אם לשפוט לפי התקשורת הממוסדת והרשתות החברתיות במהלך הפסח, כבר בא לציון גואל ואנחנו לא עודכנו. "אחרי מאות שנים של איסור, יהודים מתפללים בהר הבית", כתב העיתונאי עקיבא נוביק אחרי שראיין בכאן רשת ב' אחד מפעילי הר הבית, שסיפר לו על קיום תפילות בצנעה בהר. "לפעמים השוטרים משלימים מניין", הוסיף נוביק, וגם ציטט את דבריו של עו"ד אביעד ויסולי, מוותיקי הפעילים, שכתב בחול המועד: "התפללנו היום בהר הבית באישור השוטרים", והתעקש שזו "ההתקדמות הכי מהותית בהר מאז חורבן הבית השני".
גם ינון מגל הצטרף לצהלה: "אחרי 2,000 שנה מאז החורבן, המציאות השתנתה: יהודים מתפללים בהר הבית. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". הגדיל לעשות גוף המכונה "הליכוד בהר" שהציג בטוויטר מכתב שכתב נתניהו בהיותו ראש האופוזיציה, ב־1995, ובו הבטיח ליהודה עציון שבהגיעו לשלטון יסדיר תפילת יהודים בהר הבית. "נתניהו הבטיח – נתניהו קיים", זעקה הכותרת.
נו, באמת. נתניהו גם אפשר לייסד בתקופת שלטונו שלושה מסגדים חדשים בהר הבית. עד לימי כהונתו היה שם מסגד אחד בלבד, אל־אקצה, שהוקם בימי בית אומיה לפני יותר מ־1,300 שנה. עד לרגע כתיבת הדברים לא אפשר נתניהו לנגוע לרעה במסגד שנוסד בשער הרחמים לפני שנתיים. איש מהעבריינים הפולשים ומפירי הצווים לא הועמד לדין ולא נעצר. נתניהו מונע כבר שנים ארוכות את החלפת גרוטאת העץ הזמנית במעלה המוגרבים בואכה שער הלל בגשר קבע, מאימת אנשי ראאד סלאח, והוא גם שסילק את גלאי המתכות משערי ההר.
ראש הממשלה אף השתבח בפומבי בהגדלת כוח הווקף במתחם – שהגיע בימי נתניהו לממדים שלא ידע כמותם בכל מאות שנות שלטון הממלוכים והעות'מאנים. הוא גם ראש הממשלה הראשון מאז מלחמת ששת הימים שהצהיר בגלוי שיהודים אינם רשאים להתפלל בהר. עד אליו התביישו להודות בזה.
נכחתי במנייני התפילה בהר, שאכן מבטאים נסיגה מסוימת במדיניות האפליה הגזענית. לפני חמש שנים, בחול המועד פסח תשע"ו, נעצר הרב פרופ' יואל אליצור בגלל התכופפות קלה שנחשדה כתפילה; הפעם הוא היה יכול להתפלל תפילת לחש שלמה מול מקום המקדש ללא הפרעה. מניינים חרישיים יותר ופחות נערכים בהר מדי יום, אך הסיבה היחידה להרפייה באכיפה המפלה היא עקשנות העולים היהודים.
כי נגד כל הסיכויים ולמרות כל ההתנכלויות, יהודים מוסיפים ועולים אל ההר במספרים גדולים והולכים, עומדים על זכויותיהם ומספרים לעולם ברשתות החברתיות על העוול הבלתי נתפס שמחוללת מדינת היהודים כלפי יהודים במקום קודשם. המשטרה הבינה במהלך השנים שהיא סופגת נזק תדמיתי בלתי נסבל מבחינתה בשל התנהלותה כלפי יהודים בהר, ומכאן מקור הבלימה הקלה בהתעמרות.
בקיצור, התודה על התמורה האיטית בהר מגיעה להמוני עולים מסורים, לא למשטרה שבקושי מקיימת שם את חובתה החוקית ולא פעם מפירה אותה ברגל גסה, ובוודאי לא לכל הדרג המדיני שמעליה עד לראש הממשלה, שהר הבית וחילולו היומיומי בקושי מטרידים את מנוחתו.
