במדינה הגדולה ביותר בחצי האי ערב, על קרוב ל־35 מיליון אזרחיה, מתגוררים כמה מאות יהודים בסך הכול. בשונה ממדינות מוסלמיות כגון מרוקו או תוניסיה – בסעודיה אין היום יהודים עם שורשים של מאות ואף אלפי שנים. לפחות לא כאלה שמחוברים לזהותם או מודעים לכך. אותם מאות יהודים הם בעיקר חיילים וחיילות מצבא ארה"ב המוצבים בסעודיה, דיפלומטים בשגרירויות זרות, וכן אנשי עסקים יהודים מהעולם אשר היגרו לשם בשנים האחרונות, בעקבות מגמת הפתיחות לעולם המערבי והקמת שלוחות של חברות בינלאומיות גדולות במדינה. ולמרות מיעוט היהודים, למדינה יש כבר רב ראשי – גם אם לא בתפקיד רשמי לחלוטין. בקרוב הוא אף מתכוון לעבור לגור שם דרך קבע.
הרב יעקב ישראל הרצוג (44), נשוי ואב לשבעה, תושב שכונת רמת־שלמה בירושלים, גדל במוסדות הציונות הדתית, וחלק מילדיו עדיין לומדים במסגרות אלו. במקביל הוא משויך לחסידות חב"ד, ואת ההסמכה לרבנות קיבל בכלל מהעדה החרדית. כששואלים את הרצוג מה תפקידו בסעודיה, מדינה שבה ביקר רבות לאורך השנים, הוא מתאר את עצמו כרבה הראשי של הממלכה, ולדבריו "גם גורמים רשמיים שם מכירים בי ככזה".
כבר 25 שנה שהוא בקשר עם סעודים, זאת כחלק מהעסק הפרטי שלו לייצוא זרעים מישראל, בהם זרעי עגבניות ופלפלים, זרעים עם עמידות לווירוסים ועוד.
"כשהתחלתי את הקשר שלי עם הסעודים, המצב שם כלפי ישראל והיהודים היה שונה", מספר לנו השבוע הרצוג בביתו בירושלים. "הם היו עמוק בנושא הפלסטיני, וזה גרר המון יחס של איבה. יהודים היו אלרגיה מבחינתם. אם היית בעלים של בנק גדול יכולת להיכנס כיהודי, לא יותר מזה. אבל הדברים השתנו עם השנים. אם בתקופת מלחמת המפרץ יהודים לא יכלו לדרוך שם כיוון שהיו צריכים להצהיר בבקשת אשרת הכניסה את דתם, כיום ביטלו את הבקשה להצהרה על דת, וזה משנה מאוד את העניין. היום יהודים יכולים להיכנס למדינה בלי בעיה".
לכתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– ניצוץ החיים החמקמק: לא לרצות למות
– מחירה של חבית נפט: סיפורה הכלכלי של סעודיה
– בקשה לפסילה: שופטת שלום פעלה לכאורה בניגוד עניינים
האיסור היחיד שנותר הוא "איסור ליהודים להגיע למכה, או לרדיוס של 25 קילומטרים מהאתר הקדוש למוסלמים במכה". ובכל זאת, אומר הרצוג, ליהודי שבאמת ירצה להגיע לשם, לא באמת תהיה בעיה. "אדם שנראה כמוני", אומר הרצוג ומצביע על זקנו העבות, "אם אלבש לבוש מקומי ואגיד שאני מוסלמי, אוכל להיכנס למכה". מעבר לכך, אומר הרצוג, אין מגבלות נוספות ליהודים או בני דתות אחרות.
