עם פקיעת כהונתו של בני גנץ כשר המשפטים אמש נותר המשרד החשוב, באופן חריג, בלי שר ממונה. בכך הגיעה לנקודת שפל המחלוקת הפוליטית החריפה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לראש הממשלה החליפי גנץ בדבר מינוי בכירים.
המחלוקת בין הצדדים אינה עוסקת רק בתיק המשפטים, אלא קשורה בסדרת מינויים הממתינים עדיין לאיוש קבע. ביום שישי שעבר שלח היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מכתב לגנץ ולנתניהו ובו התייחס לפקיעת כהונתם של השרים ממלאי המקום, ובהם שר התקשורת, שר המים וההשכלה הגבוהה ושר המשפטים. במכתבו התריע מנדלבליט מפני "פגיעה קשה בעבודת משרד המשפטים ובתפקוד הממשלה", והדגיש שמצב כזה "חריג ביותר וחמור מבחינה משטרית".
לפי ההסכם הקואליציוני משרד המשפטים מוחזק בידי כחול לבן, ומאז התפטרותו של השר אבי ניסנקורן נותר גנץ כממלא מקום השר. בתחילת השבוע הייתה אמורה להתכנס ישיבת ממשלה לצורך אישור רכש נוסף של חיסונים וכן הענקת מינוי הקבע של שר המשפטים לגנץ, על פי בקשתו. אלא שבמוצאי פסח בוטלה הישיבה בשל המחלוקת, והחלו חילופי ההאשמות.
המצב החריג שבו משרד משפטים נותר בלי שר, מכונה כעת "קץ הדמוקרטיה" בפי מי שהביטוי שגור על לשונם בשנים האחרונות. ייתכן שהמונח דרמטי מדי, אך המשמעות מבחינת הממשלה כולה אינה פשוטה. במכתבו הסביר היועמ"ש שבמשרד המשפטים פעלו בשבועות האחרונים להאציל חלק מסמכויות השרים שפקעה כהונתם למנכ"לי המשרדים. "בהיעדר שר מכהן, עובדי ציבור יידרשו להפעיל סמכויות שאינן נתונות להם בשגרה… מצב זה איננו ראוי והוא מוקשה מבחינה משטרית", ציין מנדלבליט.
לא כל סמכויות שר המשפטים ניתנות להאצלה לממלאת מקום מנכ"ל המשרד עו"ד סיגל יעקובי, המשמשת כעת גם כממלאת מקומו של שר המשפטים. מתוקף תפקידו, שר המשפטים מאשר בחתימתו מכלול פעולות ממשלתיות שאינן בהכרח קשורות במשרדו ושאף אדם אחר לא יכול לחתום עליהן במקומו, כמו אישור הגשה של בקשת חנינה לנשיא המדינה, וחתימה על הסגרת נאשם בפלילים למדינה אחרת. ישנם עשרות מקרים של בקשות חנינה מטעמים הומניטריים שכעת איש לא יוכל להגיש לנשיא, באין חתימה של שר משפטים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מנסור עבאס שומר על עמימות: "אני בגוש אחר"
– שמים את האגו בצד: הטרנד שסוחף את המדינה
– המוטציה הישראלית: יותר פייק מאמת
שר המשפטים גם אמון על תקנות רבות הקשורות להחלטות הממשלה והכנסת: תקנות הקורונה, למשל, מצריכות את הסכמתו, ואם יהיה צורך להפסיק את פעילות בתי המשפט בגלל המגפה, ההוראה תידרש לחתימת שר המשפטים. הסמכויות שאפשר להעביר לממלאת המקום יעקובי הן טכניות ולא מהותיות. זאת ועוד: לפי פרשנות משפטית, אם אין מי שיאצול את הסמכויות, אין אפשרות לאצול אותן למנכ"לים. מנדלבליט הדגיש במכתבו שאצילת הסמכויות נעשתה בדוחק ובלית ברירה.
בכירים לשעבר במשרד המשפטים מתריעים מפני שלוש בעיות עיקריות בהיעדר שר. האחת היא שבאין שרים, יש סמכויות רבות שאף אדם לא יכול ליטול על עצמו, אלא אם כן הממשלה תחליט להעבירן אל שר אחר. הבעיה השנייה היא שפקידים במשרדי הממשלה ינהלו את המשרדים בפועל במקום נבחרי ציבור. פרקליט המדינה לשעבר עו"ד שי ניצן אמר השבוע: "כל הזמן צועקים 'משילות', ודווקא מה שקורה כאן זה שהסמכויות עוברות לפקידים. צריך להתגבר על משקעים פוליטיים ולמנות שרים. איפה האחריות המיניסטריאלית? מי יהיה האחראי אם תהיה תקלה באחד המשרדים האלו?".
באין מינוי שרים, ושר המשפטים בפרט, בג"ץ עלול להתערב ולדרוש מהממשלה למנות מישהו לתפקיד; זהו פתח להתערבות של בית המשפט בהחלטות הממשלה. התנועה לאיכות השלטון כבר פתחה סדק כשהודיעה שתעתור לבג"ץ בנושא ביום ראשון. עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה, אמר ש"לא ייתכן ששיקולים זרים, שמקורם בנאשם בפלילים המנסה לחמוק ממשפטו, ישתקו את פעילות ממשלת ישראל ויפגעו בתפקודה".
גורמים פוליטיים הודפים את הטענה שהממשלה מפקירה את השלטון בידי פקידים. לדבריהם משקעים פוליטיים מונעים קבלת החלטות בממשלה, ולא ייתכן שאדם אחד – גנץ – יחזיק בתפקידי שרים רבים כל כך, ויהפוך בכך לחותמת גומי של פקידי משרדיו הרבים. "זו משילות?", הם תוהים.
בתנועה למשילות ודמוקרטיה מסכימים ומפנים אצבע מאשימה כלפי היועמ"ש. "היועמ"ש סירס לחלוטין את הממשלה בעזרת בג"ץ ובעידוד התנועה לאיכות השלטון, ובמשך למעלה משנתיים מנע מינוי מפכ"ל למשטרה", אומרים שם. לדבריהם לא תהיה כל משמעות למינוי שר בעת הזאת, לתקופה קצרה ולנוכח הנחיות היועמ"ש בדבר סמכויותיה המוגבלות של ממשלת מעבר. בתנועה בדקו לאחרונה ומצאו שבמשך כחמש שנים מתוך 15 השנים האחרונות כיהנה ממשלה שהיועמ"ש הטיל עליה מגבלות בטענה שהיא "ממשלת מעבר", מונח שאינו קיים בחוק.
זאב לב, היועץ המשפטי של התנועה, מבקר גם את הפנייה של התנועה לאיכות השלטון לבית המשפט העליון בבקשה שיתערב במינוי שרים בממשלה. "החודשיים האלה שלא יהיה בהם שר משפטים עד להקמת ממשלה חדשה – על זה צריך ללכת לבג"ץ שישתלט על עוד חלקה בדמוקרטיה הישראלית?", אומר לב. "זו בדיחה עצובה בעיניי".
