הסכמי אברהם בין ישראל לאיחוד האמירויות, הובילו להישג תקדימי נוסף: לראשונה התקיימו שני טקסים לציון יום השואה בדובאי שבאיחוד האמירויות, וטקס נוסף בבחריין. הערב צפוי להתקיים טקס נוסף של איגוד הקהילות היהודיות במפרץ שכולל נציגים ממדינות איתן לישראל אין עדיין הסכמים רשמיים כמו ערב הסעודית, כוויית ועומאן.
טקס יום השואה שזכה לאזכור על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, התקיים על ידי הרב הראשי של איחוד האמירויות יהודה סרנה, שגרירת קנדה באמירויות מרסי גרוסמן, סגנית ראש עיריית ירושלים פלר חסן נחום, וארי הרמן נשיא ישיבה יונברסיטי בניו יורק שעוסק רבות בלוחמה משפטית לעשיית צדק לניצולי השואה. שגריר ישראל באיחוד האמירויות איתן נאה, הוזמן לאירוע, אך נבצר ממנו להגיע.

הטקס התקיים ב"מוזיאון למפגש תרבויות", שבו נפתח אגף מיוחד לזיכרון השואה. "קיימנו טקס גדול ומשמעותי לזכר השואה, בפעם הראשונה מחוץ לישראל במזרח התיכון. בטקס היו אורחים מכובדים שהגיעו במיוחד מישראל ומרחבי העולם. במהלך הטקס התייחסנו לא רק לזיכרון קורבנות השואה אלא גם למוסלמים שסייעו במהלך השואה ליהודים והצילו חיים של יהודים במדינות ערב", אומר למקור ראשון אחמד עובייד אל מנסורי, חבר פרלמנט לשעבר באיחוד האמירויות, המייסד והבעלים של המוזיאון.
אל מנסורי, דיבר על ההזדמנות שיש דווקא באיחוד האמירויות לגשר בין התרבויות וללמד על השואה ועל לקחיה. "יש לנו פה יותר מ-200 לאומים שונים, ופתיחות להכיר האחד את השני וללמוד על השואה. אנחנו חושבים שחלק בלתי נפרד מהסכמי השלום שנחתמו מול ישראל הוא לחבר בין העמים. הקיום של טקס יום השואה מסמל את הרצון שלנו להיות שותפים בימים השמחים ובימים העצובים של עם ישראל. אני חושב שמשני הצדדים יש ניסיון אמיתי ליצור מזרח תיכון טוב יותר. זה לא רק עניינים כלכליים ותעשייתיים אלא גם תרבותיים והיסטוריים".
"לצורך הקמת האגף המיוחד במוזיאון לזיכרון השואה, שוחחנו עם ניצולים, ויהודים דור שני ושלישי של ניצולי שואה. הם שיתפו אותנו בסיפורים שלהם ואנחנו התייחסנו לכל סיפור כאל שיעור שאפשר ללמוד ממנו. הרעיון מאחורי מיצג השואה היה לעורר את הסקרנות של מי שצופה בו כדי ללמוד גם על הפשע הנוראי שהתרחש לעם היהודי על ידי הנאצים וגם כדי להבין מה כל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי למנוע שפשע כזה יתרחש בשנית".
מי שבנה את המיצג הוא היוצר בן סיילס, שביקש להתמקד בסבלם של הילדים. "רציתי להציג באופן פרטני את 1.5 מיליון הילדים היהודים שנרצחו על ידי הנאצים. במיצג התמקדנו בילדים, כי הם מעוררים באפן אוטומטי אמפתיה מצד אחד וזעזוע מצד שני, אי אפשר להישאר אדישים מולם".
בתערוכה מוצגים העתק של מחזור וורמס המיוחס לרש"י שהמקור שלו ניצל בליל הבדולח. על קירות המוזיאון מוצגים סיפורים על מוסלמים שהצילו יהודים בשואה כמו הסיפור של ד"ר מחמד חלמי, הערבי היחיד שקיבל אות חסיד אומות עולם.

מלבד מיצג השואה, במוזיאון אפשר בין היתר למצוא קטע מספר תורה מהמאה הרביעית, מכתב של הרצל, הצהרת בלפור ועוד. "בימים אלו אנחנו במגעים לרכוש מוצגים נוספים שנוכל להוסיף למוזיאון כדי להעשיר את התערוכות", אומרת יעל גרפי, מנהלת המוזיאון. "השאיפה שלנו היא לחשוף כמה שיותר את ההיסטוריה היהודית לעיני המבקרים שיגיעו למוזיאון".
אל מנסורי סיפר כי המוזיאון שהקים נועד לספר על ההיסטוריה של העמים והתרבויות ובין היתר על ההיסטוריה של החיים המשותפים בין היהודים למוסלמים ולנוצרים במזרח התיכון. "החלום שלי להקים מוזיאון שבין היתר יציג את סבלי השואה החל כבר בשנות ה-90, כשהייתי בארה"ב והשתתפתי שם בפתיחת מוזיאון לזיכרון השואה. לשמחתי היה לי שיתוף פעולה פה עם האנשים מהקהילה היהודית ועם אנשים מישראל ששיתפו אותנו בסיפורים שלהם שלא האמנתי שאגיע אליהם. יש הרבה אנשים שעזרו לנו, בין היתר ד"ר דרורה ערוסי, ששמה אותנו על מסלול הנכון כדי להקים את המוזיאון הזה".