וחשוב לומר גם זאת: אין בהר תפילה חופשית כפי שהמושג הזה מובן לכל מי שהתפלל אי פעם בבית כנסת. ממש לא. כל נענוע חריג, הגבהת קול מעבר למנעד שאנשי הווקף (שאמנם הורחקו מעט מהקבוצות אבל בהחלט נמצאים בסביבה) מסוגלים להכיל – גורר הערה, אזהרה ובמקרה הצורך גם איום בהרחקה ומעצר בפועל. כשיהודים שומרי מצוות עדיין אינם מורשים להלך בהר באופן חופשי, מה נדבר על תפילה חופשית? אני אישית, אגב, איני מסוגל להשתתף במניינים הללו, שנקטעים לא פעם בגערות השוטרים בגלל תנועות גוף נלהבות מדי לטעמם, או לחילופין כשלדעתם כבר באה העת שהקבוצה תמשיך בדרכה בהר.
בכל אופן, בעוד את נתניהו משבחים על השינויים שכביכול חולל בהר, וגם את המשטרה משבחים, יש מי שמוצג בכל הקמפיין היחצ"ני הזה כגורם השלילי בסיפור: אש ידידותית מופנית כלפי יהודים שמתירים לעצמם לקיים בהר פולחן במינון גבוה יותר מאשר המשטרה מרשה. באחד מסרטוני התדמית הרבים שנועדו להחמיא למשטרה במהלך פסח, רב חשוב, מוותיקי העולים להר, כינה את היהודים שמתעקשים לא לציית להגבלות המשטרה בו בביטוי "כל מיני פרובוקטורים שעולים ועושים בלגן".
זו בדיוק ההוכחה לכך שלהתפעלות המוגזמת מהמחוות של המשטרה בהר ומה"תפילה" בו בהכשר המשטרה יש גם מחיר. אם המשטרה מקבלת שבחים שלא מגיעים לה על איפוק עילאי לנוכח מלמול פסוקים בהר, היא שואבת מכך היתר להתעמר במי שמעז למתוח עליה ביקורת. בעיניי ראיתי בחול המועד כיצד מובלים החוצה מההר צעירים יהודים שהשתחוו בו וקראו קריאת שמע.
נערים יהודים אחרים, בעלי פאות, נדרשו להמתין בכניסה ל"שיחה" עם השוטרים כדי שיורשו לעלות להר, כי הם בעלי פאות וככאלו אשמים עד שלא תוכח חפותם, אבל איש מהשוטרים לא התפנה לשוחח איתם במשך כל ימי חול המועד. זו התעללות מהסוג שבישראל 2021 מותר להפנות רק כלפי בעלי פאות. אין ספק שמי שזורם עם מדיניות ה"שושו" המשטרתית, שבחסדה מרפה מדי פעם ומאפשרת להגניב קדיש או שניים, מעניק לה בכך רשות להוסיף ולצפצף על זכויות יסוד דמוקרטיות בהר ולנהל שם מדיניות עות'מאנית.
אבל חשוב מכך: לא תפילה כגנבים בלילה אנחנו מבקשים, לא כזו ש"מאושרת" בקריצות הדדיות עם המשטרה ולא כזו שאסור שתיאמר בקול רם מחשש לזעקות שבר של הירדנים, ששיגרו עם תום הפסח את המחאה הגזענית בניחוח יום השואה על כך שלהר עלו "יהודים רבים מדי".
האלפים שעלו להר הבית בחג מבקשים להגשים בו את חלום הדורות היהודי, לא פחות מכך. הם תובעים שמדינת ישראל תכיר בהר כמקום קדוש, ושזה ייעשה במוצהר, נגד השמש ולא בהיחבא. בגאון ולא כאנוסים. אם באמת חלף זמן הגלות והגלות־מבחירה, ואם באמת נתניהו מעוניין, נניח, לעמוד בהבטחתו, אנא יאפשר שם בטובו תפילות יהודים המוניות ופולחן כמצווה עלינו בתורה, ולכל הפחות יניח ליהודים להתפלל שם ללא הפרעה. את השוטרים הרבים הנשלחים למנוע זאת אפשר בהחלט לייעד לפיקוח על פעולתם של בריוני הווקף האלימים המתנכלים שם ליהודים, ולא לפיקוח על קורבנות ההתנכלות הזאת.
