ראשיתו של בית המלוכה הסעודי, בית סעוד, כבר במאה ה־18: סעוד אבן מוחמד אבן מוקרין, הוא אבי השושלת שעל שמה נקראת הממלכה. המלך הנוכחי הוא סלמאן בן עבד אל־עזיז, בנו של המלך אבן סעוד.
סלמאן הומלך בשנת 2015, בגיל 79, אחרי 48 שנים שבהן היה שליטה הבלתי מעורער של הבירה ריאד. הוא הפך אותה לעיר מתקדמת, מודרנית ומתפתחת, מיגר את השחיתות הציבורית והגדיל את מספר תושביה מ־200 אלף ל־7 מיליון. בשנת 2011 שימש סלמאן שר ההגנה של ערב הסעודית, היה שותף להחלטה להצטרף לקואליציה נגד דאעש, והוביל מול ממשל אובמה את המאבק לבלימת התגרענותה של איראן. בעיותיו הבריאותיות הבטיחו כי כהונתו תהיה קצרה; רשמית הוא עדיין מלך, אבל מי שמחזיק במושכות הוא בנו מוחמד שדרכו לצמרת כרוכה במעקף דורות כפול.
לאבן סעוד היו 50 בנים. כל בן הביא לעולם מספר דומה של ילדים, מה שהוביל לכך שבערב הסעודית מסתובבים אלפי נסיכים שכל אחד מהם ראה עצמו כמועמד פוטנציאלי לרשת את כס המלוכה. המאבקים הלכו ונעשו קולניים ואיימו להוביל לקריסת הממלכה. הטיפול בחילופי הדורות דומה לפירוק מוקש מאיים, ולכן מחייב זהירות מרבית.
בית המלוכה כולל אלפי נסיכים שהונם המשותף מוערך בכ־2 טריליון דולר. המשטר המלוכני מבטיח כי מוקדי הכוח, השליטה וההכרעה יישארו בידי המשפחה. בניה משמשים שרים, גנרלים הממונים על כוחות הצבא והמשטרה, אנשי עסקים בכירים ומנהלי החברות הממשלתיות.
על פי הכללים, המלוכה עוברת בין בניו של אבן סעוד לפי גילם, אך כלל זה נשבר בידי יורש העצר הנוכחי – אחד מבניו הצעירים של המלך, מוחמד בן־סלמאן, הידוע בכינויו MBS.
"על פי הסדר המקורי, יורש העצר של המלך סלמאן היה אמור להיות אחיו, מקרן בן עבד אל־עזיז, אבל למרות היותו טייס הוא נחשב הכבשה השחורה של המשפחה", אומר לנו מקור סעודי. "אימו, האישה ה־18 של המלך עבד אל־עזיז, הייתה ממוצא תימני, מבית פשוט. רבים מכנים אותו בן השפחה התימנייה".
הז'יטונים ברולטת ההימורים של הדור השלישי – דור הנסיכים – הונחו על מוחמד בן־נאיף. ב־2015 הוא מונה בידי המלך סלמאן ליורש העצר, סגן ראש הממשלה, שר הפנים הממונה על כוחות המשטרה ויו"ר המועצה לעניינים מדיניים וביטחוניים. לכאורה תפקיד מבטיח לקראת המלוכה.
אבל ב־2017 התרחש המפנה: המלך סלמאן הדיח את מוחמד בן־נאיף מתפקידיו ומתואר יורש העצר, מינה את בנו מוחמד ליורש העצר והעביר לו סמכויות כמעט בלתי מוגבלות ושליטה בצבא ובמנגנוני הביטחון. היה זה מהלך מפתיע, מכיוון שמוחמד בן־נאיף נחשב לנסיך החזק ביותר בדור השלישי. הוא פעל להשלטת סדר בתוך הממלכה ולהגנה מהאיומים החיצוניים. בניגוד למלך סלמאן, מוחמד בן־נאיף היה שמרן והתנגד לרפורמות ולמתן זכויות לנשים וחינוך לצעירים. הוא טען שיש לפתח את המנגנונים הקיימים בערב הסעודית לפני שינויים ש"מתחנפים למערב" לדעתו. יחסו לישראל היה עוין.
שלוש שנים אחרי שהוסט מתפקידו, נעצר בן־נאיף עם הנסיך אחמד בן עבד אל־עזיז, אח נוסף של המלך סלמאן. כוחות מיוחדים הגיעו לביתם, ערכו חיפוש ועצרו את השניים. בית המשפט קבע כי הם ניסו לבגוד במלך ותכננו הפיכה להדחתו.
בן־סלמאן, יורש העצר הנוכחי, משתייך לדור "הנסיכים הצעירים". הוא בן 35 אך שולט בממלכה בלא עוררין. בניגוד להנהגת העבר, כולל זו של אביו, שהקפידה לשלב את הנסיכים בני המשפחות השונות במוקדי כוח במלכה, מוחמד בן סלמאן לא סומך על איש ומנהל שלטון ריכוזי.
ב־2017 יצא בהכרזה ולפיה "30 שנים התנהלה ערב הסעודית בצורה לא נורמלית, ועכשיו יש לשוב לאסלאם המתון". על בסיס ההצהרה הזו יצא למסע שינויים מרחיק לכת כדי לבסס את מעמדו כיורש העצר.
