היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט פרסם אתמול (ג') את החלטתו להעמיד לדין את חברת הכנסת לשעבר מטעם בל"ד חנין זועבי ובכירים נוספים לשעבר במפלגה, בחשד לביצוע עבירות זיוף ומרמה. בנוסף החליט היועץ המשפטי שלא להעמיד לדין את מפלגת בל"ד עצמה.
החלטת היועמ"ש הגיעה לאחר שקיים שימוע לזועבי ולבל"ד במסגרתו טענו הן במפלגה והן הח"כ לשעבר כי אין מקום להעמיד לדין פלילי את שתיהן, מטעמים שקשורים לדיות ראיות ומטעמים של עניין ציבורי. על פי החלטת היועמ"ש, לא התקבלו טיעוניה של זועבי והיא תועמד לדין. "ממצאי החקירה מבססים סיכוי סביר להרשעתה בעבירות המיוחסות לה, ולא מצאתי בשימוע טענות המצדיקות שלא להעמידה לדין פלילי", כתב היועמ"ש.
החשד לעבירות זיוף ומרמה מתייחס לאירועים משנת 2013, במהלכה התקיימו שתי מערכות בחירות – כללית ומקומית. העבירות לכאורה בוצעו מאז ועד 2016. על פי כתב החשדות, זועבי מואשמת בזיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, רישום כוזב במסמכי תאגיד, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והלבנת הון. עבירות אלה בוצעו לכאורה בעיקר כלפי מבקר המדינה, בנוגע לכספים שקיבלה בל"ד בשתי מערכות בחירות, והן כוללות חשדות לדיווחים שקריים ולהצגת מצגים כוזבים למבקר המדינה בנוגע למקור כספים שקיבלה המפלגה.
בפברואר 2016 הגישה המפלגה למבקר המדינה דו"ח כספי שקרי בנושא הבחירות הכלליות בשנת 2013, ולפיו הסכומים שהופקדו מקורם כביכול בתרומות של יחידים. לדו"ח צורפו למעלה מאלף קבלות מזויפות ורשימת תורמים כוזבת שתרמו לכאורה למפלגה. הקבלות זויפו ומולאו בשנים 2016-2015 על ידי פעילי המפלגה, וביניהם מתרימים לכאורה וכן עורכי דין מטעם המפלגה, שחתמו על תצהירים בהם אישרו כי הם התרימו את התורמים.
בהחלטתו פירט היועמ"ש את הנימוקים שלא להעמיד לדין את המפלגה, אפשרות שקיימת במשפט הישראלי על פי חוק המפלגות. היועמ"ש הכריע כי אמנם הכללים המקובלים בדין הפלילי ביחס לאחריות פלילית של תאגיד מתקיימים גם ביחס למפלגות, אך מדיניות האכיפה נגד מפלגות צריכה להיות זהירה יותר. זאת, משום שמפלגה היא אישיות משפטית מיוחדת. על פי חוק המפלגות, מפלגה שונה מכל תאגיד אחר היות ויש לה מטרה ותפקיד ייחודיים ומוגדרים במשטר דמוקרטי, ועל פי פסיקת בית המשפט העליון, מפלגה היא "יחידה הפועלת בתחומי המשפט הציבורי" והיא מאבני הבניין של המשטר הדמוקרטי.
על פי היועמ"ש, בעוד שהעמדה לדין של תאגיד אחר פוגעת בבעלי האינטרס הקנייני בתאגיד, ופגיעה זו היא טבעית, הפגיעה האפשרית בשל העמדה לדין של מפלגה צפויה לפגוע "לא רק בהתנהלותה הנוכחית או במייסדיה או בבעלי הקניין שלה, אלא גם במעגל רחב יותר של אזרחים שהם בעלי זיקה למפלגה והזדהות עם מטרותיה ועמדותיה הציבוריות". לפיכך, על פי היועמ"ש יש לתת משקל של ממש למשמעות הפגיעה בציבור התומכים והבוחרים הפוטנציאליים של המפלגה: "הכתם הציבורי והתיוג הנלווה להליך הפלילי עלול לפגוע פגיעה מוגברת בתדמיתה של המפלגה והערכים שהיא מייצגת כמתחרה שווה על קולו של הבוחר".
לאחר שנתן משקל לכך שמדובר בפעם הראשונה בה נבחנת במסגרת שימוע אפשרות העמדה לדין של מפלגה, ולמרות חומרת המעשים, הכריע מנדלבליט כי קשה לומר שמתקיימות נסיבות מובהקות חריגות המצדיקות העמדה לדין של המפלגה. בנוסף, הביא היועמ"ש בחשבון כי הנהגת המפלגה ובכיריה השתנו לחלוטין מאז תקופת ביצוע העבירות וכי ההחלטה לעמיד לדין את אלה שביצעו את העבירות מביאה לידי ביטוי הולם גם את הפסול במעשים המיוחסים למפלגה, "ותיצור את ההרתעה הציבורית הנדרשת".