תתאסלמו או תלכו
יהדות חצי האי ערב היא קהילה עתיקה. מסורות מרחיקות את היווסדה לימי הבית הראשון, אך היהודים לא גרו שם ברציפות. חלקם נהרגו ומרביתם גורשו מחצי האי, בעקבות עליית מוחמד והאסלאם במהלך המאה השביעית לספירה. היהודים הראשונים הגיעו לערב הסעודית בימי נבונאיד מלך בבל, יורשו של נבוכדנאצר שהחריב את בית ראשון. הוא כבש את ערי צפון המדינה. אחד מפקידיו או חייליו שם שהותיר אחריו כתובת, היה עברי בשם "שמעון" שכונה גם "שושן".
לדברי הרב הרצוג, "ההיסטוריה היהודית בערב הסעודית עד שנת 1932 הייתה עשירה מאוד. יהודים גרו בעיקר בצפון, בגבול עם מצרים, אזור שמבחינה היסטורית הוא 'מדיין' שמוזכרת בתנ"ך. יש שאריות של יהדות בכל רחבי המדינה. היו בתי כנסת, מקוואות והמון היסטוריה. לפני חצי שנה למשל, באחת הערים בצפון שיהודים גרו בהן, אדם חפר בית וגילה בית כנסת עתיק. כמובן ששמרו עליו ולא חיללו אותו".
המפנה חל בשנת 1932, עם הקמת ממלכת סעודיה. ליהודים ניתנו שתי אפשרויות: להתאסלם או לחצות את הגבול לתימן. החיים היהודיים באזור, שהתקיימו מסוף תקופת בית ראשון, הוקפאו, ויש שיאמרו הסתיימו. מזכיר המדינה האמריקני לשעבר הנרי קיסינג'ר, הוא כנראה אחד היהודים הבודדים שביקרו בסעודיה בתקופה הזו המאה ה־20. במהלך מלחמת המפרץ הראשונה השלטונות אף התעקשו כי חיילים יהודים־אמריקנים שהוצבו במדינה, יתפללו על ספינות אמריקניות ולא על אדמה סעודית.
אך השורשים היהודיים במדינה עודם חיים וקיימים, על אף ניסיונות העקירה. "כל שבוע אני מקבל מאנשים בסעודיה תמונות וסרטונים של ספרי תורה או קמעות יהודיים שעברו מדור לדור. חלק רוצים למכור, חלק מבקשים להחזיר אותם ליהודים, וחלק פשוט מגששים מולי, מנסים את מזלם".
לאחר שנים ארוכות של חינוך לשנאה כלפי ישראל והיהודים, שלטונות סעודיה מנסים כעת לשנות את המצב. "השלטון מנסה להוציא את הרעל שהוחדר על ידי הסתה, ואת הדימוי השלילי שהודבק ליהודים. יש כיום חוק שאוסר גזענות כלפי כל דת".
הרב הרצוג: "כל שבוע אני מקבל מאנשים בסעודיה תמונות וסרטונים של ספרי תורה או קמעות יהודיים שעברו מדור לדור. חלק רוצים למכור, חלק מבקשים להחזיר אותם ליהודים, וחלק פשוט מגששים מולי, מנסים את מזלם"
הרב הרצוג אופטימי, וסבור שהמצב יוסיף להשתפר. "רוב העם אומר: המלך עשה איתכם שלום, אז כנראה שזה בסדר ואתם בסדר. יש עדיין כמה משכילים שאוחזים בנרטיב הפלסטיני, אבל הם המיעוט. רבים מהם מבינים שהעניין הפלסטיני מעכב אותם כבר 70 שנה. הרי חלקם רוכשים מצרכים מישראל, אבל זה יקר יותר כי זה צריך לעבור דרך צד שלישי. יש גם דברים שהיו רוצים לרכוש מישראל ולא יכלו עד כה. הם במרחק של חצי שעה טיסה מאילת, אבל כל־כך רחוקים מטאפורית".
