מצב טיסה: שרון עידן מסכם שנה מטלטלת בנתב"ג ובטוויטר

"אני חושב שאנחנו מזמן לא רק כתבי רכב, כפי שאולי תפסו אותנו בעבר", אומר שרון עידן, כתב התחבורה והתעופה של כאן חדשות, תאגיד השידור הישראלי, בריאיון שקיימנו. "היום כשאתה מסתכל על תחבורה – זה גם תשתיות וגם כלכלה, וזה המשרד הכי גדול מבחינת תקציב אחרי משרד האוצר. זה תחום מעניין מאוד, לא רק טכני, והוא נוגע בהמון היבטים חברתיים, כמו תחבורה ציבורית, השמיים הפתוחים ועוד. לפני הקורונה נתב"ג היה אמור להיכנס לרשימת מאה הנמלים הגדולים בעולם מבחינת תעבורה, ואני מזכיר לך שאנחנו מדינה של 9 מיליון איש".

לצד כתבי הבריאות, תחום התחבורה והתעופה הפך בשנת הקורונה החולפת לנושא שנמצא בחזית הסיקור בישראל – מסגירת השמיים ומצבם של עובדי רשות שדות התעופה שיצאו לחל"ת ארוך, דרך הבדיקות בנתב"ג והחשש מחדירת וריאנטים באמצעות שער הכניסה האווירי, ועד פתיחת השמיים המדורגת בשבועות האחרונים. ובלי קשר לקורונה, דווקא בשנה הזאת גם נפתחו קווי תעופה נוספים – למפרץ ולאיחוד האמירויות. עידן (47) סיקר את כל אלה בחריצות, והפך לסמכות מובילה בתחום.

במסגרת הביקורת על מחדלי הקורונה בישראל, ההתמודדות עם הנגיף במרחב האווירי תופסת מקום נכבד. בין השאר נמתחה ביקורת על העיכוב בחיוב נוסעים לערוך בדיקות קורונה מהירות בנמל, ועל רפיון הידיים מול התחלואה שהביאו לכאן הישראלים ששבו מידידתנו החדשה איחוד האמירויות.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– שעון קיץ: הלילה מזיזים את המחוגים שעה קדימה
– המתווה שיאפשר הקמת ממשלת ימין על מלא
– כמו הסרוגים והחרדים: באולפנים הבינו איך מסבירים מגזר

עידן סבור שהכתובת לביקורת הזאת איננה מצויה בלוד. "בחודשים הראשונים להתפרצות הקורונה, שהיו קריטיים מאוד, במשרד הבריאות היו פחות ערניים לנושא של נתב"ג", הוא אומר. "הבינו את זה רק בסיבוב השני, עם המאבק במניעת כניסת המוטציות. יש לי ביקורת על איך נתב"ג, ורשות שדות התעופה שמנהלת אותו, עובדים, אבל צריך להבין שהם פועלים על פי המתווה שמשרד הבריאות מנחה אותם. אין להם יכולת להחליט איך להגביל את היציאה והכניסה שלנו ולחייב בבדיקות קורונה או בדיקות חום.

"עם פרוץ המגפה היה כאן רצון גדול ללכת כמה שיותר מהר למעבדות ולבדיקות מהירות ומקומיות. כבר לפני שנה היו ב־36 נמלי תעופה באירופה יכולות של בדיקה מהירה. במשרד הבריאות בהובלת פרופ' סיגל סדצקי ממש מנעו את זה, ושם לדעתי התחילו המחדלים. אני זוכר את עצמי מסתובב בטרמינל עם הקבוצות של האיטלקים ובהמשך הקוריאנים, היה ברור שחלקם נשאי קורונה ולא ידעו מה לעשות איתם. לקח זמן עד שהבינו איך מתמודדים עם עניין נתב"ג".

