1צפון: מצפה רצועת הביטחון ואתר ברית בין הבתרים
לאחר שנחצה את גדר הביטחון הגבוהה והמסורגת שבמורדות הר דב, נצא לדרך בכביש משובש ומתעקל שהנופים המרהיבים לאורכו רומזים על הצפוי לנו במעלה ההר. לאחר מחסום נוסף יצטרפו לטיול כמה רכבי ביטחון, ורק אז נוכל לעמוד באחת התצפיות היפות ביותר בישראל. "טווח הראייה מהמצפור הוא כזה שאי אפשר לראות כמותו בשום מקום אחר בארץ מבחינת פריסת הנוף", מספר אביתר ליכטמן, מורה דרך במרכז סיור ולימוד "קשת יהונתן". "אולי זה המצפור הכי יפה בארץ. הוא צופה על תמונה פנורמית של הגליל העליון עד הבופור, חלקים רחבים בלבנון, הבקעה הלבנונית והר הלבנון".
אל המצפור מגיעים כאמור רק בשיירה מאובטחת ובטיולים מאורגנים שיוצאים מעת לעת בהדרכתו של ליכטמן ובאישור החטיבה המרחבית. אישור כזה עלול להתבטל מסיבה ביטחונית עלומה גם שעות ספורות לפני היציאה לדרך. "כשאנחנו מכריזים על סיור שיוצא לכאן, הוא מתמלא מיד. כל מקום שהוא סגור בדרך כלל, הציבור רוצה לבקר בו", מסביר ליכטמן. במתחם האמפיתיאטרון שהוכשר במצפור ושנחנך בשנת 2017, הציבו אנשי החטיבה המרחבית 769 סלעים ענקיים סמוך לשפת התהום שמתחתינו, ועליהם מוטבעים שמות המוצבים שהיו חלק מרצועת הביטחון. לצידם פירוט על המיקום והמרחק של המוצב מהמקום שבו אנחנו עומדים.
המצפור נמצא בשטח הצבאי הסגור שמעבר לגדר הגבול, ובינו לבין מדינת לבנון אין מחסום פיזי. הכפרים הלבנוניים לא רחוקים מכאן, ולעיתים רועי צאן נשלחים לאזור כדי לבחון את ערנות הכוחות. בין המבקרים, שמורשים לעלות בקבוצות מאורגנות בלבד, תוכלו לפגוש כמעט תמיד לוחמי עבר מ"מלחמת רצועת הביטחון", המבקשים לראות ולשתף את חברי הקבוצה בסיפורים הכואבים שהם נושאים מהנוף הזה ובחוויות משנות השירות הארוכות בלבנון, בהגנה על יישובי הצפון.
לא רחוק מהמצפור, נקודה נוספת שלא כדאי להחמיץ היא "אתר ברית בין הבתרים", שבה על פי המסורת בישר א־לוהים לאברהם "לזרעך נתתי את הארץ הזאת". בכל שנה ביום שישי של פרשת לך לך, אנשי מושב יונתן, בהובלת ירוחם קנטמן ובהשתתפות תלמידים מישיבת ההסדר בקריית שמונה עולים לכאן וקוראים את פסוקי הברית. קדמו להם זקני צפת הקדמונים, שנהגו לעלות בכל שנה אל המתחם, המקודש גם לאסלאם. גם אני זכיתי לא אחת להצטרף לעולים.
בשונה ממצפה רצועת הביטחון, העלייה לכאן אורכת כחצי שעה בהליכה הררית תלולה במקצת, אבל המאמץ משתלם שכן הצעידה נעשית בתוך שמורת אלונים עתיקים, בני מאות שנים. באזור תוכלו לצפות גם בשרידי התיישבות יטורית מהתקופה הפרסית, ויש המזהים בה את הדרוזים הקדמונים, צאצאי יתרו.
אתרים מרתקים נוספים בצפון השוכנים בתוך מתחמים צבאיים: גשר אל־חמה המופצץ וסכר הירמוך בגבול ירדן סמוך לחמת גדר; קבר רב אשי שבשטחי מוצב ציפורן ברכס רמים שבגליל העליון; וחורבת סומקה – בית הכנסת העתיק שבתחומי שטחי האימונים של מחנה אליקים.
