אחד הסמלים היותר ישראלים שמאפיינים את הטקס הממלכתי בבתי העלמין הצבאיים ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, היא עמידה של חייל צה"ל לצד קברי הנופלים. אולם השנה, בפעם הראשונה בהיסטוריה, בצה"ל לא יעמידו חיילים ליד הקברים מתוך רצון לאפשר לכמה שיותר משפחות שכולות מהמעגלים הראשונים לפקוד את הקברים. בשנה שעברה, בעקבות הסגר, הוחלט שבני משפחות לא יוכלו לבקר בבתי העלמין אבל חיילי צה"ל כן פקדו את קברי הנופלים. השנה כאמור, בני המשפחות יוכלו לפקוד את קברי יקירהן אבל חיילי צה"ל לא ינכחו ליד כל קבר.
במשרד הביטחון ובצה"ל החליטו השנה למרות שמגפת הקורונה לא הסתיימה לחלוטין, לאפשר לבני המשפחות השכולות לעלות לבתי העלמין ביום הזיכרון. במהלך הדיונים במתווה עלו שאלות בנוגע לכמות האנשים שיכולים לעלות לפקוד את הקברים. מעל 22 אלף חללים קבורים בכלל בתי העלמין הצבאיים והחלקות הצבאיות, דבר שהיה מעמיד בהם סדר גודל של קצת יותר מ-30 אלף חיילים: חלקם כדי לעמוד לצד קברים של חיילים וחלקם כדי לתמוך לוגיסטית במהלך היום.
במשרד הביטחון וצה"ל הייתה התלבטות גדולה לגבי ההחלטה שלא להציב חייל ליד כל קבר. מאז קום המדינה, קיימת החלטה כזו שמטרה הראשונה היא לתת כבוד לכל נופל ולצד זה להעמיד חייל לצד קברים של נופלים שאין להם בני משפחה בחיים ואף אחד לא פוקד אותם. בכך אפשרו בצה"ל לאורך השנים לכבד כל נופל. אולם גורם בצה"ל מסביר שההחלטה הזו נובעת בעיקר מהרצון להקטין את כמות הנוכחים בבתי העלמין שאינם משפחות שכולות ובכך להקטין את הסיכון בהדבקה בנגיף הקורונה בקרב בני המשפחות, שבשנה שעברה נאלצו לצערם להיעדר מביקור בבתי העלמין והפעם היה ברור שחייבים לאפשר להם. גם המשפחות השכולות קיבלו בהבנה את ההחלטה שלא להעמיד חייל ליד הקברים.
ברבנות הצבאית הציעו להעמיד מניין חיילים עם קצין בכל בית עלמין ובכך לקיים את מצוות אמירת הקדיש במניין על כל נופל שטמון בהם.