לעידן תואר שני במשפטים, והוא התמחה במשפט פלילי וחוקתי. הוא מבקש להתייחס לסוגיית סגירת השמיים בעת מגפה גם בכלים הללו: "דווקא מהמקום הזה אני יכול להגיד לך שכשמדברים על מידתיות ומוסריות, יש מי שיגידו שזה יותר מדי או פחות מדי. אני חושב שמה שנעשה בנתב"ג הוא אולי אפילו הרע במיעוטו, צריך היה לעשות הרבה בארבעת החודשים האחרונים כדי למנוע את כניסת המוטציות, כי ראינו אילו שמות הן עלולות לעשות פה. חמישה מיליון מחוסנים היו הולכים לפח בגלל כניסה של מוטציות. אני חושב שבנסיבות הללו נוסעים שיוצאים לחופש יכולים לחכות. לא היה קורה שום אסון אם הדבר הזה היה מוגבל באופן זמני. אני מכיר בעובדה שייתכן שמדובר במדרון חלקלק ואי אפשר לדעת היכן נעצור, ואני בהחלט לא מבטל זאת, אבל הסגירות היו מידתיות בעיניי. זאת אחת הסיבות לכך שבסופו של דבר, ביחד עם החיסונים, מדינת ישראל נמצאת במקום טוב".

בשבועות האחרונים ניצב עידן במרכזו של ויכוח ציבורי סוער, כשניסה להביא עובדות כהווייתן ולדייק בפרטים באשר לטענות בדבר אפליה מגזרית בכניסת ישראלים לארץ. אף שהוא לא נראה כמי שסבל מהעניין הציבורי שעורר, מבחינתו הוא בעיקר ביקש לעשות את עבודתו. "קיבלתי תגובות קשות מאוד בטוויטר ובוואטסאפ, אנשים ניסו להעליב ולפגוע, אבל לא התרגשתי אלא להפך, רק קיבלתי מוטיבציה להמשיך ולחשוף את האמת", אומר עידן.

תחילתו של הסיפור לפני חודש בדיוק. בתחקיר שפרסם אורי משגב ב"הארץ" נטען כי סגירת נמל התעופה בן־גוריון לנוסעים נכנסים, בנימוק של חשש מכניסת זנים שונים של קורונה לישראל, היא "בלוף". בכתבה תוארה "תמונה ברורה של אפליה קשה לטובת האוכלוסייה החרדית בטיסות החוזרות לישראל, הן בשיעורם על הטיסות והן באופן הטיפול בנוסעים עם הירידה מכבש המטוס".

כמה ימים לאחר מכן כיכבו משגב וטענותיו בכתבת תחקיר של עיתונאי חדשות 12 אילן לוקאץ'. גם שם נקבע כי "אלפי ישראלים תקועים בחו"ל בלי יכולת לחזור הביתה, ומסורבים שוב ושוב על ידי ועדת החריגים, ורק בשביל מגזר אחד שערי השמיים תמיד פתוחים". משגב עצמו העיד בכתבה: "כל יום שאני בא לראות את טיסות החילוץ שהוגדרו משימה לאומית, בין שני שליש ל־80 אחוז הם חרדים. הם מקושרים דרך סוכנים, דרך גורמים בממשל ובכנסת. בשבילם יש מי שעובד, ובשביל החילונים כרגיל אין". הסיפור, שהדהד שוב ושוב בתקשורת, מוסגר תחת הרמז שביקשו השניים לפזר: "קשה להתעלם מהעובדה שחודש לפני הבחירות מטוסי החילוץ מביאים לנתב"ג רכבת אווירית של מצביעי ימין".

