התגבשותה של ערב הסעודית כפי שהיא מוכרת כיום, החלה בשנת 1901 בעקבות מסע לאיחוד חצי האי ערב, תחת הנהגת עבד אל־עזיז אבן־סעוד. עובדת לידתו של האסלאם, הדת השנייה בגודלה בעולם, בערים מכה ומדינה הנמצאות בתחומה ומושכות אליהן מאות מיליוני מאמינים, עיצבה את זהותה של הממלכה מראשיתה ועד היום.
מבחינת היקף שטחה, ערב הסעודית היא כיום המדינה ה־13 בעולם, אם כי מרבית השטח הוא מדברי וצחיח ובלתי ניתן לאכלוס. מרחקי הענק בתוך המדינה יצרו גם ריחוק ושסעים חברתיים המתקיימים לאורך השנים ונמשכים עד היום. הממלכה הגדולה מורכבת מכמה אזורים עיקריים: נג'ד, במרכז, הוא אזור מדברי קשה המתאפיין באנשים דעתניים שהורגלו לחיות בתנאים לא קלים. משפחת המלוכה הסעודית הגיעה מאזור צפון נג'ד, ואנשיה אכן עונים על הסממנים שמאפיינים את תושבי האזור.
אזור החיג'אז, במערב ערב הסעודית, ליד הים האדום, מתאפיין בקוסמופוליטיות מחד ובשמירה על הדת והמסורת מאידך. שתי הערים הקדושות לאסלאם, מכה ומדינה, שוכנות בו, לצד העיר ג'דה, מרכז הסחר והכלכלה של ערב הסעודית, על גדות הים האדום. אזור מזרח סעודיה משופע בשדות נפט, מרכיב מרכזי בכלכלתה של ערב הסעודית. המזרח הוא לפיכך אזור חשוב מאוד לממלכה, אך מגלם גם פוטנציאל למתיחות ביטחונית.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– סבתא, יש לך משהו בשבילי? על תרופות סבתא להקלת כאבים
– רכב קטן או אופנוע? שיקולים, יתרונות וחסרונות
– המשכורת הראשונה של מנכ"ל קבוצת ACE
חבל ארץ נוסף שמצוי כעת בלב העניינים הוא האזור הדרומי של ערב הסעודית, הסמוך לתימן. המתיחות עם תימן והמיליציות החות'יות, שליחיה של איראן, ייצרו למעשה רצועת הגנה המזכירה את עוטף עזה שלנו, אבל הרבה יותר ארוכה ומאותגרת. האזור הצפוני בערב הסעודית הוא שמחבר את ערב הסעודית לממלכה ההאשמית בירדן ולעיראק.
במובנים רבים קשה להתייחס לערב הסעודית כאל גוף אחד, מכיוון שבין האזורים השונים ישנם הבדלים משמעותיים מבחינה דתית, במנטליות ובאופי החיים. לכל אזור ישנה קבוצת האליטה השלטת שלו. לעומת החספוס, הקשיות, הריכוזיות והשבטיות של אנשי המדבר, אנשי אזור החיג'אז פתוחים יותר למערב ולעולם, ומתערים זה דורות עם עולי הרגל ועם אנשי עסקים מכל העולם. בעיר ג'דה חיות משפחות שמקורן בטורקיה, ירדן, מצרים ועומאן.
מדכא מחאות, מקדם נשים
"אחת הבעיות המרכזיות בממלכה הסעודית היא שלאורך כל השנים מאז היווסדה לא הושקעו מאמצים לבניית זהות לאומית אחידה. חלק מהאזורים הם בעלי מנטליות של אליטה שלטת, ומבחינת בית המלוכה הם מהווים איום מתמיד שיש להילחם בו", אומר גורם סעודי שמבקש שלא לפרסם את שמו. "עד היום למשל אומרים שהעיר ג'דה, השוכנת ליד הים בחלקה המערבי של ערב הסעודית, היא זרה ולא דומה לשאר הממלכה. הזרות הזו מוכיחה שהמדינה עצמה לא השקיעה בבניית זהות לאומית אחידה. המנטליות ודפוסי ההתנהגות השתרשו שם במשך מאות שנים לפני היווסדה של הממלכה, והם לא שונו".