2
מישור החוף: מבצר עתלית
הנוסעים על כביש החוף ליד עתלית חולפים על פני מצודה טמפלרית מהמאה ה־12, הצופנת סוד שידוע רק למעטים. בתחילת שנות החמישים היא "נכבשה" בידי צה"ל לאחר שיחידת הקומנדו שייטת 13 קבעה את בסיסה בסמוך. חרף בקשות רבות לא הותר לנו לבקר במקום, שנחשב מעוז סודי של פעילות השייטת, אך משיחות עם יוצאי היחידה נראה כי ההילה המבצעית שנקשרה למתחם היפהפה מנוגדת לאינטרס הציבורי לבקר במקום ולשמר את המתחם העתיק הסובל מפגעי הזמן ומהזנחה.
את המבצר הצלבני בעתלית הקימו האבירים הטמפלרים שכבשו את הארץ במסעות הצלב, לפני כ־800 שנה. בזכות המיקום האסטרטגי – על מעין חצי אי המוקף מים משלושה צדדים – הוא היה מוגן, ובשל מיקומו הוא משרת את חיל הים: מאחורי חומות המבצר יכולים חיילי היחידה להשתמש בחדרים התת־קרקעיים, ולצאת מהמפרץ החולי היפהפה שלמרגלותיו למבצעים עלומים בלב ים.
יוצאי השייטת מספרים על מתחם מבוצר מרהיב שבילו שעות בהכרת מבוכיו, שלו חומה חיצונית ופנימית סגורות בשערים מבוצרים. בתוך המתחם אולמות ומתקנים ששימשו את הצלבנים, בהם שרידי כנסייה ותנורי אפייה קדומים. לא סתם הוא נחשב למבצר החשוב ביותר במזרח התיכון.
"רק מי שעבר שלב מכין, בסיסי ומתקדם וקיבל סיכת לוחם – יוכל לשזוף את עיניו במבצר", מספרים בוגרי היחידה, וסיפורי המורשת הצבאית עליו עוברים במסורת בין הלוחמים. על פי האגדה הרווחת, סודיות המקום טמונה בכלי מלחמה צבאיים שעגנו בו בעבר ובמבצעים שיצאו ממנו, אך היום, כאשר אפשר לצפות עליו בקלות רבה מאזורים נרחבים או פשוט להרים רחפן מעליו, ערכו הביטחוני ירד. ובכל זאת, המבצר ה"כבוש" לא שוחרר לציבור הרחב גם לאחר מחאות חוזרות של תושבי האזור.
"אלה שרידים יפהפיים שאפשר היה להפוך לאתר מורשת, אין במבצר שום ערך ביטחוני כיום", קובע איש התקשורת גדי סוקניק, לשעבר לוחם בשייטת, שפרש משירות מילואים בה בגיל 45. "המקום מוזנח למדי, אבל אם יחליטו להכשיר ולפתוח אותו לציבור אחרי עבודות שימור – ייחשף לעיני כל המפרץ היפהפה והאולמות התת־קרקעיים המדהימים ששימשו כמחסנים לשייטת. יש שם מנהרות פנימיות שחרשתי לא מעט, וגם כאלה שלא הגעתי אליהן. אפילו אני, שיש בי הרבה נוסטלגיה וקשר נפשי ליחידה, משוכנע שאפשר להסתדר גם בלעדיו".
אתר נוסף במישור החוף השוכן בתוך מתחם צבאי: שמורת פלמחים – מדבר סהרה הישראלי שבלב בסיס חיל האוויר.
3
אזור המרכז: הגן הארכיאולוגי בקריה ובית בן־גוריון
סג"מ מאיה עוקשי, קצינת החינוך של בסיס מחנה מטכ"ל ("הקריה") מקבלת את פנינו בלב הגן הארכיאולוגי הגדול ביותר בישראל, שהוקם למרגלות בניין המטכ"ל וניצב במרכז המחנה הענקי. הגן, ששמו "עיר הומייה", נחנך בשנת 2016.
"בחרתי לפתוח את הסיור שלנו ליד האבן הזאת, מחומת הכותל של הר הבית. משקלה שש טונות", היא אומרת ומחליקה בידה על הסלע המחוספס. לדבריה זהו המקום היחיד בישראל שאפשר לראות בו את הפריט ההיסטורי הזה, שלא במקומו הטבעי בירושלים. "חיילים שאלו אם הם יכולים לתחוב פתק בין הסדקים שלה", היא צוחקת. "יש משהו מאוד סימבולי שחלק מעיר הבירה שלנו נמצא כאן, למרגלות בניין המטכ"ל של צה"ל, שבו מתקבלות החלטות חשובות לעתיד המדינה שלנו היום".