"אם הייתי עורך והיה מגיע אליי כתב עם הסיפור הזה, הייתי מבקש קודם כול לבדוק כמה חרדים היו על הטיסות הללו לפני הקורונה. לצלם חרדים עומדים בתור, אני יכול להראות לך תמונות מלפני שנתיים והן ייראו אותו דבר"

שרון עידן התקשה לשתוק נוכח מה שראה כמסע תעמולה שמבוסס על מידע כוזב, וכתב בטוויטר: "זכותכם לרגום אותי באבנים ולקרוא לי בשמות. אבל אני חי בנתב״ג. קיבלתי מיליון פניות מאנשים. משתדל לבדוק את כולן. פרוטקציות היו ויהיו. להמון מגזרים. יש חרדים רבים בטיסות החילוץ. ויש רבים שלא. רבים מאוד. הניסיון לייצר כאן תמונה כאילו חרדים מתועדפים – בעיניי, במחילה, עוול גדול. זהו".

כצפוי, הציוץ עורר אהדה רבה בקרב עיתונאים וצייצנים מימין, ונתקל מנגד בהרעשה ארטילרית משמאל, מצד אלה שלא אהבו את העיתונאי שהעז לנעוץ מחט בבלון. במשך שבועות הוא היה מעורב בקרבות טוויטר מתמשכים, בניסיון להפריך את טיעוני הכזב לדעתו, שהשפיעו על סדר היום הפוליטי והתקשורתי.

"בכלל לא התכוונתי להיכנס למריבה הזאת, ובדברים שכתבתי לא הזכרתי שום כלי תקשורת. בסך הכול ביקשתי לומר שאני מכיר נתונים אחרים מאלו שהוצגו", אומר עידן. לדבריו, מי שהכניס ראשון ממד אישי לוויכוח היה משגב, שהשיב לו בציניות כי בחמשת הימים שבהם ארב בנתב"ג לנוסעים הנכנסים ארצה לא ראה את עידן אפילו פעם אחת, והזמין אותו להציג נתונים סותרים. אך עידן, מכתבי התחבורה הוותיקים בישראל, הצליח באמצעות הצגה פשוטה של העובדות לקעקע את יסודות התחקיר של משגב ולוקאץ', שטענו כי החרדים משתלטים על הטיסות, זוכים לאישורי כניסה מיוחדים ומגיעים לכאן ברכבות אוויריות.

בין ניו־יורק לפרנקפורט

חיצי התחקיר המדובר הופנו לעבר ועדת החריגים, שהממשלה הסמיכה לבחון את פניות הישראלים המבקשים להיכנס למדינה או לצאת ממנה, ולאשר אותן על בסיס אמות מידה הומניטריות. לדברי שרון, התמונה שהוצגה מבטאת פערים ניכרים בהבנה בסיסית של עולם התעופה.

"כל כתב תחום מתחיל שמכיר את ענף התעופה בישראל יודע שגם לפני הקורונה בטיסות הקו של אל־על לניו־יורק יש 40 אחוז חרדים. ואם היום אין לנו תיירות וטיולים מאורגנים ולא תיירות עסקית, ודאי שהשיעורים האלה יעלו. אם הייתי עורך ומגיע אליי כתב עם הסיפור הזה, הייתי מבקש קודם כול לבדוק כמה חרדים היו על הטיסות הללו לפני הקורונה. לצלם חרדים עומדים בתור, אני יכול להראות לך תמונות מלפני שנתיים והן ייראו אותו דבר. הניסיון לקשר את זה לוועדת החריגים, זה להנדס את הסיפור לכותרת הנכונה. תמיד היו חרדים על הטיסות הללו, וגם עכשיו.

"יכול להיות שבשוליים של השוליים היו מקרים בודדים של פרוטקציות בוועדת ההיתרים", מבהיר עידן, "ודאי שפה ושם יכולים לקרות דברים, אבל בטח לא כשיטה. מי שהתניעו את התחקיר חשבו שאולי יש פה סיפור, אבל חסרה להם הבקיאות וההיכרות עם עולם התעופה".

טענה דומה השמיע עידן בטוויטר, כשעקץ את משגב ולוקאץ' ושאל מדוע הם "לא צילמו חרדים בטיסות לפרנקפורט. בשום תחקיר לא ראיתי מישהו עומד ומצלם את הטיסות הללו", קבע, והסביר מדוע: "בטיסות הללו היו אולי 20 נוסעים חרדים מתוך 200 נוסעים במטוס".