מאז שמוחמד בן־סלמאן, נסיך הכתר, נכנס להנהגת הממלכה, ערב הסעודית עוברת תהליכים מנוגדים. מצד אחד, גילויי המחאה המעטים פסקו כמעט לחלוטין. מצד שני, הממלכה עצמה מובילה צעדים של קידמה. יורש העצר הביא להפסקת פעילותן של תנועות למען זכויות אזרח וזכויות נשים, כלא אקטיביסטים ואקטיביסטיות ונחשד כמי שהורה על רצח העיתונאי ג'מאל חשוקג'י ב־2017. בסעודיה אי אפשר לשמוע ביקורת נגד אביו המלך, או נגדו כיורש העצר והמנהיג בפועל. מי שיעשה זאת, ימצא עצמו במאסר. בשם המלחמה בטרור הצטיידה סעודיה בתוכנות שעוקבות אחר האוכלוסייה. זכויות האדם וחופש הביטוי והעיתונות צומצמו לטובת ביטחון הממלכה ויציבותה.
לצד אלה, בן־סלמאן מבצע רפורמות בנושאי נשים, צעירים וקידמה. בשנת 2018 הוא התיר לנשים לנהוג במכונית, וחוק שמתיר לנשים לנוע ברחוב גם ללא שמירה או ליווי של גבר מצוי כעת בהליכי חקיקה. בן־סלמאן ביטל גם את משטרת הצניעות. כלומר, אי הקפדה על חוקי הצניעות אינה גוררת כעת עונשי מאסר. הוא הוביל גם לפתיחת אולמות, מסעדות, קניונים ואזורים שנשים וגברים יכולים לשהות בהם באותו זמן, כמובן בהפרדה מוחלטת בין המינים.
בעיניים מערביות, היתרים כאלה עשויים להיראות שוליים ומובנים מאליהם. אבל במדינה שבה רק מאז 2007 יש לנשים תעודות זהות משלהן, במקום להירשם בזו של הבעל, האב או האח, מדובר בסוג של מהפכה.
רבים ציפו לדור הנסיכים שיצעיד את ערב הסעודית קדימה, תוך שימור המסורת. אך ההשתלטות של מוחמד בן־סלמאן על העניינים והרפורמות שהוא מניע, מציבות סימן שאלה גדול באשר לדרך שהמדינה פונה אליה. רבים בממלכה מדברים על המהלכים של בן־סלמאן כמהירים מדי. הכול מסכימים שהשינויים והרפורמות נצרכים ואפילו קריטיים להישרדותה של הממלכה, אבל לטעמם של רבים שם הקצב מהיר מדי.
הרומן הסתיים
האתגרים העומדים בפני בן־סלמאן ובפני ערב הסעודית כולה, מגוונים ומשתנים. אחד המרכזיים שבהם נוגע לחילופי הממשל בארה"ב. קבלת הפנים החגיגית שלה זכה הנשיא לשעבר דונלד טראמפ בריאד בתחילת ימי כהונתו, נתנה את האות לרומן האמריקני־סעודי שפרח בימיו. בארבע שנות כהונתו של הנשיא הרפובליקני נהנתה ערב הסעודית מנשק אמריקני שסייע לה במיגור גורמים שאיימו על יציבותה. הגישה של ממשל טראמפ הכירה בחשיבותו של שלטון חזק ויציב בערב הסעודית, לפעמים על חשבון זכויות אדם. הממשל הזה היה גם הכוח המניע מאחורי ההתקרבות בין סעודיה לישראל, שעדיין לא קיבלה ביטוי רשמי.
חזרת הדמוקרטים לבית הלבן משיבה את השיח על זכויות אדם, מגדירה מחדש מהו טרור, ומעדיפה להתמודד עימו בדרכים דיפלומטיות. הזיכרון הטרי של משטר חוסני מובארק שהושלך על ידי הנשיא הדמוקרטי ברק אובמה, עדיין טרי בראשם של הסעודים ובכלל במזרח התיכון. הנטייה האמריקנית לנטוש בני ברית לטובת דיפלומטיה, נתפסת בעייתית. מאז כניסת ביידן, הממשל הסעודי אמנם שחרר מהכלא כמה פעילי זכויות אדם מהכלא (למעצר בית), אבל בריאד לא מרוצים מהתעקשות ביידן לחדש את הסכם הגרעין מול איראן, ובכלל מעצם השיח שמנהלת וושינגטון עם טהרן. ממשל ביידן הכריז, כמעט עם כניסתו לתפקיד, גם על נטישת הקואליציה הסעודית הנלחמת בתימן מאז 2015, בתקווה לדיאלוג שיפסיק את הלחימה שם.
