בשנת 1940, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, בורחים בני המשפחה מן העיר צ'רנוביץ בוקובינה, רומניה. ד"ר ליאון שמלצר, עו"ד ציוני וממנהיגי יהדות בוקובינה, רעייתו הצעירה דוניה ובתם הפעוטה מרגלית מפני הכובש הרוסי, מביתם ומן החיים שידעו.
הם עוברים מסע מטלטל אל עבר ארץ ישראל המתרחקת מהם בכל פעם.
הבורחים הם אבא ואימא שלי והתינוקת, זו אני. לא זוכרת שום דבר עד גיל שש, אבל הגוף זוכר. המחבוא הראשון שלנו היה מתחת לפני האדמה בלול תרנגולות וחזירים של איכרה ביער ליד העיר, שם שהינו בצואה ובחושך, כשישה חדשים. עד היום סומר השיער על זרועותיי למראה תרנגולות ומשמע קרקורן.
הגרמנים נכנסו אל העיר בסערה כשנה לאחר מכן ויצאנו מן המחבוא. אבא, שהיה קצין מעוטר בצבא האוסטרי במלחמת העולם הראשונה, היה מאושר ובטוח שהגרמנים יפרשו לו שטיח אדום. כמה טעה. כבר למחרת, התמלא נהר הפרוט בגופות נרצחים. אימא סיפרה שעמדתי צמודה לחלון הדירה, סירבתי להסיר את עיני, שמעתי את היריות ושאלתי את ההורים: "למה אנשים נופלים ולא קמים?".
אבא הבין שהמוצא היחיד הוא לברוח שוב. הוא הצליח לקנות אונייה קטנה בגודל של אוטובוס, אסף סביבו חמש נשים, חמישה גברים וחמישה ילדים, במטרה להגיע יחד לפלשתינה. נבצר מכל החבורה להיפרד מקרוביהם, והם נעלמו כאילו האדמה בלעה אותם. כאשר האונייה הגיעה למיצר קרדש בטורקיה פרצה סערה ענקית, רב החובל ברח עם כל הכסף שקיבל והאנייה עלתה על שרטון, התבקעה לשניים והחלה לטבוע. אבא לקח פיקוד.
"מצאו סדינים וכל דבר אפשרי אותו נחבר כחבל. נקשור אליו גבר, ילד ואישה וכך נשחה עד שנגיע לחוף". השחר העולה מצא את האנשים חסרי כל, רטובים רועדים מקור על החוף הנטוש. משמר החופים הטורקי הגיע והקבוצה הפכה לשבויים רעבים וצמאים. ימים רבים הם שהו שם, נלחמים בסופות חול ותנים רעבים מבלי שאיש יודע על מקום המצאם.
הקדוש ברוך הוא, כדברי אבא, שלח להם ישועה והצליח להבריח מכתב בכליו של חייל מן המשמר. ארץ ישראל הייתה סגורה בפניהם בפקודת הבריטים, הם הובלו לקפריסין והושמו במעצר למשך שנתיים בכפר פדולס. אימא שכבה משותקת מן הים והפחד, אבא אפה עוגות בתנור שאלתר ואני למדתי עברית עם מורה צעיר שאסף את הילדים והכין אותם למקרה שאי פעם יגיעו לארץ ישראל.
רק לאחר שנתיים במעצר הצליחו לקבל אשרות כניסה לארץ, בפורים 1944. "הגענו לארץ עם בגד ים לגופנו", נהג אבא לומר. ואני לא הבינותי איך אפשר להיות עם בגד ים בקור של החורף בירושלים לשם הגענו כעולים חדשים חסרי כול, אך מודים לאלוהים על ההצלה המופלאה שלהם.
בימים אלה יצא לאור ספרי "הבריחה לחיים", המתאר את גורלם של אלה שהצליחו לצאת מן התופת. זהו סיפורו של דור שחלם על ארץ ישראל והגיע אליה רק לאחר תלאות רבות – הבריחה של דור שלם לחיים.