ברמה העקרונית, עידן מזהה בעייתיות בכך ש"אדם שכותב טורי דעה מתחפש לכתב ניוז ו'מתגנב' לעמודי החדשות". הציבור, הוא אומר, "לא יודע לעשות את ההבחנה ולזהות אם הכותב הוא פובליציסט או כתב תחום. מה שהם רואים זה עיתונאי, וזה בעייתי". משגב מצידו, אחרי שורה של התנצחויות אישיות, טען כי עמיתו מהתאגיד הציבורי הפך לדובר הממשלה.

למרות המתקפות שספג, עידן נזהר בלשונו ומסנגר על בני הפלוגתא שלו. הוא מסרב לייחס להם כוונות זדון ודוחה ביטויים כמו "הנדסת תודעה", בניסיון להסביר את ההתעקשות התקשורתית להציב את הטענות הללו בראש סדר היום. "אני לא אוהב את המינוחים הללו, אני חושב שזה נובע בכלל מתמימות נוגעת ללב. ניסו להראות באותות ובמופתים ולהוכיח שכל מה שהמדינה עושה זה לרמות. יש אנשים שבהחלט חושבים שזה המצב. אנשים מנפחים ולוקחים דברים לנקודות קיצון, ואני בסך הכול מבקש ללכת לבדוק את הנתונים".

ככלל, מוסיף עידן בהקשר הזה, "שים לב שכמעט כל תקלה שקורית, ויש תקלות בכל תחום, מיד מייחסים אותה לצד כזה או אחר ומאשימים על אוטומט במניעים נסתרים. במציאות, לפעמים תקלה היא רק תקלה ולא עומדת מאחוריה בהכרח יד נעלמה, ובתוך זמן קצר אפשר לראות כיצד היא מתוקנת. יותר מדי אנשים רואים צל הרים כהרים".

"מה שנעשה בנתב"ג הוא אולי הרע במיעוטו. אני מכיר בעובדה שייתכן שמדובר במדרון חלקלק, אבל הסגירות היו מידתיות בעיניי. זאת אחת הסיבות לכך שבסופו של דבר, ביחד עם החיסונים, מדינת ישראל נמצאת במקום טוב"

ציוציו של עידן, שעוררו תהודה רבה, זיכו אותו גם במחמאות מהפוליטיקאים החרדים. "בימים של הסתה פרועה ושקרית נגד החרדים, טוב שיש את שרון עידן, כתב התאגיד, שמתעקש לפרסם דברי אמת מגובים בנתונים", פרגן לו יו"ר ש"ס אריה דרעי בציוץ שפרסם. אחרים הודו לשרון "שעשה קציצות מאורי משגב ואילן לוקאץ". פרשן חדשות 12 עמית סגל כתב בציוץ ציני, בעקבות האופן שבו הזים עידן את טענותיו של משגב, כי "הפרקליטות שוקלת להעמיד לדין את שרון עידן בעוון התעללות בחסרי ישע".

"זה מאוד מחמיא, אבל אני מניח שגם אריה דרעי יודע שהדברים שכתב בשבחי יכולים לשרת אותו פוליטית, וזו זכותו", אומר שרון בחיוך מתנצל, ומבקש להבהיר כי מבחינתו הדברים נכתבו "כי ראיתי אך ורק את האמת, ולא מה זה יעשה לליכוד, לש"ס או למרצ". חוץ מאשתו, הוא אומר, אף אחד לא יודע מהן דעותיו הפוליטיות. מכל מקום, הן "הרבה יותר מורכבות מהחלוקה בין ימין לשמאל במדינה שלנו. ירשתי מאימי המנוחה סלידה עמוקה מצביעות, ואני אומר לך שאם זה היה הפוך והעובדות היו משרתות את השמאל, את הערבים או כל אחד אחר, הייתי כותב את אותו הדבר. אני מבקש להציג אמת, ופה בעיניי לא הייתה אמת".

