בין מדינת ישראל לערב הסעודית לא קיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים, אולם בשנים האחרונות התקיימו כמה וכמה מפגשים בין בכירים ישראלים לסעודים בדרגים שונים. המפגש האחרון ורם הדרג שבהם התקיים בנובמבר, אז ביקר ראש הממשלה נתניהו בחשאי בעיר הסעודית העתידנית ניאום, בלוויית מזכיר המדינה האמריקני דאז מייק פומפאו. השניים נפגשו עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן־סלמאן, ועל פי הפרסומים, במפגש נכח גם ראש המוסד יוסי כהן. כאשר ראש הממשלה נשאל על ידי כתבת הג'רוזלם פוסט, בראיון טרום הבחירות, איך הייתה הפגישה עם בן־סלמאן, השיב נתניהו בשאלה משלו: איך זה לשאול שאלות שידוע לשואלת כי לא תקבל עליהן תשובה.
מטרת־העל האזורית המשותפת, המקרבת בין ישראל לסעודיה, היא המאבק בתוכנית הגרעין האיראנית ובזרועות הטרור שאיראן שולחת לרחבי האזור. סעודיה סובלת מהן בדרומה, מהתקיפות שמגיעות מכיוון המורדים החות'ים בתימן. ישראל מתמודדת עם חיזבאללה, עם חמאס ועם מיליציות איראניות בסוריה.
"באופן קבוע, מתקיימים מפגשים בין נציגים ישראלים לנציגים סעודים בנושאים שונים. לא רק בנושאים ביטחוניים", אומר לנו בכיר במערכת הביטחון, אך מסרב לנדב פרטים נוספים.
ברבים מהראיונות שנתן במהלך השבועות האחרונים, לקראת הבחירות לכנסת, אמר נתניהו כי ארבע מדינות נוספות נמצאות בדרכן לנרמול יחסים עם ישראל. הוא לא פירט, אך ההנחה היא כי ברשימה הזו נכללת גם סעודיה. ראש הממשלה אמנם לא הצליח לתאם ביקור במדינות המפרץ טרם הבחירות כפי ששאף לעשות, אולם באותם ראיונות חזר גם על הבטחתו כי בקרוב נראה טיסות ישירות בין ישראל לסעודיה, עבור עולי הרגל המוסלמים למכה.
לכתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– לעומת המשותפת, לרע"מ יש מקום בממשלת ימין
– מחירה של חבית נפט: סיפורה הכלכלי של סעודיה
– חיסון בהמתנה: מצוקת חיסוני הקורונה בעולם
השר לשעבר ח"כ איוב קרא אמר לנו בהקשר הזה כי הוא עמל על העניין כבר כמה שנים, וכי אכן מדובר במציאות שיכולה להתרחש בקרוב מאוד. "מ־2010 אני מלווה את כל ההתקדמות עם המפרץ. האמנתי בזה כשכולם צחקו עליי, כשזה היה נשמע הזיה. ערביי ישראל פנו אליי בעניין הזה של העלייה לרגל, כי זה קשה ומעייף לצאת לירדן באוטובוסים ומשם לסעודיה. זו נסיעה מפרכת שיכולה לקחת 24 שעות, במקום טיסה של שעתיים בלבד".
בשנים כתיקונן, ללא הגבלות קורונה, כ־6,000 ערבים ישראלים עושים מדי שנה את הדרך הזו. "התחלנו לטפל בזה לפני כמה שנים, כשאף אחד לא האמין שזה יקרה. לפני שנחתמו הסכמי אברהם כמעט היה הסכם גם עם סעודיה, שבמסגרתו הם אישרו גם את עניין הטיסות למכה".