היעד שהציבו הרשויות היה להיפטר מ־1.2 מיליון עובדים זרים עד 2020. אחרי שהוא הושג ברובו, הם גילו שקשה לשנות את הנוהג רב השנים שבמסגרתו שני שליש מהכוח העובד מגיעים מבחוץ
מבחינת ערב הסעודית, האיום האיראני אינו עתידי אלא עכשווי. איראן מבצעת ירי רציף על ערב הסעודית באמצעות המיליציות השיעיות מעיראק והחות'ים בתימן. מטרות בדרום סעודיה סופגות ירי של כטב"מים וטילים כל הזמן. ב־2019 אף נפגעו שני מתקנים של תאגיד הנפט הממלכתי ארמקו, ממל"טים חמושים ששיגרו החות'ים. עד כה נמנעה ערב הסעודית מלהגיב לירי האיראני באופן ישיר, והסתפקה בפגיעה במטרות בתוך תימן.
הבעיה של הסעודים בתימן, מזכירה במעט את הבעיה של ישראל עם משטר חמאס בעזה. הפגזות החות'ים יצרו אזור סעודי שחשוף יותר לפגיעה. לפעמים, כמו בישראל, הירי מגיע גם לערים מרכזיות ומרוחקות יותר מהגבול, כמו ג'דה וריאד.
בניגוד לתדמיתה של ערב הסעודית כממלכה עשירה שתושביה חיים חיי ראוותנות, בשנים האחרונות היא סובלת מבעיות כלכליות. יורש העצר מוחמד בן־סלמאן הציב את חזון 2030, שמדבר על מעבר מהישענות על משאב הנפט, לכלכלה מגוונת יותר.
הכנסות הנפט מהוות כשני שליש מייצוא הממלכה. אבל בעוד ערב הסעודית הייתה אחראית בעבר לכמעט 30 אחוזים מייצוא הנפט העולמי, היום הנתון הזה ירד ל־12 אחוזים בלבד. מחירי הנפט ירדו מאז 2014, ומגפת הקורונה הורידה עוד את הביקוש העולמי לנפט וחתכה את המחירים בחדות. בערב הסעודית ניסו להילחם בירידת המחירים, ללא הצלחה. ההכנסות מייצוא נפט גולמי ירדו בכ־65 אחוזים.
באחרונה מחירי הנפט אמנם עלו מעט, והגיעו לכ־44 דולרים לחבית. אבל בהתחשב בכך שכדי לאזן את תקציבה ערב הסעודית זקוקה למחיר של 77.6 דולר לחבית, העלייה הזו לא ממש מעודדת את הסעודים. עם השאיפה העולמית למעבר לאנרגיה חלופית, המחיר גם עלול שלא לשוב לרמה הרצויה עבור הממלכה.
סעיף נוסף בחזון 2030 נוגע לתיירות. היעד שהוצב הוא 100 מיליון מבקרים בשנה עד סוף העשור. בתקופת הקורונה חוותה הממלכה ירידה של 35־45 אחוזים בתיירות, שמשמעם אובדן הכנסות של 28 מיליארד דולר בשנת 2020. אובדן ההכנסות גרם למהלך חסר תקדים מטעם בית המלוכה, שבמסגרתו בוטלו הסובסידיות של עובדי המדינה, הכוללות בין השאר השתתפות בשכר דירה. עד לאחרונה המדינות במפרץ פטרו את אזרחיהן ממע"מ, כעת סעודיה השיבה את המס והציבה אותו על 15 אחוזים.
המשבר הכלכלי גרם לכך שלצד העושר, יש גם עוני ונחשלות. בממלכה אין גם מערכת בריאות או תמיכה חברתית לנזקקים כמו שיש בישראל. האסלאם כולל אמנם מצוות צדקה, אבל מסתבר שאין בכך די.