כפי שקורה ברשתות החברתיות, התגובות בטוויטר לציוציו של עידן שיקפו לרוב את דעותיהם הקדומות של המגיבים ואת השתייכותם הפוליטית והמחנאית. עידן מצר על הקצנת השיח, שהובילה למציאות הזאת: "מי שיוצאים נגד קהלים מסוימים הופכים להיות גורואים בקרב הציבור. בהרבה סיטואציות הקהל מחפש משיחים, מישהו שכל היום יצעק וינבח. אני לא נגד זה, אני מבין מאיפה זה בא ומהיכן מגיע הצורך לאהדה הזאת. אני מצידי לא צריך מחמאות על כך ש'עשיתי מהם קציצות', ולא גידופים מהצד השני".

אל תתייגו אותי

נמל התעופה המרכזי של ישראל הוא טריטוריה מוכרת במיוחד לשרון עידן. "יש לי תמונה ככתב נוער בנתב"ג מגיל 12. אני מסתובב שם יותר מ־30 שנה", הוא מספר. באותם ימים הוא היה כתב צעיר בשבועון הילדים "כולנו" ובעיתון מקומי בעיר ילדותו בת־ים. "תחום התעופה והתיירות נורא עניין אותי. אני זוכר את עצמי בשנות השמונים בנתב"ג מראיין את אריה עוז, הטייס הראשי של אל־על".

את מסעו העיתונאי ברשות השידור, לימים תאגיד כאן, החל כשהיה תלמיד כיתה י"א. "הייתי קריין, עורך ומגיש במחלקת הנוער של קול ישראל. כשהגיע הזמן להתגייס, הדרך שלי לגלי צה"ל הייתה די סלולה. אבל אני לא רציתי ללכת לגלי צה"ל, כי חשבתי שאם אני רוצה להיות עיתונאי אעשה זאת אחרי הצבא, ולא במקום שירות משמעותי יותר".

צופיו של עידן, שרואים את פניו על המסך, אינם מודעים לצליעה קלה שהוא סוחב מעברו. בשירותו הצבאי כקצין חילוץ קרבי הוא נפצע, וחלק מכף רגלו נקטע. הוא הוכר כנכה צה"ל, אך חזר לשירות ופיקד על יחידות מילואים. "אני לא רוצה להרחיב בעניין הפציעה שלי, שהפכה אותי לנכה צה"ל לצמיתות", הוא מבקש תחילה להתחמק משאלותיי בנושא. "יכולתי להשתחרר בקלות מהצבא אחרי הפציעה ולא לעשות מילואים, אבל לא הסכמתי בשום אופן שיפטרו אותי משירות מילואים".

בעבר, הנכות שלו פגעה בעבודתו, אך עם הזמן למד להתמודד איתה ולהתגבר עליה. "לעיתים אני מתמודד עם כאבי פנטום באזורים של הקטיעות. אני יכול לפעמים למשוך קצת רגל, אבל זה לא משהו שמאוד מגביל אותי. אחרי שיקום ארוך מאוד למדתי להתמודד, ואני לא עושה לעצמי הנחות בשטח".

הפציעה של עידן צפה לעיתים גם במהלך עבודתו העיתונאית. "בשנים האחרונות כשהיה ירי על הדרום, נשלחתי לא מעט פעמים לשדר משם, ולפעמים אנשים יוצאים מהאוטו ורואים עיתונאי ויורקים. לפני כשנה וחצי באחד מיישובי הדרום מישהו התחיל לקלל אותי, ובמקרה היה לצידי צלם שמכיר אותי הרבה שנים ואמר לאותו בחור שלוּ היה יודע מה עשיתי בצבא ואיפה הייתי, היה מדבר אחרת. אנחנו חיים בכל מיני ריבועים, ואנשים רואים אדם שעובד בתקשורת ובטוחים ששירת בגל"צ וב'במחנה', מקסימום בקריה בתל־אביב. נכון, אני גר בצפון תל־אביב וכותב פוסטים על אריק איינשטיין וכו', אז מתייגים אותי למשבצת מסוימת ומאותו רגע אני כבר 'אויב העם' מבחינתם. מה לעשות, החיים מורכבים יותר".