הנסיך נגד יורש העצר
בספטמבר האחרון, כאשר נתניהו שהה בוושינגטון לרגל טקס חתימת הסכמי אברהם עם איחוד האמירויות ובחריין, העריך גורם ביטחוני ישראלי בכיר מאוד כי הסכם בין סעודיה לישראל אפשרי אפילו עוד לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב שהתקיימו בנובמבר. אל ההערכה הזו הצטרף גם נשיא ארה"ב דאז דונלד טראמפ. יום לפני הטקס, בפתח הפגישה עם ראש ממשלת ישראל, אמר טראמפ לכתבים כי שוחח עם סלמאן מלך סעודיה ועם בנו יורש העצר, וכי הייתה ביניהם שיחה טובה.
ההערכה האופטימית הזו, שהייתה משותפת לירושלים ולוושינגטון, טרם התממשה כידוע. המופע הגלוי היחיד שלה עד כה, הוא האישור הסעודי לטיסות ישראליות למפרץ לעבור מעל שטחה של מדינת הענק, מה שמקצר באופן משמעותי את מרחק הטיסה בין ישראל לאמירויות. גם זה, אגב, ממש אינו עניין של מה בכך, בהתחשב בכך שהטיסה הישירה הראשונה מסעודיה לישראל הייתה זו של מטוסו של נשיא ארה"ב טראמפ, בעת ביקורו במזרח התיכון בראשית ימי כהונתו. עד אז, גם בכירים אמריקנים היו נוחתים ל"עצירה טכנית" בירדן, ולא טסים ישירות מריאד לירושלים.
מאז, ממשל ביידן הדמוקרטי שינה את יחסו כלפי הסעודים בכלל, ומול יורש העצר בן־סלמאן בפרט. הממשל הנוכחי מתח ביקורת קשה על הפרת זכויות האדם במדינה, והטיל סנקציות על בכירים סעודים. בתחילת החודש אמר דובר מחלקת המדינה, נד פרייס, כי ארה"ב תשמח לתווך בין ישראל לסעודיה, אך הדבר יצטרך להיעשות לפי "הערכים האמריקניים". באופן עקרוני, נסיגה אמריקנית כזו עשויה גם לחזק את שיתוף הפעולה הביטחוני בין מי שנותרות להתמודד מול איראן.
בנאום שנשא מזכיר המדינה האמריקני לשעבר פומפאו לפני שבועות ספורים, בכינוס של התנועה למאבק באנטישמיות, הוא התייחס להתקרבות בין ישראל לסעודיה בזמן הממשל הקודם. לדבריו, רבים בסעודיה שואפים לנרמול יחסים עם ישראל. פומפאו הזכיר בדבריו את הוועידה יוצאת הדופן שכונסה בחסותו לפני שנתיים בוורשה. שם, לדבריו, החלו להתרקם היסודות להסכמי אברהם. נתניהו ישב באירוע הפולני סביב אותו שולחן עם שרי החוץ של המפרץ, לדיון באיום האיראני, וסרטונים מאותו מפגש דלפו לתקשורת הישראלית. הסכמי נורמליזציה גלויים בין ישראל לשכנותיה נדמו אז עדיין כחזון רחוק, אבל החזית המשותפת מול איראן חיברה את המשתתפים, שכולם שואפים לסכל את מזימותיו של המשטר בטהרן. פומפאו אמר גם כי היו גורמים רוסיים, וכן אמריקניים ואירופיים, שפעלו נגד הסכמי אברהם, במטרה לשמור על האינטרס הפלסטיני.
ד"ר דורי גולד: "צריך ליצור ערוצים לדו־שיח מתמשך, כדי שגם הסעודים יבינו מה משמעות חזרת היהודים לארצם. במשך שנים הם שמעו שישראל שואפת להחריב את מסגד אל־אקצה"
תקרת הזכוכית של "יוזמת השלום הערבית", המַתְנה נורמליזציה בין ישראל למדינות ערב בנסיגה ישראלית לקווי טרום מלחמת ששת הימים ובהקמת מדינה פלסטינית – נסדקה לכאורה כבר בהסכמי אברהם. אולם בסעודיה, מולדת היוזמה, היא עדיין קיימת לכאורה, והמאבק הבין־דורי הניטש בה בשורה של סוגיות, נוגע גם לעניין היחס לישראל.
