ישראל יוצאת מהמגפה, אך דווקא בעת הזו ממשלה יציבה, תקציב מסודר ותוכנית לטיפול בגירעון הם חובה. אחרת, עלולה להתרחש קטסטרופה כלכלית.
מבצע החיסונים הצליח להחזיר את המשק הישראלי לפסי צמיחה, לאושש את הכלכלה ולעורר את הצריכה הפרטית, בעוד מדינות רבות בעולם מתמודדות עדיין עם תחלואה גואה וסגרים. אך למרות האופטימיות, המתבססת על צפי לצמיחה של 6 אחוזים השנה ולירידה באבטלה, השלב הזה הוא הקריטי ביותר ליכולת ההתאוששות של המשק.
ביום רביעי פרסם בנק ישראל את הדו"ח המסכם שלו ל־2020, המנתח את המצב הכלכלי של ישראל לאחר שנת המשבר. מצוין בו כי התוצר של כלכלת ישראל התכווץ אמנם עמוקות, אך בראייה בינלאומית ההתכווצות קטנה יחסית, עובדה המצביעה על החוסן והדינמיות של הכלכלה המקומית. פעולות הממשלה והבנק המרכזי סייעו להתמודד נקודתית עם השלכות המשבר, אך המבחן האמיתי יהיה בשבועות ובחודשים הבאים.
"בנק ישראל שידר בדו"ח שלו אופטימיות זהירה", אומר לנו הכלכלן הראשי של בנק מזרחי־טפחות, רונן מנחם. "הוא מביא בחשבון שנראה עוד איזו נפילה פתאומית, התעוררות של המגפה, פגיעה בהתאוששות. הסיבה לכך היא שיש עדיין אי ודאות, ולא כל כך מהר חוגגים ניצחון כשאנחנו בלי ממשלה ובלי תקציב מסודר. המשבר עדיין כאן. הוא משפיע על הכלכלה, על החברה, על מגזרים מסוימים, על האבטלה. צריך לראות איך הכלכלה מתנהגת בשגרה, וקשה לקבוע זאת כשיוצאים ממשבר עמוק כל כך".
לדברי מנחם, גם לנתונים החיוביים כיום צריך להתייחס בזהירות. "נכון שנתוני הצמיחה אצלנו מרשימים בהשוואה למדינות אחרות, אבל קצב גידול האוכלוסייה אצלנו גבוה יותר, ולכן כשבוחנים את המדדים הללו לנפש המספרים נמוכים יותר". מעבר לכך, הוא טוען, "נכון שנפגענו פחות, אבל נתַנו יותר תמיכה תקציבית ומוניטרית. כלומר, להישגים הללו יש מחיר – הגדלת הגירעון והחוב הממשלתי".
בשבועות האחרונים מועלות תוכניות שונות להתמודדות עם הגירעון ולהגדלת הכנסות המדינה – העלאת מיסים, הורדת המע"מ, קיצוץ בשירותי הממשלה ועוד. ביציאה מהמשבר יש חשיבות עצומה לממשלה יציבה שיש לה תוכנית לטווח ארוך הכוללת טיפול בגירעון ותקציב מסודר – ולא שיטה של "קפסולות תקציביות" או פתרונות קצרי טווח אחרים.
נגיד בנק ישראל אמיר ירון התייחס לכך השבוע בכמה הזדמנויות, ובין השאר אמר: "צריך לנצל את היתרון היחסי שלנו, שיצאנו מהמשבר הזה ראשונים. אנחנו מאבדים זמן יקר, ותקופה ארוכה שהתוכניות האלה לא באות לידי ביצוע. להישאר במקום זה בעצם ללכת אחורה".
המצב הזה משתקף גם בשוק ההון המקומי. ההתאוששות, החיסונים, פירות הסכמי השלום ועוד הצליחו לעורר מעט את הבורסה המקומית, אך אכזבו רבים שציפו לעליות מרשימות. "שוק ההון נהנה לזמן קצר מאוד מהאופוריה, אבל הוא כבר מסתכל קדימה ועכשיו הוא רואה אי ודאות כלכלית שאחרי המשבר", אומר לנו אנליסט בכיר.
האם המציאות הזו עלולה לשנות גם את חוות הדעת החיוביות של חברות דירוג האשראי הבינלאומיות? נזכיר כי לדירוג האשראי של ישראל יש השפעה גדולה על הריבית שהמדינה נדרשת לשלם בגין הלוואות שהיא נוטלת מעבר לים. ככל שהדירוג שניתן למדינה גבוה יותר, כך הריבית שהיא תשלם תהיה נמוכה יותר. יציבות, חוסן כלכלי והתנהלות מאוזנת באופן שוטף הם גורמים חשובים שמובאים בחשבון בקביעת הדירוג.
לפני חודשים ספורים אשררו חברות דירוג האשראי את דירוגה הגבוה של ישראל, אך המציאות הזו עלולה להשתנות. "חברות הדירוג מסתכלות עלינו", אומר מנחם, "כנראה קיבלנו כמה חודשים של פסק זמן, ולפני נובמבר לא נשמע מהן. אבל אם הולכים לבחירות חמישיות, לקראת החגים נקבל כמה 'מתנות חג' שעומדות להיות קטסטרופה למשק. אנחנו המדינה היחידה בעולם המפותח שאין לה תקציב מסודר".
