סוד, בשיתוף משרד הרווחה, מפעילה מגוון מסגרות תעסוקה בהן משתלבים כעובדים מן המניין אנשים הלוקים במוגבלות כזו או אחרת, וביניהם מפעל "מצות יהודה" בו עובד הירשהורן. "המפעל הוא מפעל מצות ענק והם עובדים שם כל השנה", מספר שלום ורטהיימר, מקדם תעסוקה בעמותה. "העובדים מתעסקים עם נושא האפייה, אריזה ומיון מצות פגומות. הם עובדי קו לכל דבר", הוא מוסיף.
כשנשאל ורטהיימר למה לדעתו חשוב לשלב עובדים בעלי מוגבלויות, ענה: "כשכל אדם נכנס לראיון עבודה והמראיין שמולו מבקש שימנה בפניו את החסרונות שלו, הוא חש לא בנוח. קל וחומר שכשאדם נושא מוגבלות, שהרבה פעמים כתובה לו על המצח, נכנס לשוק העבודה צפות מיד כל המגבלות שלו, וכמובן שהוא מובך מהסיטואציה. המטרה שלנו היא לעזור להם לבטא את היכולות והיתרונות שבהם כלפי חוץ. גם אם הם עובדים בצורה איטית יותר, וייקח לעובד חצי דקה יותר מהאחרים, עדיין המוצר יהיה מוכן בצורה הטובה ביותר".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הגבולות במבחן: האם הימין יקים ממשלה עם רע"מ?
– מרב מיכאלי: "נעשה כל מאמץ להחליף את נתניהו"
– הקולות החרדיים זלגו לציונות הדתית
"שילוב המוגבלים מאפשר את הגברת המוטיבציה שלהם לרכישת כלים ומיומנויות תעסוקה, ליצירת קשרים חברתיים ופיתוח מיומנויות תקשורת", אומרת אורלי אוסטרמן מנהלת מחוז ירושלים במשרד הרווחה המפקח ומתקצב את הפעילות של העמותה. "בנוסף, השילוב מעודד את הסביבה להכיר את השונה, ללמוד עליו וממנו, ולחבור אליו".
הסיבה העיקרית שבזכותה יוצא הירשהורן לעבוד היא שהוא "רוצה להקים בית נאמן בישראל, בעזרת ה'", והוא ממשיך, "גם כמה אפשר לשבת וללמוד!? צריך גם לעבוד וגם ללמוד. ויש לי ראשי תיבות מיוחדים למילה עבודה: עמלים בה ומהתמדתה דרך הפרנסה, זה הסמל שלי בעבודה".
נראה כי אחרי שנה כזו, מלאה יציאות לחל"ת מהן עובדים רבים לא רוצים לשוב בשל התנאים "הטובים" שמעניקה המדינה, מילותיו של הירשהורן מקבלות משמעות אחרת. "צריך להתמיד בעבודה. אני עובד פה במפעל המצות כבר שנה רביעית, יום-יום, הולך ברגל לכל כיוון 50 דקות כדי לא להתקע בפקקים".
"אני מרגיש שבשבילי יום מוצלח הוא יום שבו הצלחתי לעזור למישהו להגשים את החלומות שלו. צריך להבין שחלומות ומשאלות של אנשים עם מוגבלויות מקננים בהם במשך שנים, ואנחנו בעמותה עוזרים להוציא אותם לפועל", מספר ורטהיימר. "הרבה מהמעסיקים אומרים שהעובדים האלה הם המזוזות של העסק שלהם והם נותנים להם ברכה בפרנסה. בעבר היינו צריכים להתחנן למפעלים שיסכימו להכניס את העובדים שלנו אליהם, אבל היום זה הפוך – הם פונים אלינו ויש תור ארוך של מעסיקים שהבינו שהם עובדים לכל דבר ועניין. עצם העבודה שלו משלבת אותו בקהילה והוא מרגיש כאחד האדם".
"כיף לנו להעסיק אותם", אומר יענקי לודמיר, מנהל מפעל מצות יהודה, "הם מלאי חוש הומור, מדברים, צוחקים, שרים ועושים שטויות. והם עובדים ממש טוב".
בליל הסדר הקרוב, כשנגיע לכל דכפין, כשניתן ביס במצה הכרוכה וכשנברך על מזלנו הטוב, אולי נזכר באלה שגאולתם מגיעה קמעה קמעה, גם ביום־יום הממהר של ההווה.