דוגמה למאבק הפנים־סעודי בסוגיה הישראלית ניתן היה לראות בתחילת דצמבר האחרון, באירוע שנערך במנאמה, בירת בחריין. במסגרת כנס שארגן מכון המחקר הבריטי IISS, התקיים פאנל שכלל את הנסיך הסעודי תורכי אל־פייסל, לשעבר שגריר ערב הסעודית לארה"ב ולבריטניה וראש המודיעין הסעודי, ולצידו שר החוץ גבי אשכנזי, ושר החוץ הבחרייני עבד אל־לטיף אל־זיאני. אשכנזי אגב, הוזמן להשתתף באופן פיזי, אך כיוון שנתניהו טרם ביקר בבחריין מאז הסכמי אברהם, הוא לא נסע בפועל אלא השתתף בכנס דרך הזום, ממשרד החוץ בירושלים.
האווירה באותו אירוע הייתה חיובית ואופטימית, על רקע עשרות הטיסות שנעו אז בין ישראל לידידותיה החדשות במפרץ. תחושת לבלוב ופריחה של הקשרים החדשים אפפה את האזור, או לפחות כך היה נדמה. ואז, עלה הנסיך הסעודי לנאום.
"מה שאני אומר מייצג אותי", פתח אל־פייסל, והמשיך במניפסט שטוף שטנה נגד ישראל. "ממשלות ישראל מציגות עצמן כאוהבות שלום ומוסריות, טוענות שהן מגינות על זכויות האדם. ישראל טוענת שהיא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. מציגה עצמה כמדינה קטנה מוקפת אויבים המאיימים על קיומה. הם אומרים שהם רוצים להיות חברים של ערב הסעודית. אך כל ממשלות ישראל, מהוות את הכוח הקולוניאלי המערבי האחרון במזרח התיכון. הם פינו בכוח את תושבי פלסטין ב־1948, כפי שמעידים היסטוריונים ישראלים, ושרפו את הכפרים שלהם כליל. הם המשיכו זאת ב־1967. למרות כמה החלטות או"ם בנושא, כל ממשלות ישראל המשיכו להקים עוד התנחלויות בשטחים שכבשו ב־1967. הם בנו חומת אפרטהייד כדי למנוע מהתושבים המקוריים של המקום לגשת לאדמתם. ישראל עצרה אלפי צעירים, נשים וגברים במחנות ריכוז. הם הורסים בתים. הכנסת רוצה לחוקק את חוק הלאום – מה דמוקרטי בזה?
"הם משמיצים את ערב הסעודית ומציעים לה ידידות בו־זמנית", הוסיף ותהה הנסיך, והזכיר את היוזמה הערבית מ־2002, "שכל ממשלות ישראל מאז דחו. זו המדיניות של כל המדינות הערביות, כולל אלו שעשו שלום עם ישראל. שמענו מהמלך סלמאן ומבנו שמדינה פלסטינית שבירתה בירושלים, היא הפתרון היחיד. הסכמי אברהם אינם הפתרון לפצע הפתוח. אני קורא לאנשי ישראל לאמץ את היוזמה הערבית. רק כך נוכל להגיע לשלום".