לאחר שירותו הצבאי, החל לעבוד בשנת 1994 כעורך ומגיש ב"קול ישראל". במהלך שנותיו הרבות בזרוע הרדיו של רשות השידור מילא שם שורה של תפקידי עריכה והגשה, ושימש גם כתב משטרה וכתב כלכלה. עם סגירת רשות השידור במאי 2017, הצטרף עידן לתאגיד שהוקם ומונה לכתב משטרה ופלילים, ולמגיש ועורך מבזקי חדשות ומשדרים ברדיו ובערוץ כאן 11. כיום הוא כתב תחבורה ותעופה, הנושא שלשמו נתכנסנו.

יותר יוצאים מנכנסים

לפני כשבוע וחצי פסלו שופטי בג"ץ את התקנה שהגבילה את מספר הנוסעים הנכנסים בנתב"ג ל־3,000 ביום, וביטלו את ועדת החריגים שנדרשה לאשר את יציאתם מישראל של מי שאינם מחוסנים או מחלימים, בנימוק שמדובר בהגבלות שאינן חוקתיות. במרכז העתירה עמדו הבחירות הקרבות, והטענה כי הגבלת הכניסה לישראל פוגעת בזכותם הדמוקרטית של אזרחיה לשוב לכאן כדי להצביע, וזאת כאשר המדינה אינה מעמידה חלופה אחרת בדמות הצבעה בשגרירויות. בתגובה לעתירה הורו השופטים כי אי אפשר יהיה להאריך את תוקפן של הגבלות אלה במתכונתן הנוכחית, לאחר פקיעתן בשבת האחרונה. נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הגדירה את ההגבלות "פגיעה משמעותית וחמורה בשורה של זכויות יסוד המצויות בליבת מרקם החיים הדמוקרטיים", וביקרה את הממשלה על כך שבעת התקנת התקנות לא היו בפניה נתונים על מספר הישראלים שנמצאים בחו"ל ומבקשים לחזור ארצה.

שרון טוען כי גם במקרה הזה, השיח והטיעונים הפכו קיצוניים ולא מדויקים: "בוא נאמר את האמת. בשום שלב לא קרה שנתב"ג היה סגור ושום ישראלי לא היה יכול להיכנס ארצה". לדבריו, הכשל של המדינה שהוביל את שופטי בג"ץ לבטל את הגבלות הכניסה לישראל שהוטלו לבקשת משרד הבריאות ומומחי המאבק בקורונה, הוא בכך שהמדינה גמגמה כשנדרשה להסביר מדוע הגבילה את מספר הנכנסים אליה ל־3,000 בני אדם ביממה.

"במקום שהמדינה תסביר לבג"ץ מדוע מספר הנוסעים הנכנסים הוגבל למספר כזה או אחר, היא הציגה בפני השופטים נתונים מוזרים על כך שרק 7 אנשים מצרפת פנו, ורק 100 מניו־יורק. זו לדעתי הייתה טעות בהגנה על העניין. האמת היא שאין דרך אמיתית לדעת מהו מספר המבקשים לשוב לכאן ולהצביע. אני מבין את אלה שעתרו נגד הגבלות הכניסה וטענו שזו פגיעה יסודית בחופש התנועה. גם בעיניי זו זכות חוקתית חשובה מאוד, אבל אני חושב שיש מקרים, במיוחד בפנדמיה כזו של אחת למאה שנה, שאפשר ונכון לפגוע בה לתכלית ראויה וכו'".