לא למוסלמים בלבד
אוכלוסיית הממלכה גדלה במהירות בשנים האחרונות, ומאז 1990 היא הוכפלה. הדבר גרם למחסור במקומות עבודה לצעירים רבים. כמעט שני שלישים מאוכלוסיית ערב הסעודית הם מתחת גיל 30, רובם בוגרי אוניברסיטאות שאינם יכולים למצוא עבודה ונותרים מובטלים.
שוק העבודה הסעודי, שהתבסס על עובדים זרים, הולך ומשתנה. המדינה מנסה לשנות את חוקי המשחק ולהעביר את המשרות השונות תהליך של סעודיזציה, כלומר מעבר לעבודת כפיים סעודית.
היעד שהציבו הרשויות בערב הסעודית הוא להיפטר מ־1.2 מיליון עובדים זרים במדינה עד 2020. אחרי שהוא הושג ברובו, הם גילו שקשה לשנות את הנוהג ההיסטורי המתקיים בערב הסעודית כבר 70 שנה, ובמסגרתו שני שלישים מהכוח העובד מגיעים מבחוץ.
העובדים הזרים, שבאו בעיקר ממצרים, בנגלדש והודו, שלחו את המשכורות למשפחותיהם במדינות האם, וכך הכסף יצא מסעודיה ולא נשאר בתוכה. בשנים האחרונות מעדיפים בערב הסעודית להיעזר בכוח עבודה פלסטיני שבוחר להשתקע בממלכה. בניגוד לפועל הבניין המצרי לדוגמה, שחי יחד עם חמישה שותפים בדירת שני חדרים כדי לחסוך ולשלוח את הכסף הביתה, העובדים הפלסטינים הרווקים שוכרים יותר דירות, מבלים ועורכים קניות. המשפחות הפלסטיניות בונות את עתידן בערב הסעודית.
הניסיון להגדיל הכנסות, הוליד רעיונות שלא התקבלו טוב אצל חלק מהסעודים. למשל, לפתוח את האזור של מכה ומדינה המיועד רק לתיירי דת מוסלמים, גם לתיירות בינלאומית, לפחות באזורי החופים הסמוכים לערי הקודש.
גם מבחינה חינוכית ודתית, נמצאת הממלכה בדילמה. "האחים המוסלמים", שברחו ממצרים בשנות החמישים עקב רדיפות המשטר שם, השתלטו בערב הסעודית על מוסדות הדת והחינוך. בשנים האחרונות יש ניסיון להוציא את המערכות הללו מידי האחים המוסלמים ולהעביר אותן חזרה לסעודים. פלג נוסף של האחים המוסלמים שמזנב בסעודים, הוא טורקיה. הטורקים מאתגרים את ההגמוניה הסונית של סעודיה ומנסים להתחרות במעמדה המרכזי בעולם הערבי. האוכלוסייה השיעית בערב הסעודית, שמהווה כ־25 אחוזים, יוצרת גם היא בעיה. השייח' נימר, הכוח העולה של האוכלוסייה הסונית במצרים, מאתגר ומאלץ את הסעודים להעניש אנשי דת.
וממערב נמצאת ישראל. סוגיית ישראל היא אתגר משמעותי מבחינת יורש העצר הסעודי. אביו המלך סלמאן היה המושל הנערץ של ריאד, והוא נתן את מילתו שלפיה לא תהיה התקדמות ביחסים עם ישראל ללא פריצת דרך בנושא הפלסטיני. רק בימים האחרונים הייתה התבטאות סעודית בנושא, שמיישרת קו עם המדיניות של המלך. אופי ההתקדמות בנושא הפלסטיני לא מוגדר, אבל הוא בהחלט מעכב את המאמצים לכונן יחסים נורמליים.
בפועל מתקיימים יחסים בין ערב הסעודית לישראל משנת 2007, כולל ישיבות אסטרטגיות. מאחורי הקלעים, היחסים בין ערב הסעודית לישראל דומים לאלו של איחוד האמירויות. אבל כאמור כל עוד המלך סלמאן חי, היחסים האלו לא יקבלו כנראה פומביות.
לאן צועדת מדינת הציר המרכזי במזרח התיכון?
לכתבות נוספות בגיליון לחצו כאן
