בליכוד עורכים חשבון נפש וחשבון קולות אחרי הבחירות לכנסת ה־24; אף שהמפלגה זכתה בשלושים מנדטים והיא הגדולה ביותר בכנסת, מספר המנדטים נמוך משקיבלה במערכות הבחירות הקודמות. בתום ספירת הקולות עלה שכ־200 אלף מצביעים לפחות נטשו את הליכוד מאז חודש מרץ אשתקד, כאשר המפלגה זכתה לתמיכתם של 1.3 מיליון בוחרים.
"אנחנו בצרה", הזדעק נתניהו ביום הבחירות, שלוש שעות לפני סגירת הקלפיות. הוא טען ששיעורי ההצבעה במעוזי הליכוד אינם גבוהים דים, והורה לכל חברי הכנסת והשרים לעזוב הכול, להדרים לערים המזוהות עם המפלגה ולעודד בהן את ההצבעה.
"הייתה ירידה של לפחות 200 אלף קולות בערי הליכוד", מודה יאיר רביבו, מנהל מטה הבחירות של הליכוד וראש העיר לוד. "זה מספר שבהחלט היה יכול לשנות את התמונה".
למה זה קרה?
"בראש ובראשונה אדישות. היה פחות געוואלד, נתניהו פרגן לסמוטריץ', אמר 'תצביעו לו', 'הניצחון בהישג יד'. זו הייתה טקטיקה שונה מבקמפיינים קודמים, שבהם נתניהו אמר 'אנחנו מפסידים', 'השמאל הולך לנצח'. הייתה תחושה שהפעם עושים את זה".
סיבה נוספת, לדבריו, היא כוחה הטבעי של אופוזיציה. "ככל שאתה בשלטון אתה יותר במגננה, באופוזיציה אתה עם סכין בין השיניים. ראינו את הלכידות של השמאל ואת ההפגנות בבלפור שגיבשו אותם".
סיבה שלישית קשורה לכישלונן של מערכות עידוד המצביעים ביום הבחירות, בפרט השבתת האפליקציה שהליכוד עבד איתה. "המטה לא ידע לתמרץ את האנשים הנכונים", אומר רביבו. "בכל הקמפיינים הקודמים, שניים־שלושה מנדטים הושגו בשעות החשכה, משש עד עשר בלילה. הפעם, בהיעדר מידע מדויק על מי הצביע ומי לא, הייתה המרצה כללית ולא ממוקדת".
שני המנדטים שבליכוד מעריכים שאיבדו יקרים במיוחד: סביר שהם היו מובילים להקמת ממשלת ימין. מבדיקת נתוני ההצבעה בבחירות לכנסת ה־23 מול הבחירות האחרונות נראה שהתמיכה במפלגה פחתה בעיקר בגלל תומכים שעברו להצביע למפלגות אחרות בימין, אך גם בגלל ירידת שיעור ההצבעה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מנסור עבאס שומר על עמימות: "אני בגוש אחר"
– המוטציה הישראלית: יותר פייק מאמת
– הבטחה ושברה: הקושיות שיציג ריבלין לראשי המפלגות
פרופ' אשר כהן, מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר־אילן, ערך השוואה בין קלפיות במעוזי כחול לבן והליכוד – "מעוז" הוא מגדיר כיישוב שבו זכתה מפלגה לתמיכה גבוהה מחמישים אחוזים. הוא גילה כי ביישובים שהיו מעוזי ליכוד בבחירות 2020, פחתה מאוד התמיכה במפלגה – מ־54.4 אחוזים אז, ל־45.5 אחוזים כעת.
לאן הלכו המצביעים? רשימת ימינה המאוחדת, עם בנט וסמוטריץ' גם יחד, השיגה 5.2 אחוזים במעוזי הליכוד בבחירות 2020. בבחירות 2021 השיגו השניים בהתמודדותם הנפרדת 13.5 אחוזים, וגדעון סער ברשימת תקווה חדשה כבש עוד 5.1 אחוזים מהמצביעים. כמובן, חלק מהמצביעים הללו תמכו במפלגות אחרות ולא בליכוד ב־2020, אבל רבים מהם הצביעו אז לליכוד ונטשו כעת.
מלבד זאת, ביישובים שכהן מכנה "מעוזי הליכוד" ירד מעט גם שיעור ההצבעה בכלל: ב־2020 הצביעו ביישובים הללו 404 אלף איש, ואילו הפעם הצביעו רק 381 אלף. הקולות הללו היו עשויים בסבירות גבוהה ללכת למחנה הלאומי. "אם היו יוצאים עוד 2־3 אחוזים להצביע, היו לליכוד ולמחנה עוד שניים־שלושה מנדטים", אומר כהן. "הליכוד היה מקבל יותר, מתקזז עם הרשימה המשותפת וכבר היה לו עוד מנדט, וגם ימינה הייתה יכולה להשלים לשמונה מנדטים".
בית־שאן, העיר התומכת בליכוד בשיעור הרב ביותר, מדגימה זאת היטב. התמיכה בליכוד נחלשה מ־62 ל־54 אחוזים מהמצביעים בעיר, והקולות עברו לימינה (4.9 אחוזים) ולציונות הדתית (7.8 אחוזים), לעומת ימינה המאוחדת בבחירות הקודמות, שקיבלה רק 4.58 אחוזים מהקולות בעיר. לצד זאת ירד גם שיעור ההצבעה הכללי: כ־70 אחוזים מבעלי זכות ההצבעה בבית־שאן הצביעו ב־2020, אך בשבוע שעבר ירד שיעור ההצבעה הכולל ל־65 אחוזים.
רביבו לפחות מברך על כך שהרשימה המשותפת נחלשה גם כן: "זו הייתה מתנה, כי 200 אלף מצביעים מהאוכלוסייה הערבית לא יצאו להצביע. אם שיעור ההצבעה אצלם היה יותר גדול יכול להיות שהיינו מפסידים עוד מנדטים, אבל התיקו נשמר".