אחרי שנים רבות של התנגדות לקידום ענפי ספורט ואירועי בידור, שנחשבו חלק מתרבות המערב הקלוקלת, השלטונות בסעודיה, בראשות יורש העצר מוחמד בן־סלמאן, מפנימים בשנים האחרונות את מה שהבינו משטרים אפלים רבים אחרים בעבר: הספורט הוא מנוע צמיחה נהדר למדינה, שמאפשר להסיט את תשומת הלב מהתנהלות שיטתית של פגיעה בזכויות אדם, מעניק כוח והשפעה במוקדים מרכזיים וזוהרים בעולם, ובמקרים של הצלחה גם מספק תחושת גאווה לאומית לתושבים.
השינוי החל לפני כחמש שנים, בעקבות רצונם של הסעודים למתג עצמם מחדש לאחר המלחמה בתימן, שגרמה לאלפי הרוגים והביאה מיליוני בני אדם לסכנת רעב, זאת בנוסף לרציחתו האכזרית של העיתונאי הגולה ג'מאל חאשוקג'י בשגרירות סעודיה באיסטנבול.
באותה שנה, 2016, הגבירה סעודיה את מאמצי השתדלנות הספורטיביים שלה. היא שכרה, במחיר של עשרות אלפי דולרים בחודש, את שירותיה של קבוצת צ'רצי'ל ריפלי, חברת ייעוץ בינלאומית המקושרת להוליווד, עמק הסיליקון והמזרח התיכון. הקבוצה, שמקום משכנה בלוס־אנג'לס, החלה לעבוד במשותף עם הנסיכה הסעודית רימה בינת באנדר אל־סעוד, האישה הראשונה בתפקיד נשיאת הפדרציה הסעודית לקהילה ולספורט. גם כאן מדובר היה במהלך אסטרטגי מובהק, שביקש להציג את הסעודים כמתקדמים ומובילי שינוי, שכן לאורך ההיסטוריה נאסרה כל פעילות ספורטיבית על נשים במדינה, כולל כניסה לאצטדיונים.
תפקידה של צ'רצי'ל ריפלי היה לסייע בקביעת פגישות ובפתיחת דלתות בארה"ב, מול חברות ומנהלים שיוכלו לקדם את מגזר הבידור המתפתח בסעודיה, ולאתר הזדמנויות השקעה, ולהכין את הנסיכה למפגשיה. אלה כללו בין השאר, שיחות עם השחקן המנוח קובי בראיינט בנוגע לקידום הכדורסל בסעודיה, ומפגשים עם ראשי ליגות הכדורסל, הכדורגל והבייסבול בארה"ב.
מאז החל המיזם השאפתני של בן־סלמאן אירחה סעודיה סדרה של אירועי ספורט יוקרתיים, שמשכו תיירים מכל העולם ונערכו בחלקם ללא חלוקה מגדרית
במקביל הורה בן־סלמאן לרשות הספורט בממלכה להקים קרן לפיתוח הספורט שתתמוך בפעילויות הספורט במדינה. התוכנית, שזכתה לשם "חזון 2030", נועדה למשוך למדינה תיירות והשקעות זרות, במקביל לניקוי התדמיתי, והובילה לגיוסם של 40 אלף עובדים חדשים.
הרצון להיראות טוב יותר בעיניים מערביות, לצד לחץ אמיתי ומוצדק מארגוני נשים וזכויות אדם, הוביל בעשור האחרון לשינוי בנוגע למעמדן של הנשים בספורט הסעודי. התהליך הזה החל בראש ובראשונה בזכות לחץ של הווועד האולימפי הבינלאומי, שדורש מכל מדינה לשלוח גם ייצוג נשי למשחקים.
הלחץ הזה נשא פרי לראשונה במשחקי לונדון 2012, שם ייצגו את הסעודים האצנית ווג'דאן שהרחני, והג'ודוקאית ווז'דאן שאהרקני. הן הצליחו להתגבר גם על מאבק עיקש מבית, מול אנשי דת ופוליטיקאים, שניסו לבטל את המהלך. שאהרקני, אגב, בהופעה הראשונה אי־פעם בתחרות רשמית, נוצחה בקרב הראשון בתחרות תוך 82 שניות.
במשחקי ריו כבר ייצגו את סעודיה ארבע ספורטאיות בשלושה ענפים שונים. 2012 הייתה גם השנה שבה בתי ספר פרטיים במדינה קיבלו אישור ראשון לערוך שיעורי ספורט לבנות, אישור שהורחב לבתי הספר הציבוריים ב־2017. באותה שנה החלו גם לשפץ אצטדיונים בערים ג'דה, ריאד ודמאם, כדי לאפשר למשפחות לבוא ולצפות יחדיו באירועי ספורט. ב־13 בינואר 2018 התקיים משחק כדורגל בין הקבוצות אל־אחלי לאל־בטין, באצטדיון עבדאללה בג'דה, ולראשונה בהיסטוריה הסעודית נצפו בו נשים בלבוש מסורתי, שנשאו דגלים והריעו לקבוצה המועדפת עליהן.
בשנה החולפת הפתיעו הסעודים עם הכרזה רשמית על הקמת ליגת כדורגל לנשים. אלא שללא קבוצות, שחקניות ומחלקות נוער, קשה לדעת אם הדבר באמת ֵיצא לפועל, או שזוהי הצהרה נוספת לצרכים פוליטיים.
