מכת מדינה: כך התמודדו הסעודים עם הקורונה

בשונה ממדינות דמוקרטיות ובעלות אוכלוסייה מגוונת, בסעודיה מגפת הקורונה לא יצרה בקיעים עמוקים בחברה המקומית. כמצופה ממדינה סמכותנית וריכוזית, ברחובות הממלכה הקפידו על הנחיות משרד הבריאות המקומי ושמרו על חובת המסכות והריחוק החברתי.

להפרת תקנות הקורונה הוצמד בסעודיה תג מחיר גבוה: הקנס על אירוח התקהלות בימי האיסור היה 40 אלף ריאל סעודי, שהם 10,600 דולר. אך על פי ד"ר שאול ינאי מהחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית, הציות להנחיות הוא גם עניין תרבותי: "בתרבות השבטית האינדיווידואל מתבטל מול האינטרס של הקולקטיב. בטח בממלכה שבטית כמו סעודיה, הפרט מבין שהוא חלק משלם ולא רוצה לפגוע בכלל. לצד זאת, העובדים הזרים שמגיעים ממדינות באפריקה ואסיה, ידעו כי מי שלא יקפיד על ההנחיות יגורש ללא רחמים, ולכן גם הם הקפידו".

התפשטות הקורונה בסעודיה הייתה מהירה. ב־2 במרץ 2020 דיווחו הרשויות בממלכה על המקרה הראשון של הידבקות בנגיף – אזרח סעודי שחזר למדינה מאיראן דרך בחריין. עוד לפני כן, ב־27 בפברואר, הודיעו הרשויות כי יעצרו באופן זמני את זרם העולים לרגל לאתרים הקדושים בממלכה. כ־19 מיליון מוסלמים מקיימים מדי שנה את מצוות ה"עומרה", המכונה גם "העלייה הקטנה", ומגיעים למסגד הגדול במכה שלא במועד העלייה השנתית, החאג'.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בקשה לפסילה: שופטת שלום פעלה לכאורה בניגוד עניינים
– מחירה של חבית נפט: סיפורה הכלכלי של סעודיה
– המשכורת הראשונה של מנכ"ל קבוצת ACE

בימים אלה הקורונה בסעודיה מצויה בנסיגה ממשית. נכון לדיווח שנמסר שם ביום רביעי השבוע, מספר המקרים המאומתים שאותרו בשבועיים האחרונים עומד על 6,316, עם ממוצע של כ־450 חולים חדשים ביממה. על פי הודעת הרשויות בסעודיה, המספר הכולל של הנדבקים במגפה מראשיתה מתקרב ל־390 אלף. 6,663 מתוכם מתו כתוצאה מסיבוכי המחלה. בסעודיה הוקמה רשת של שבעה בתי חולים ומרפאות לחולי קורונה, והם מעניקים טיפול רפואי חינם לכול – אזרחים, תושבים וגם עובדים בלתי חוקיים. בתי החולים המקומיים נחשבים למפותחים ומתקדמים, והצבא נרתם אף הוא והקים מתחמי בדיקות וטיפול.

"אחת הבעיות שם בתחילת הקורונה הייתה שהעובדים הזרים נכנסו ויצאו והביאו איתם את המוטציות. גם העלייה לרגל, המוגבלת אמנם, יצרה מוקדי הדבקה", מסביר ינאי. לעומת אזרחי המדינה, שהם לרוב אמידים וחיים בבתי פאר, העובדים הזרים חיים בצפיפות גבוהה, עניין שהגביר את התחלואה בקרבם. "כמו שאצלנו הרבה מהחולים והנפטרים היו במגזר החרדי כי הם חיים בצפיפות, כך גם שם עיקר התחלואה הייתה בשכבות החלשות", אומר לנו ד"ר יואל גוז׳נסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. גם בתוך העובדים הזרים עצמם, הוא מסביר, "יש להבחין בין אזרחים מערביים שהם עורכי דין, מהנדסים וכדומה, ולבין פועלים מאפריקה ואסיה שעוסקים בבניין, ניקיון, אחזקה וכו'. שם הקורונה השתוללה".

אופייה הדתי האדוק של סעודיה הקשה אף הוא על ההתמודדות, שכן ראשי הממלכה היססו מאוד בקבלת החלטות קשות על סגירת מסגדים. מציאות זו הביאה להתפשטות מהירה של הנגיף, כאשר בתוך זמן קצר נדבקו כ־50 אלף איש. לאחר שהוחלו מגבלות חמורות על התקהלות, קצב התחלואה הואט באופן ניכר. גורם נוסף שמשפיע על היקפי התחלואה והתמותה הנמוכים יחסית, הוא ממוצע הגיל של תושבי הממלכה, שכ־70 אחוזים ממנה טרם הגיעו לגיל 30.

"אני לא סומך לגמרי על הדיווחים שלהם", מציין גוז׳נסקי. "יכול להיות שיש כאלו שמתו כתוצאה מהקורונה ולא סימנו אותם ככאלו, אבל בהחלט יש שם כעת ירידה בהיקף התחלואה. המגפה דועכת, ולא רק שם".

לומדים מישראל

במהלך השנה החולפת, ממרץ 2020 ועד מרץ 2021, הטילה סעודיה שורה של מגבלות בהתאם להיקפי התחלואה. בין השאר הונהג באפריל אשתקד עוצר מוחלט על כמה ערים, בהן הבירה ריאד. המעבר בין הערים נאסר, והתושבים היו רשאים לצאת מבתיהם לטובת צרכים חיוניים בלבד בין השעות 6:00 בבוקר ל־15:00 בצהריים.

