מגזר ההייטק המשיך לצמוח בשנת 2020, למרות הקורונה והמשבר הכלכלי, כך על פי דו"ח בנק ישראל שהתפרסם השבוע. שיעור הצמיחה השנתי הכולל בהייטק עמד על כ-5.8 אחוזים השנה, והיה גבוה מממוצע הצמיחה בעשור האחרון. ענף התכנות, שהוא החלק הגדול ביותר במגזר ההייטק צמח בשיעור גבוה במיוחד, 8.6 אחוזים. בניגוד לענפים אחרים שחוו זעזועים במהלך המשבר אף כי התאוששו בהמשך השנה, ענף ההייטק צמח ברציפות. גם גיוסי ההון נסקו ב-2020 והגיעו להיקף של כעשרה מיליארד דולרים השנה, גידול של כ-27 אחוזים מהשנה שעברה.
מגזר ההייטק מהווה חלק משמעותי מהכלכלה הישראלית, מה שיכול להסביר את הפגיעה המתונה יחסית של המשבר בכלכלה הישראלית. התוצר הלאומי הישראלי התכווץ בשיעור של 2.4 אחוזים, בהשוואה לשיעור ממוצע של 5.5 אחוזים במדינות המפותחות. על פי בנק ישראל, ישראל נמצאת בקבוצה של ארבע מעצמות הייטק, בהן המשקל של תוצר הטכנולוגיה העילית גבוה במיוחד בכלכלה. פגיעתן של המדינות הללו כתוצאה ממשבר הקורונה הייתה אכן פחותה ממדינות אחרות.
שירותים רבים בענף ההייטק שגשגו בזכות המגבלות על התנועה והנחיות הריחוק החברתי. הביקוש ליישומים טכנולוגיים רבים בתחומים כמו שיחות וידאו, לימודים אינטרקאטיביים, משחקי וידאו, צפייה ישירה, קניות מקוונות, בנקאות טכנולוגית ושליחויות מזון נסקו בקצב חסר תקדים. גם המעבר לעבודה ולימודים מרחוק הגדילו את הביקוש למחשבים ולשירותי טכנולוגיה כמו שירותי ענן, אבטחת סייבר, תחזוקת מערכות מידע, מדעי נתונים ועוד.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
בין הח"כ הזקן לצעיר ביותר: פניה של הכנסת ה־24
קחו לכם רגע עם עוגיות שוקולד צ'יפ כשרות לפסח
ספינת הענק שוחררה סופית: התחדשה התנועה בתעלה
מספר המועסקים במגזר ההייטק בישראל ירד בזמן הסגרים והמגבלות פחות מאשר בענפים אחרים של הכלכלה. עובדים מענף ההייטק הסתגלו במהירות לעבודה מרחוק, בניגוד למגזרים אחרים שהתקשו עם המעבר. על פי סקרי מצב העסקים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 58 אחוזים מהעובדים בענף ההייטק יכלו לעבור לעבודה מהבית מיד עם פרוץ המשבר במרץ (לעומת 26 אחוזים בשאר המשק). בחודש ינואר 2021 כ-80 אחוזים מהמועסקים בהייטק עובדים בחברות שדיווחו כי הן מעוניינות להגדיל את האפשרות לעבוד מהבית גם בתום המשבר.
ובכל זאת, משבר התעסוקה לא לגמרי פסח על ענף ההייטק וגם בתוכו היה גל פיטורין ויציאה לחל"ת במהלך השנה. על פי סקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים מרץ – אפריל כ-14 אחוזים מעובדי ההייטק היו מחוסרי עבודה עקב פיטורין או חל"ת, ובחודש יולי המספר הזה עמד על כתשעה אחוזים. ירידת התעסוקה בענף ההייטק לא נבעה רק מפיטורי עובדים אלא גם מירידה חדה בגיוסי עובדים חדשים. מספר המשרות הפנויות בחודשים מרץ – אפריל היה נמוך בכ-48 אחוזים מאשר התקופה המקבילה ב-2019. עם זאת, בשליש האחרון של השנה נרשמה התאוששות מהירה ובחודש דצמבר 2020 עלה מספר המועסקים בענף ההייטק לכ-339 אלף מועסקים, גבוה בשני אחוזים מאשר בדצמבר 2019 אבל עדיין נמוך בשלושה אחוזים ממספרם ערב משבר הקורונה.
אבל כאמור, הירידה בהיקפי התעסוקה לא פגעו בפדיון בענף ובהיקפי הייצוא שבתוכו – שאף צמחו משמעותית. אחד ההסברים לתופעה הזאת הוא שתשומות העבודה לא נפגעו לאורך השנה, חרף הירידה במספר העובדים. כלומר: העובדים הקיימים הגדילו את היקף העבודה שלהם באמצעות גמישות גדולה יותר בשעות העבודה וחיסכון בזמן עבודה באמצעות ביטול זמן הנסיעות; או שהעובדים השקיעו יותר והמוטיבציה שלהם גדלה בגלל לחץ מפיטורין, ולקחו פחות חופשות בגלל המגבלות על התנועה ופעילות פנאי. עוד אפשרי שהעובדים שפוטרו היו אלה עם הפריון הנמוך יותר, כך שגריעתם לא פגעה בפריון העבודה.
בנוסף, גם בתוך ענף ההייטק היו חברות שנפגעו משמעותית מהמשבר: חברות הקשורות לענפי טכנולוגיה, התחבורה והתיירות, חברות קטנות עם מעט עובדים או חברות בתחילת דרכן שהמשבר פגע ביכולתן לגייס מימון. משקיעים העדיפו לקחת פחות סיכונים במהלך המשבר והדבר פגע בעיקר בסטארט-אפים חדשים שעוד לא הספיקו להתבסס. חברות מהסוגים הללו הן ככל הנראה אלה שנאלצו לפטר עובדים או להוציאם לחל"ת בשל קשיים לאורך השנה. בחברות אחרות – שהביקוש לתוצרת שלהן עלה במהלך השנה, ככל הנראה שגשגו והגדילו את הפריון והיצוא. על פי בנק ישראל, זהו אחד ההסברים לפער בין הירידה בתעסוקה ובין הגידול בתוצר בענפי ההייטק.
בכל זאת, אפשר לומר שענף ההייטק המשיך לשגשג השנה והפגין עמידות גדולה מאוד מול משבר הקורונה. חברות רבות הצליחו להתאים את עצמן במהירות ולהסתגל לשינויים, ולהתאים את הפעילות לביקושי הקורונה. ההצלחה שלהן סייעה לכלכלה הישראלית כולה. לקראת סוף השנה הענף כולו כבר הפגין כושר התאוששות מרשים, והצלחה מרשימה יחסית לנסיבות המורכבות.
