אמנם הפקק הימי בתעלת סואץ השתחרר אתמול (ב') בבוקר, אבל בישראל עוד עוקבים בדאגה אחר האירוע שחשף עד כמה העולם בכלל, וישראל בפרט, תלויים בתעלה אחת צרה שמאפשרת מסחר במאות מיליארדים עם העולם הגדול.
תעלת סואץ היא אחד מנתיבי הסחר החשובים בעולם. המשבר שנוצר בגלל הפקק הגדול בשבוע האחרון לא נפתר בזכות איזו אסטרטגיה, טכנולוגיה ייחודית או תוכנית מגירה שנשלפה כדי להתמודד עם הצרה. הפקק השתחרר בזכות שילוב של פלא טבע כפול: גאות גבוהה וירח מלא. לבסוף, בשילוב עם פלאי הטבע, שישה ימים של עבודה וכרייה של חול ובוץ הצליחו לחלץ את הירכתיים שיצרו את הפקק המסחרי הגדול בעולם.
ממבט על הנתונים הפשוטים ניתן לראות כמה נזק היה יכול להיגרם, וכבר נגרם, רק משישה ימים של פקק. 370 אוניות מסע ומכליות נפגעו, מלבד התנועה הצבאית החסויה והגלויה לעין של שיט צוללות וספינות. אחרי השחרור בימים הקרובים יעברו בין 50-100 ספינות בכל יום במעין אפקט דומינו של סחר ימי. הספינות נושאות בתוכן מטען מגוון: מציוד רפואי, מזון, תבואה ודלק, ועד רהיטים והזמנות של אזרחים מאתרים סינים בעולם.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– צוות בין־משרדי חותר ל"ניקיון אביב" ברגולציה הממשלתית
– ברית עם מנסור עבאס: לבנוניזציה של ישראל
– הופכים משבר להזדמנות: אסור להסתכל על העובדים כמשאב
הספינות שהחליטו "לא לעמוד בפקק" בחרו לבצע מסלול עוקף דרך חלקה הדרומי של יבשת אפריקה, דבר שיאריך את שהותן בים בעשרה ימים נוספים. השהות הממושכת מעבר לצפוי תעלה כנראה באופן ניכר את עלויות השינוע, דבר שמִן הסתם ישפיע כבר בעתיד הקרוב על הסוחרים, והם מצידם יגלגלו את העלויות הגבוהות על הלקוחות שממתינים לסחורות. בישראל מעריכים מומחים כי מדובר בעלייה של עשרה אחוזים במחירי הסחורות, דבר שיפגע קשות במסחר בחודשים הקרובים החל מהימים הבאים.
הפקק הימי נמשך בסך הכול שבעה ימים מאז נתקעה הספינה, אך מדובר בעלות של עשרה מיליארד דולרים לכל יום עיכוב, והימים הקרובים גם הם יגבו מחיר כבר מאוד.
לצד זה, כולם נשמו לרווחה עם היוודע דבר שחרורה של הספינה בתום ימים בודדים. שכן ההערכות דיברו על כך שפרק הזמן שיידרש לפתרון הוא בין כמה ימים לשבועות בודדים. במצרים כבר נערכו לפרוק את הספינה בתוך התעלה, דבר שהיה מוביל לעבודה לא פשוטה של כמה ימים והארכת הפקק בעוד כחודש לפחות, אולם לכולם ברור שזה לא הפתרון האידיאלי.
ביום שאחרי, בישראל עוקבים בדאגה אחר הדרך שבה המשבר הזה נפתר. גם אם לא יודו בכך בפה מלא, בישראל יש לא מעט גופים גדולים, מאמ"ן ועד גופים אזרחיים שכבר הזמינו מחקר שינתח את המשבר הזה ותוצאותיו. תוצאות המחקר יכולות להביא גם תוכנית עבודה להתמודדות עם משברים דומים.
להבדיל ממשבר הקורונה, השנה הזו לימדה את העולם, ובמיוחד את ישראל, שצריך ללמוד מכל דבר שקורה. הפקק הימי הזה הוא בהחלט נדיר, אבל כולם מבינים היום שלא צריך להמתין למקריות כדי להתמודד עם משבר גלובלי.
המשבר זה אולי לא פגע בעולם כולו, אבל את ישראל זה לא צריך לעניין. ביום שאחרי צריך לבחון דרכים לפתרון בעיה שכזו ולספק את התשובות, מתחת לשולחן ובדרכים דיפלומטיות, למצרים. ישראל עשתה זאת בעבר ועושה זאת בהווה, בעיקר בנושאים ביטחוניים מול מצרים. גם ישראל הקטנה יכולה לסייע בדרכה למצוא פתרונות לפקקים ימיים וכך לחזק את יציבותה במזרח התיכון עוד יותר.