מיד אחריו נאם השר אשכנזי, שאמר כי הוא מצר על הדברים ואינו מאמין שהם משקפים את הרוח והשינויים הנוכחים כעת במזרח התיכון. ד"ר דורי גולד, נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, שישב באולם בבחריין, ביקש גם הוא את זכות התגובה. "השינוי המחשבתי הנדרש לגבי האופן שבו אנחנו מתבוננים על המזרח התיכון הוא קשה מאוד, בהתחשב ברגשות שחוו העמים שלנו", אמר. "אני מאמין שהנסיך אל־פייסל מגיע ממדינה שמסוגלת להוביל את האזור בכיוון חיובי מאוד. אך עלינו להחליט אם אנחנו רוצים להיות תקועים בהאשמות העבר, שרבות מהן שגויות, או האם אנחנו רוצים להציג לדור הצעיר באזור חזון חיובי ולהנהיג עתיד טוב יותר. אני מעדיף את הדרך השנייה, ואני יודע שהמנהיג שלי, בנימין נתניהו, מעדיף זאת". גולד הוסיף ואמר שסעודיה יכולה אולי ללמוד מניסיונה של ישראל שמתמודדת עם חיזבאללה בגבולה הצפוני, בנוגע להתמודדות שלה עם החות'ים בגבולה הדרומי.
תשובת הנסיך הייתה עוקצנית. "אני חושב שדורי גולד הוא האחרון שיכול לדבר על דעות קדומות, בהתחשב בכך שכתב ספר על סעודיה בשם 'ממלכת האיבה'. אני זוכר את התיאורים שלו שם, מראיונות שלו בטלוויזיה, עד כמה סעודיה זו מדינה חשוכה שמענה אנשים". ובעניין החיזבאללה והחות'ים טען אל־פייסל כי "אם הבעיה הפלסטינית תיפתר, כל אותן קבוצות ייעלמו".
המימון לחמאס נעצר
גולד מחייך כעת, כשהוא נזכר באפיזודה הזו. "זה היה אירוע קצת מביך. היו שני ישראלים שם, אני וגם עמוס ידלין. השיחות בכנס היו מרתקות, פגשתי את שר החוץ של עיראק למשל, וכמובן בכירים מכל המפרץ הפרסי. הנסיך תורכי הוא הבן של פייסל שהיה מלך בזמן משבר הנפט בשנות השבעים. הוא היה ראש המודיעין כשהסעודים עבדו עם בן־לאדן. הגבתי לו, אבל בתגובה שלי הייתי ער לכך שאני רוצה לשמור על ערוצים פתוחים במקרה של שיתוף פעולה עתידי".
השיחה בין השניים, מתאר גולד, נמשכה גם אחרי הפאנל, כשהסעודי ירד מהבמה. "אמרתי לו: אתה יודע שכאשר כתבתי את הספר שהזכרת, סעודיה מימנה את תנועת חמאס ב־50 עד 70 אחוז מתקציבה, וזה היה בזמן האינתיפאדה השנייה כאשר ספגנו פיגועים אכזריים בערים המרכזיות של ישראל, והרבה אנשים נרצחו. הוא לא ידע איך לענות. ואז הוספתי: אבל אני מבין שהיום אתם לא נותנים פרוטה לחמאס, ומי שמממן את חמאס זו איראן. לכן אני מוכן לערוך מסיבת עיתונאים ולשבח אתכם היום, אבל בזמנו הייתי צריך לומר את האמת".
אתה חושב שהייתה מדיניות סעודית מכוונת, לשלוח דווקא אותו לאירוע כזה?
"אני לא יודע. יש חילוקי דעות בצמרת של סעודיה. יכול להיות שאנשים שקרובים למלך רצו שסעודיה תצא גם עם הצהרות יותר קשות, כדי להיאבק בנסיך הכתר. אין לי הוכחה לכך, אבל אני מנחש שזה עומד ברקע. בעיניי צריכים ליצור ערוצים לדו־שיח מתמשך, כדי שגם הסעודים יבינו מה היא מדינת ישראל, מה משמעות חזרת היהודים לארצם. הסעודים שמעו במשך שנים רבות מהאחים המוסלמים שמדינת ישראל שואפת להחריב את מסגד אל־אקצה, שזה שקר שהמציא המופתי".
כלומר דו־שיח שהוא לא רק בין הגורמים הרשמיים.