בפועל, מנתוני רשות שדות התעופה שפורסמו לפני כשבוע עולה כי בשבועיים האחרונים יצאו את שערי המדינה כמעט פי שניים ישראלים לעומת אלה ששבו אליה. וכך, הטענה בדבר ניסיון למנוע הגעת ישראלים להצביע התברר כחסר בסיס. בקלפיות מיוחדות שהוצבו בטרמינל הנוסעים הנכנסים, הצביעו כ־200 איש בלבד.

"כשאתה מסתכל על הנתונים בשלושת השבועות האחרונים ובשבוע האחרון, אתה יכול לראות שאין כמעט יום אחד שהגיעו בו למכסת ה־3,000 נוסעים נכנסים ביממה. ביום שני עברו באולם הנכנסים בנתב"ג 2,300 איש בלבד. וכמה יצאו באותה יממה? 5,200. ללמדך שההחלטה להגביל את כניסת הישראלים ארצה הייתה מידתית".

מה קורה כעת עם פתיחת השמיים?
"אני אדם של נתונים. יגידו לך כל מנכ"לי חברות התעופה הישראליות, שבארבעת השבועות האחרונים, לפני הכרעת בג"ץ, לא הייתה תפוסה של יותר מ־70 אחוז במטוסים בטיסות נכנסות, בוודאי מאירופה, ואולי מעט יותר מארה"ב. במקביל, עם ביטול ועדת ההיתרים ליציאה מהארץ, חל גידול של ממש במספר הישראלים היוצאים מכאן". עידן מספר כי רבים מהנוסעים היוצאים את שערי ישראל טסים לטייל במעוזי תחלואה כמו קוסטה־ריקה, טורקיה וברזיל.

בשנה שחלפה, עידן לא ראה את נתב"ג רק מטרמינל מקבלי הפנים. לא פחות משש פעמים הוא חרך את מסלולי הנחיתה וההמראה. "רובן היו נסיעות מטעם העבודה", הוא מסביר בהתנצלות נוכח מבטי המופתע. עם זאת, הרשימה כללה גם שתי חופשות משפחתיות מעבר לים.

ככל שהנגיף הולך ונעלם בישראל עם הצלחת מבצע החיסונים, הישראלים צפויים לשוב ולהסתער על המטוסים, כדי שיישאו אותם לכל מקום שיהיה מוכן לקבל את פניהם. "אנשים יושבים בבית כבר יותר משנה וזה קשה להם", מסכים עידן, ומציע לקבל בהבנה את הבהלה לחו"ל. "תיירות הפנים בישראל יקרה מאוד. אתה רואה מחירים של צימרים בישראל וחופשות שצריך לקחת בשבילן משכנתא, ופתאום נפתחת יוון. הישראלים מחוסנים, ומחזרים אחרינו. אם אני לוקח עכשיו את המשפחה לאילת לכמה ימים, פשטתי את הרגל. הרבה בזכות מדיניות 'השמיים הפתוחים', לצאת לחופשה ברודוס הרבה יותר זול לצערי מאשר לקחת את המשפחה לטבריה".

חברות תעופה בישראל ובעולם החליפו בעלים בשנה שחלפה, היו שפשטו את הרגל, והשלכות המשבר על הענף טרם התבררו במלואן. "אני חושב ששוק התעופה חווה ירידה לצורך עלייה. 2020 הייתה ללא ספק שנה גרועה, 2021 תהיה שנה חלשה, אבל שנה מהיום נהיה במקום אחר לגמרי", צופה עידן. "אני מאמין שנחזור לטוס לפגישות עבודה בעולם. אולי נראה ירידה בהיקף הנסיעות הללו, אבל היא לא תהיה משמעותית כי יהיה קשה מאוד לוותר. ככל שהקורונה תתרחק מאיתנו, גם זה ילך וייעלם".