לפני שנתיים החליט הרצוג שהוא מעוניין להפוך לדמות הרבנית הבכירה בסעודיה. הוא החל לבקר במדינה בתכיפות ככל הניתן, באמצעות דרכונו האמריקני. שנת הקורונה הנוכחית הרחיקה אותו פיזית מהמתרחש שם. לדבריו, ישנן כמה פריצות דרך מול הממשל כדי לאפשר קיום של חיים יהודיים בסעודיה, דבר שלא ניתן עד כה.
באמצע חודש מאי, אז מקווים לפתוח את השמיים בסעודיה, הוא צפוי לבקר שם שוב לתקופה ארוכה, ולהתחיל לבסס את תפקידו כרב הראשי. "עיקר העבודה כעת הוא מול חיילים וחיילות מצבא ארה"ב. יש שם גם משפחות של אנשי צבא, לא רק רווקים ורווקות. הם פזורים בחמישה בסיסים גדולים של צבא ארה"ב ברחבי המדינה. יש גם צוות דיפלומטי מכל מיני שגרירויות שמשרתים בהם יהודים, בעיקר ארה"ב ולעיתים גם מצרפת. בחמש השנים האחרונות הגיעו יהודים שעובדים בתחומי ההייטק והפיננסים. אין ספק שהקהילה היהודית הלא רשמית צומחת במהירות, ואנו צופים שזה יגדל מאוד בשנים הקרובות".
זרע של קיימא
הרצוג עלה לארץ מארה"ב בגיל 12, ולמד בישיבה התיכונית בקריית־ארבע ולאחר מכן בישיבה הגבוהה בהר־ברכה. "במקביל ללימודי הרבנות, למדתי ולאחר מכן עסקתי בתחום איכות סביבה בתעשייה, זיהום אוויר ושפכים", הוא מספר. "לפני 15 שנה עשיתי הסבה לכיוון החקלאות. יש לי חברה שמייצאת זרעים מישראל לכל העולם, גם לעולם הערבי". את ההכרה הרבנית קיבל מהעדה החרדית, והוא אף מוהל מוסמך.
"במהלך מלחמת המפרץ הראשונה, השלטונות הסעודים התעקשו שחיילים יהודים-אמריקנים שהוצבו במדינה, יתפללו על ספינות אמריקניות ולא על אדמה סעודית"
הקשר של הרצוג לערב הסעודית החל דרך עבודתו בנושא חקלאות ואיכות הסביבה. "ניאום, העיר החדשה שבונים בסעודיה, אמורה לא להיות כפופה לחוקי השריעה, ולהיות עיר מודרנית וטובה לאיכות הסביבה. שוחחתי עם מי שמתכנן את העיר והצעתי לקחת בחשבון שילוב של מקומות דת. יש הרי מאות יהודים בסעודיה, ולפי החוקים המקומיים אסור להם להתנהל כיהודים ולהחצין את דתם.
"זה התחיל עם ניאום, אבל הפך להיות רחב בהרבה, וכיום אני בקשר עם אותם מאות יהודים ברחבי סעודיה, גם מהבית בישראל. אני משיב לשאלות של חיילים יהודיים, ואפילו נותן להם ייעוץ זוגי בזום. אני מקווה לעבור לסעודיה בספטמבר הקרוב עם המשפחה שלי. עד עכשיו לא היה צורך שאהיה שם כל הזמן, אבל כעת יש. היו לי כמה מפגשים בין־דתיים, ויש לי שיח עם מועצת האימאמים".
מבחינתו, מטרת שליחותו היא "להשפיע על אומות העולם ולקדם את שבע מצוות בני נוח, לקרב אותם לערכים אוניברסליים. אני מקווה להיות הנציג של היהדות במדינה שלא היה לה מגע עם יהודים כבר הרבה מאוד שנים".
אז אתה הרב הראשי של סעודיה?