מאז החל המיזם השאפתני של בן־סלמאן אירחה סעודיה סדרה של אירועי ספורט יוקרתיים, שמשכו תיירים מכל העולם ונערכו בחלקם ללא חלוקה מגדרית. בין השאר התקיים במדינה מרוץ האלופים, אירוע שנתי יוקרתי, שבו מתחרים ביניהם נהגי מרוצים מענפים שונים שזכו בתואר אליפות באותה שנה, בנוסף לכמה מרוצים נוספים. הסעודים סיכמו על שיתוף פעולה לעשר שנים עם איגוד ה־WEE, המפיק קרבות מבוימים ומתוסרטים של היאבקות מקצועית, ענף שזוכה לפופולריות גדולה ברחבי העולם; אירחו אירוע גולף של הטור האירופי ואירועי אגרוף יוקרתיים, בין השאר של אלוף העולם לשעבר אמיר חאן; ואת הקרב החוזר בין אלוף העולם במשקל כבד לשעבר אנתוני ג'ושוע, ובין אנדי רואיז ג'וניור, קרב שנחשב לאחד מאירועי הספורט היוקרתיים ביותר שהתקיימו בעולם במהלך 2019.
בשנה שעברה אירחו הסעודים את המרוץ המוטורי האתגרי, הראלי דקאר, בנוסף לסופר קאפ הספרדי, בהשתתפות ברצלונה, אתלטיקו מדריד, ולנסיה וריאל מדריד, שזכתה בתואר. רק נגיף הקורונה מנע מהטורניר להגיע לעיר הבירה הסעודית גם העונה. בנוסף, בנובמבר החולף נחתם חוזה לעשר שנים בין השלטונות הסעודיים ובין הפורמולה 1, מרוץ המכוניות היוקרתי בעולם. המרוץ הראשון צפוי להתקיים ב־28 בנובמבר 2021. החוזה הזה ספג ביקורת חריפה מצד ארגוני זכויות אדם, לאחר שדו"ח חדש של אמנסטי קבע שהשלטונות בסעודיה ממשיכים להגדיר פמיניזם, אתאיזם והומוסקסואליות כפעילויות קיצוניות שמאיימות על המדינה, וכי כל מי שמנסה לקדם פעילות כזו נזרק לכלא או מגורש מהמדינה.
"גוף כמו הפורמולה 1 לא יכול להתעלם מכך שמשתמשים בהם ובאוהדים למטרות ספורט־וושינג", מסרה מינקי וורדן, מנהלת חטיבת הספורט בארגון Human Rights Watch. "זו אסטרטגיה צינית שנועדה להסיט את המבט מהפרת זכויות האדם בסעודיה, שכולאת, מענה ומתעללת בפעילים למען זכויות אדם וזכויות נשים".
הסעודים, שיהפכו למדינה ה־33 שמארחת את המרוץ היוקרתי, פחות מוטרדים מהביקורת וכבר מתככנים הקמת מסלול עתידי מיוחד בעיר הבירה ריאד. המסלול הזה יהיה חלק מהשקעה נרחבת של יורש העצר בשנים האחרונות, בהקמת אצטדיונים ותשתיות ספורט חדשות ברחבי המדינה כולה.
פעילות נוספת של סעודיה נעשית באמצעות קרן ההשקעות שלה, שרכשה ברבע האחרון של 2020 מניות בשווי של כ־3.3 מיליארד דולר בשלוש החברות הגדולות בעולם להפצת ופיתוח משחקי מחשב, בין השאר של משחקי ספורט. בן־סלמאן, שהתבטא בעבר בנוגע לאהבתו למשחקי המחשב, מודע היטב להתפתחות עולם הדיגיטל בתחום ולפוטנציאל הכלכלי הטמון בו. מהלכים אלה הם חלק מחזונו להפחתת התלות הכלכלית העתידית של ארצו בתעשיית הנפט.
בסעודיה עצמה מתנהל עולם ספורט פעיל ותוסס, כשהמשחק הפופולרי מכולם הוא כדורגל. במדינה ישנם 174 מועדונים בכמה ליגות שונות. ב־2019 העניקה להן המדינה סיוע חירום בסך 670 מיליון דולר, בשל התנהלות כלכלית כושלת. הנבחרת הסעודית העפילה ברצף למשחקי המונדיאל, משנת 1994, אז הגיעה להישג השיא שלה כשהעפילה לשמינית הגמר, ועד 2006. היא חזרה להשתתף בו ב־2018, והודחה בסיבוב הראשון.
הספורט השני בפופולריות שלו בסעודיה הוא קריקט, עם אלפי שחקנים, ובנוסף אוהבים שם גם כדורסל, רוגבי, הוקי קרח והיאבקות מקצועית. במשחקים האולימפיים זכו עד היום הסעודים בשלוש מדליות בלבד, השתיים הראשונות במשחקי סידני 2000 – מדליית כסף בריצה ל־400 משוכות ומדליית ארד בתחרות הקפיצות – ומדליית ארד נוספת של נבחרת הרכיבה הסעודית במשחקי לונדון 2012.
לאן צועדת מדינת הציר המרכזי במזרח התיכון?
לכתבות נוספות בגיליון לחצו כאן
