ראש המרכזים הסיניים לבקרת מחלות ומניעתן הודה שלשום (שבת) כי יעילות החיסונים הסיניים נגד קורונה "אינה גבוהה" וכי הם עשויים לדרוש שיפורים בהמשך, במה שמסתמן כהודאה נדירה מצד ממשלה שערבה לאמינות המנות הללו.
דבריו של ג'ורג' גאו מגיעים לאחר שהממשלה כבר מכרה מאות מיליוני מנות למדינות אחרות, למרות שההשקה לוותה בתהייה מדוע חברות התרופות הסיניות לא פרסמו נתוני ניסויים קליניים מפורטים אודות יעילותם.
סין ביצעה עסקאות לאספקת מנות לרבות מבנות בריתה ושותפותיה הכלכליות בעולם המתפתח, והתפארה בכך שמנהיגים בעולם – כולל באינדונזיה, בפקיסטן ובאיחוד האמירויות – רכשו אותן.
אך היו סימנים לכך שכמה מדינות נותרות סקפטיות: איחוד האמירויות ניסתה לאחרונה לעבור למתן שלוש זריקות של חיסון "סינופרם" במקום שתיים, על רקע דיווחים על מספר נמוך של נוגדנים המיוצרים אצל אנשים מסוימים. סינגפור, שקיבלה את חיסוני "סינובאק", לא השתמשה בהם כלל.
סין "שוקלת באופן רשמי" אפשרויות לשנות את החיסונים שלה "כדי לתקן את העובדה שיעילות החיסונים הקיימים אינה גבוהה", אמר גאו בכנס בצ'נגדו.
גאו הוסיף כי אפשרות אחת הייתה לשנות את המינון או להגדיל את מספר המינונים לכל אדם. לדבריו, אפשרות נוספת תהיה לערבב חיסונים המיוצרים בטכנולוגיות שונות, בהודאה לכאורה כי סין זקוקה לפיתוח חיסוני RNA באמצעות הטכנולוגיה הגנטית המהפכנית שמדינות המערב רתמו לאלה שלהן.
דבריו של גאו, שנאמרו בשגגה, התפשטו במהירות ברשתות החברתיות הסיניות לפני שהמשטר החל לצנזר אותן, וסימנו סטייה מההערכות האופטימיות של הממשלה הסינית לגבי חיסונים מתוצרתה. ביום ראשון שגו הגולשים במכוון באיות מילים בהודעותיהם תוך שהם דנים בהערותיו של גאו, זאת כדי למנוע את הסרתם מהרשת.
סינופארם וסינובאק משתמשים בשיטה קונבנציונאלית לייצור חיסונים המכילה נגיפים לא פעילים, בעוד שהיצע של מדינות אחרות, כולל אלה של פייזר ומודרנה, מסתמכים על טכניקה חדשנית המשתמשת ב-RNA שליח (mRNA) כדי לעורר תגובה חיסונית.
חיסוני ה-mRNA מקובלים באופן נרחב כבעלי יעילות גבוהה יותר, ומנהלי התרופות הסיניים אמרו שהם ממהרים להתעדכן ולשלוט בטכנולוגיית ה-mRNA בעצמם.
הודאתו של הבכיר הסיני פגעה במאמציהם של גורמים אחרים בממשל שבילו חודשים בדחיפת החיסונים הסיניים, תוך שהם זורעים ספק לגבי יעילותם ובטיחותם של החלופות המערביות המשתמשות בטכנולוגיית mRNA, כחלק מהמאמץ לצבירת כוח דיפלומטי.
ביום ראשון, עיתון "גלובל טיימס", גוף תקשורת ממשלתי שהוביל את פרסום תיאוריות הקונספירציה לפיהן מקורו של נגיף הקורונה הוא בכלל מחוץ לסין, ניסה למתן את דבריו של גאו. הוא ציטט את גאו באומרו כי הערותיו הובנו בצורה מוטעית וכי הוא דיבר במונחים כלליים על האופן שבו מדענים בינלאומיים צריכים לשפר את פיתוח החיסונים שלהם.
"נדהמתי ממה שגאו אמר. לא כי זה שונה באופן משמעותי ממה שכבר הכרנו אלא משום שהוא חורג מהנרטיב הרשמי על יעילות החיסונים הסיניים מול המערביים", אמר ינשונג הואנג, עמית בכיר במועצת יחסי החוץ. "אני חושב שהוא ניסה לדחוף לאישור השימוש בחיסוני פייזר בסין ו/או להאצת הפיתוח של חיסוני mRNA סיניים".
עוד לפני דבריו של גאו, התקיים דיון בשאלה האם על החברות הסיניות לשנות את הניסוחים או את משטר החיסון שלהם. בכירים בסינופרם, ענקית התרופות הממלכתית, אמרו במרץ שהם בודקים אם לכלול זריקת בוסטר שלישית כחלק מהליך הענקת החיסון. החברה הודיעה בשבוע שעבר כי תחל בבדיקות קליניות על חיסון שלישי.
יותר מ-60 מדינות אישרו לשימוש לפחות אחד מהחיסונים הסיניים. הם זכו לביקוש רב, במיוחד בקרב מדינות בעלות הכנסה נמוכה יותר, שלא הצליחו לרכוש חיסונים אחרים.
סינופארם דיווחה על שיעור יעילות של 79 אחוזים בחיסון שלה – מבלי לפרסם נתונים כלשהם – בעוד ניסויים של סינובק בברזיל ובטורקיה הראו שיעור יעילות של 50 אחוז בלבד ויותר מ-80 אחוז, בהתאמה.
עם זאת, למרות ששתי יצרניות התרופות ביצעו ניסויים קליניים המוניים מוקדם יותר משאר חברות התרופות האחרות, הנתונים עדיין לא פורסמו בכתב עת שנבדק על ידי עמיתים.
אולם זרים הנוסעים לסין עודדו להשתמש בחיסונים אלה מתוצרת סינית כדי ליהנות מגישה יעילה למדינה.
בטורקיה, שם סינובק נמצא בשימוש נרחב, לא עלה חשש ליעילות החיסון. במקום זאת, הדאגה הייתה שסין לא תוכל לספק את 100 מיליון המנות המובטחות על רקע עיכובים במשלוחים.
גם ברזיל, מצרים ומדינות אחרות משוועות למנות נוספות שכן סין חיזקה את הייצוא לנוכח הביקוש המקומי, למרות שהמקרים גוברים ברחבי העולם.
תרגם: אלחנן שפייזר