"יש גם גורמים חצי רשמיים. אם יש לך השפעה מתמשכת, לפעמים זה יותר חשוב. מכוני מחקר, תקשורת. אם יזמינו אותי לכתוב מאמרים בעיתונות הסעודית או להתראיין שם, אשמח לעשות את זה".
גם קשרים חצי רשמיים שכאלו, קיים כבר גולד בעבר. ב־2015, זמן קצר לפני שנכנס לתפקידו כמנכ"ל משרד החוץ, קיים סדרת מפגשים עם אנואר עשקי, גנרל סעודי בדימוס. אחד מהם התקיים בוושינגטון. ב־2016, עשקי אף הגיע לישראל עם משלחת של אנשי אקדמיה ואנשי עסקים סעודים, להיפגש עם גולד ואחרים בירושלים.
"הקשר עם הגנרל התחיל ב־2013 או 14", מתאר גולד. "נפגשנו ברומא כשמונה פעמים. הבאתי לרומא בכירים מהמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, אנשים שהיו להם תפקידים באמ"ן כמו תא"ל שמעון שפירא שהיה המזכיר הצבאי של נתניהו, וגם אל"מ במילואים ד"ר ז'ק נריה שהיה היועץ המדיני של יצחק רבין. הוא יליד ביירות, ושוחח עם הסעודים בערבית. הגנרל הסעודי לא היה בתפקיד רשמי, היה לו מכון מחקר כפי שהיה לי. מכוני מחקר מאפשרים למדינות לתקשר אחת עם השנייה בלי התחייבויות. אני תמיד דאגתי להעביר את מה שהתקיים בדו־שיח לגורמים הרשמיים הרלוונטיים".
לדבריו, המפגש בוושינגטון הגיע לאחר שהסעודים הציעו כי נציגי מכוני מחקר מטעמם ייסעו לארה"ב ויסבירו בסנאט מדוע הסכם הגרעין המתגבש בין ממשל אובמה לאיראן, הוא רע ומסוכן. "אמרתי שזה רעיון יפה, אבל עדיף לקיים זאת במכון מחקר. כך קרה שהגענו למכון 'המועצה ליחסי חוץ', ביוני 2015, לפגישה שזכתה להתעניינות תקשורתית".
ימים ספורים לאחר מכן נכנס גולד לתפקיד מנכ"ל משרד החוץ, "וברגע שקיבלתי על עצמי את התפקיד, לא היה לי זמן לכל מיני הרפתקאות כמו קודם".
כיום יש לך קשר עם הגנרל?
"יש קצת תחלופת אי־מיילים. אני חושב שבאיזשהו שלב סעודיה הרשמית לא הייתה מרוצה מהדו־שיח, אבל לא אכנס לספקולציות".
על מה בעיקר שוחחתם?
"מה שעניין אותם בתקופה שבה נפגשנו הייתה היוזמה הערבית, אבל בעיקר הנושא האיראני בלט בשיחות. היו גם אנשי עסקים שמאוד רצו לעשות עסקים עם ישראל. פגשתי למשל איש מאוד אמיד, שהייתה לו חווה לגידול תמרים. הוא שמע שיש בישראל, בבקעת הירדן, מומחים שיודעים לטפל במחלות של עצי תמר, ומאוד רצה לשתף איתנו פעולה בנושא הזה. לפני הנפט, הייצוא הגדול ביותר של סעודיה היה תמרים".
גם תחום האנרגיה, מציין גולד, הוא זירה אפשרית לשיתוף פעולה עתידי. "הם חייבים להתכונן לתקופה חדשה, כאשר הנפט לא ישחק תפקיד עולמי מרכזי כפי שהיה. ובזה, הם בהחלט יכולים להיעזר בישראל".
לאן צועדת מדינת הציר המרכזי במזרח התיכון?
לכתבות נוספות בגיליון לחצו כאן