"אם תשאל בשגרירות האמריקנית אם יש רב למדינה, יפנו אותך אליי. בכל מוסדות השלטון מכירים אותי, החל ממשרד הפנים, משרד החוץ וגם מקומות יותר מודרים. אם אנשים רוצים להתגייר, אני מכוון אותם להיות מוסלמים טובים ואומר להם ש'הפתרון שלך נמצא אצלך ולא אצלי. אני לא אהפוך אותך ליהודי, זה לא יקרה. תרצה לדעת מה כתוב בתורה, תקרא בערבית, וזה יוכל לסייע לך להיות מוסלמי טוב יותר'".
יש צאצאי יהודים שחיים בסעודיה?
"יש המון שהם כמו 'אנוסים' שהשתלבו בחברה. יש יהודים, אבל הם לא יודעים שהם יהודים. אפשר לזהות על פי תווי פנים או מנהגים שהיו במשפחות שלהם. אפשר לשמוע על משפחות שהיו מדליקות נרות שבת למשל, אבל הן מעטות. היום אסור לקיים תפילה או בתי כנסת. לי אישית יש אישור מהרשויות לקיים תפילות עד 120 איש. השלב הבא הוא שנקבל שטח לבית כנסת, ואני מאמין שבעוד שנתיים־שלוש הסעודים יבנו ביוזמתם מרכז יהודי מפואר כמו שנבנה באיחוד האמירויות. הרי בסעודיה רוצים לעשות כל דבר טוב יותר מאשר איחוד האמירויות".
הדגים הגדולים בעולם
עד כה ערך הרצוג ברית מילה וכן כמה חגיגות בת־מצווה עבור יהודים אמריקנים המתגוררים בסעודיה. "רובם אמנם היו רגילים לבת־מצווה רפורמית כמו בארה"ב, אבל ערכנו אירוע באווירה אורתודוקסית והם אהבו את זה, אירוע נשי המכוון לחברות של הנערה ולאמא. אני גם עורך טקסי בר־מצווה מאוחרים עבור אנשים שלא ערכו בר־מצווה בחייהם, ומבקשים לערוך טקס כמו שעוברים בני ה־13 שכולל עלייה לתורה. הנחתי לאותם אנשים תפילין לראשונה".
מזון כשר לא ניתן עדיין להשיג בסעודיה. "עד עכשיו אין שחיטה מסודרת, אבל יש שפע בדברים אחרים כמו דגים. יש לי סט כלים משלי ואני קונה דגים טובים. אומרים שאלה הדגים הגדולים בעולם. במקביל אני בקשר עם משחטה של עופות ובקר בסעודיה כדי שבהמשך נוכל לאפשר שם שחיטה כשרה. את הבשר הכשר הזה נוכל לספק לקהילה היהודית בדובאי ובבחריין. כיום הבשר הכשר שם מגיע מארה"ב ומישראל".
ומה לגבי הסכם שלום עם ישראל?
"זו שאלת מיליון הדולר. אני לא מעורב בנושא הפוליטי בכלל. אני רב שמייצג את היהדות ולא את מדינת ישראל. נבואה ניתנה לשוטים, אבל אין ספק שיש כאן התפתחויות שמזכירות מה שהיה בדובאי לפני כמה שנים. יתירו לישראלים להיכנס בשקט למדינה, עד שהמצב יבשיל להסכם. יש כל מיני עניינים פנימיים שצריך להתגבר עליהם".
הוא אמנם חסיד חב"ד, אבל לדבריו פעילותו בסעודיה אינה משויכת לתנועה. "אני לא פועל בשם החסידות, אני לא רוצה להגביל את עצמי. כמו בדובאי, עד שלא היה הסכם באופן רשמי עם ישראל, השליח שפעל במקום לא הוכר על ידי החסידות. אני גם אוהב להיות עצמאי בענייני פסיקה. מאידך, אין ספק שהרצון לצאת לשליחות נובע מהקשר לרבי מלובביץ'".
לאן צועדת מדינת הציר המרכזי במזרח התיכון?
לכתבות נוספות בגיליון לחצו כאן