חירות בתשלום
במסגרת מלחמתו בשחיתות בממלכה, הכניס בן־סלמאן בשנת 2017 נסיכים יורשי עצר פוטנציאליים, שרים ואנשי עסקים, למלון ריץ קרלטון בריאד, והבהיר להם כי יוכלו לצאת ממנו רק לאחר הגעה להסדר חוב עם הממלכה. אחד העצורים היה הנסיך מתעב בן עבדאללה, שנחשב יורש עצר פוטנציאלי ונאלץ לקנות את חירותו ביותר ממיליארד דולר. מיליארדר מפורסם נוסף שזכה לכבוד המפוקפק היה הנסיך וליד בן טלאל, שהונו נאמד ב־17.2 מיליארד דולר והוא נחשב לערבי העשיר בעולם.
השייח' סעוד אל־מוג'ב, התובע הכללי בסעודיה, הודיע כי לאחר הסדרים כלכליים עם העצורים הצליחו הרשויות לשים את ידן על יותר ממאה מיליארד דולר, כולל נדל"ן, גופים מסחריים ונכסים נוספים. מעבר למהלך הכלכלי שנועד לסייע לממלכה במצבה החמור לצאת מחוב של עשרות מיליארדי דולרים, המהלך נתפס כניצחון פוליטי של מוחמד בן־סלמאן, והמחישו את הצלחתו למגר את ההתנגדות הפנימית.
בד בבד, יורש העצר הזיז מהדרך גורמים ממשפחות אחרות. כדי לשמר את ההגמוניה של משפחתו קרא לאחיו ח'אלד בן־סלמאן, שהיה טייס קרב ושגריר בארה"ב, לחזור מהגולה ומינה אותו לשר ההגנה. ח'אלד משמש גם יורש העצר החלופי, למקרה שמשהו רע יקרה למוחמד בן־סלמאן.
"הפעולות הקיצוניות שלו נועדו לבסס בידו את הכוח השלטוני, לחזק את מנגנוני השליטה ולהפוך את שלטון היחיד שלו לעובדה קיימת", אומרת אורית פרלוב, מומחית לערב הסעודית. "הוא השתלט על הארמון, והציב שם את מקורביו. בנוסף הוא נכנס למוקדי שליטה במחוזות והציב בהם את אנשיו, כדי להשיג שליטה אזורית. כאשר האנשים שלך נמצאים בכל פינה של כוח, האינטרס שלהם, כמי שאוכלים מידיו של המשטר, הוא לשמר את המשטר בכל דרך".
בן־סלמאן הצליח לעמוד בלחצים הפוליטיים של בית המלוכה ושל אנשי דת בממלכה. "הוא אכל את הגוורדיה הוותיקה בלי מלח, והצליח לייצב את מעמדו ולבטל את המתיחות בינו ובין שאר בית המלוכה", אומרת פרלוב. "אחד הניצחונות המשמעותיים שלו היה מול משפחת בן־נאיף, שהייתה אמורה להחזיק בזכות לרשת את המלוכה. בן־סלמאן פעל גם נגד האסלאם הקיצוני, וכלא את אנשי הדת הגדולים כמו מוחמד אל־עריפי, המשתייך לזרם הווהאביה הקיצוני".
בן־סלמאן מחזיק את המדינה באגרוף ברזל ומשתיק כל קול של ביקורת כלפיו. "הוא ביטל את האקטיביזם בערב הסעודית ומקפיד לבצע שינויים בממלכה, כמו בתחום זכויות הנשים וזכויות אדם בכלל, מלמעלה למטה, כלומר מבית המלוכה ולא מהעם. מוחמד בן־סלמאן עסוק בשימור הכיסא שלו, ומקפיד שלא יהיו גורמים שעשויים לצבור כוח על חשבונו או לאיים עליו. אפשר לשמוע בסעודיה ביקורת על קטאר, על טורקיה וקצת על ישראל, אבל לא על המלך ויורש העצר".
למרות החשדות לשחיתות שהפנה לעבר הנסיכים, בן־סלמאן עצמו מקיים אורח חיים ראוותני ועורך מסיבות במיליוני דולרים עם ידוענים. דווח כי הוא שכר לחודש אתר נופש יוקרתי במלדיביים תמורת 50 מיליון דולר וקיים שם אירועים מנקרי עיניים. על המוזמנים נאסר להביא טלפונים ניידים ומצלמות. הנסיך קנה גם יאכטה באורך 439 רגל, ששימשה בין השאר את משפחת גייטס, ורכש טירה בוורסאי תמורת 300 מיליון דולר.
קשה לצפות לאן יובילו ההתפתחויות בבית המלוכה וההשתלטות של מוחמד בן־סלמאן. חוקרים טוענים כי קצב השינויים שהוא מוביל מהיר מדי וצופים התנגדות בבית המלוכה ובחברה האזרחית. אולם גם הם מודים כי הרפורמות הללו קריטיות לשרידות הממלכה.
לאן צועדת מדינת הציר המרכזי במזרח התיכון?
לכתבות נוספות בגיליון לחצו כאן