כמו במדינות רבות, גם בסעודיה הוטלו מגבלות תנועה: החל מעצירת טיסות נכנסות מחו"ל, דרך איסור כניסת אזרחים זרים לערים מכה ומדינה, וכלה בעצירת טיסות הפנים ותנועת הרכבות והאוטובוסים בקווים הבינעירוניים. זאת לצד הגבלות על הפעילות העסקית והציבורית, ובכלל זה סגירת מרכזי קניות, פארקים ומסעדות. במהלך יוני 2020 החלו השלטונות בפתיחה חלקית של המשק, אולם לפרקים מוטל סגר ביישובים שבהם מאותרת התפרצות מחודשת של הנגיף. לפני כמה שבועות הסירה סעודיה את רוב המגבלות. המסעדות ובתי הקפה נפתחו מחדש וחודשו פעילויות בידור. חתונות המוניות ופגישות רבות משתתפים עודן אסורות.

בניגוד למציאות שנראתה בישראל, כאשר היו מגזרים שהקפידו יותר על מגבלות הקורונה וכאלה שפחות, בסעודיה לא נראו הבדלים כאלה. במדינה שאין בה עיתונות חופשית או יכולת אמיתית להביע מחאה, לא היו גם מחאות המוניות. "לא היו שם הפגנות בלפור ולא התקהלויות חג פורים ולא טישים. אם היו כאלה, הם לא סוקרו", אומר ד"ר ינאי.

בחודש אוקטובר אפשרו בסעודיה ל־6,000 עולי רגל ביום להיכנס למסגד הגדול במכה, שבתוכו מצויה ה"כעבה" – האתר הקדוש ביותר לאסלאם. בהמשך הרחיבו את מספר המתפללים המאושרים ל־15 אלף ול־40 אלף. בשלב ראשון רק אזרחים ותושבים הורשו להיכנס למסגד, וכל אחד מהם היה זכאי לשהות במקום שלוש שעות כדי להשלים את מצוות הקפת הכעבה.

מסגד אל־חראם, מקום משכנה של הכעבה, עובר חיטוי כמה פעמים ביום. המבקרים במסגד נדרשים להירשם ולהזמין תור מראש באמצעות אפליקציה, ולשמור על מרחק. בימי ראשית המגפה הוקרנו בטלוויזיה הרשמית סרטונים שבהם נראו כמה עשרות אנשים בלבד, עם גלימות לבנות מסורתיות, מקיפים את הכעבה והולכים במרחק של כמה מטרים זה מזה. בימי שגרה המסגד עמוס במתפללים ומבקרים מרחבי העולם, המצטופפים בשטחו לאורך כל היום והלילה.

בעוד כשבועיים־שלושה, עם תחילת חודש הרמדאן, מגבלות ההתקהלות צפויות להצטמצם, אך הכניסה אל המתחמים המקודשים תוגבל לנושאי תו ירוק שהשלימו שתי מנות חיסון. עבור מי שלא יצליחו לעלות לרגל, יימשכו השידורים החיים בחסות השלטונות, שמעבירים את הנעשה במסגד לרחבי העולם המוסלמי ומעניקים למאמינים מגע וירטואלי באתר המקודש.

ההחלטה על מניעת הכניסה לאתרים המכוננים של האסלאם לא הייתה פשוטה מבחינת סעודיה, שהרבה מדימויה העצמי וממעמדה בעולם המוסלמי מבוסס על היותה שומרת המקומות המקודשים. למניעת ההתקהלויות באתרי הדת ולסגירת השמיים הייתה גם משמעות כלכלית נרחבת. "התיירות הדתית היא מקור הכנסה מאוד חשוב לממלכה", אומר גוז'נסקי. "הם ישנים במלונות, קונים בשווקים ומכניסים רווחים גדולים, שהשנה לא הגיעו".

בהשוואה לישראל, מבצע החיסונים הסעודי מתנהל בקצב איטי. רק כ־4.2 מיליון מאזרחי המדינה קיבלו עד כה חיסון נגד קורונה. בתחילה השתמשו שם בחיסון הסיני, אך לאחר זמן קצר עברו בממלכה לחיסון של פייזר. ד"ר ינאי מציין כי "במדינות המפרץ מפקפקים ביעילות החיסון הסיני או הרוסי, למרות שקנו מהם כמויות עצומות, ועוברים לחיסון של פייזר, לא מעט בעקבות ההצלחה הישראלית שלו. לכן גם הם תרמו את החיסונים שלא רצויים אצלם לפלסטינים ברצועת עזה. הרבה מדינות לומדים כעת מאיתנו, וגם סעודיה. אני לא בטוח שהם מתייעצים ישירות, אבל בהחלט רואים מה קורה פה ולומדים את השיטות".

המאבק בקורונה הביא גם להידוק קשריה הבינלאומיים של סעודיה. "הקורונה שימשה את הסעודים למינוף קשרים עם הרוסים, דרך החיסונים", מציין גוז'נסקי. לדבריו, המגפה הייתה גם זרז משמעותי לחיזוק יחסיה של ישראל עם איחוד האמירויות. "הם עזרו לנו בהתחלה, עוד לפני שהיו בינינו יחסים רשמיים, העבירו לנו מערכות הנשמה וערכות בדיקה כשהיה חסר וכולם כאן היו בהיסטריה". על שיתוף פעולה עם סעודיה אומר גוז'נסקי כי "רב הנסתר על הגלוי, ואנחנו לא יודעים הכול".