זו הזדמנות נדירה לאזרח מן השורה לבקר ולראות את אוצרות הארכיאולוגיה המוצגים בארבעה מתחמים בגן, שלידם חולפים בכל יום עשרות אלפי חיילים, קצינים ועובדי מערכת הביטחון. המיצגים מוצבים ללא גדרות או בתוך תיבות שקופות, ומותר וכדאי לגעת בהיסטוריה.
במתחם ששמו "עיר בירה" ישנו מקטע המוקדש לעתיקות ארכיאולוגיות מירושלים, אזור אחר מוקדש לעתיקות שנמצאו בטבריה, סמוך לו ממצאים עתיקים מקיסריה, ומעבר לו מתחם ובו עתיקות מעיר נבּטית בדרום. הגן הארכיאולוגי הוקם בשיתוף רשות העתיקות ומשרד ירושלים ומורשת. האוצרת היא איילת גרובר מרשות העתיקות.
במתחם טבריה חלפנו ליד סרקופג (תיבת קבורה) עתיק עשוי בזלת ולצידו חלק מהמכסה שלו, שעליו חרותים מנורה של שבעה קנים, שופר ומה שנראה כמו כתובת שחוקה בעברית. פסלי השיש במתחם קיסריה, בהם גם חלקי קופידונים, מייצגים את התרבות הרומית. במרחב "עיר המדבר" אנו חולפים ליד עמודים שעליהם חקוקים מוטיבים מהנצרות ומימי הרומאים והביזנטים.
לפני פרוץ הקורונה אפשרו בצה"ל לאזרחים חובבי היסטוריה לבקר בגן הארכאולוגי וב"בית בן־גוריון" הסמוך לו בארבעה מועדים בשנה, אך בתחילת המגפה הוא נסגר למבקרים ומאז טרם נפתח מחדש. עוקשי מדריכה בינתיים את חיילי הבסיס וקציניו ומספרת להם על רזי הממצאים, בהם עתיקים מלפני 2,000 ואף 5,000 שנה, ובהם "חדשים" יותר מימי קום המדינה – בבית ראש הממשלה ההיסטורי, שנחנך כאן מחדש כמוזיאון לא רשמי בשנת 2018.
קצת פחות משישים שנה שימש הבית הזה, בית וילהלם אברלה, המשרד הרשמי של ראשי ממשלות ישראל בתוך בסיס הקריה. בבניין הטמפלרים הישן, שהוקם בשנות ה־30 של המאה הקודמת, התקיימה ישיבת הממשלה הראשונה שבה נבחר חיים ויצמן לנשיא מועצת המדינה הזמנית – ולימים לנשיאה הראשון של מדינת ישראל. מלבד תפקידו המוזיאוני הוא משמש לאירוח ראשי ממשלות זרים ואורחים רמי־דרג, ובגינת הבית, ליד בריכת הנוי הקטנה שדוד בן־גוריון נהג לשבת על שפתה ולכתוב, נערכים טקסים ואירועי קבלת פנים.
בשל ביקור שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין במקום ביום ראשון נמנעה מאיתנו הכניסה לבית, שכן הרמטכ"ל ושר הביטחון אירחו בו את הפמליה האמריקנית לארוחת צהריים. בדרך לקבלת הפנים עוד הספיק רב־אלוף כוכבי לעצור לידינו ולהתעניין בסיבת הביקור. עוקשי סיפרה לי לאחר מכן כי באתר המורשת הייחודי נמצאים מוצגים היסטוריים מראשי הממשלות שישבו בו עד שנת 2005, ובו גם חדר עבודתו של בן־גוריון והכורסה שעליה ישב.
"אני מבקשת לחבר את החיילים שמשרתים כאן ואת המבקרים להיסטוריה הרחוקה והקרובה, ולהראות שהכול מתחבר", אומרת סג"מ עוקשי. לא אחת היא דוחקת בחיילים המהססים לשבת על ספסלי האבן שסובבים את מתחמי העתיקות, להתיישב בהם. היא מסבירה כי אלו הוצבו כדי לגרום לחיילים לגלות עניין במוצגים ההיסטוריים, שהם לא תמיד מבחינים בהם.
4
שומרון: מערת הקבורה שהפכה לבונקר תחמושת ירדני
לא יהיה מוגזם להמר שמעטים מהחיילים והקצינים המשרתים בבסיס החטיבה המרכזית שומרון יודעים שבתחומיו מסתתרת מערת קבורה עתיקה, שייתכן ששימשה את יהודי האזור בתקופת המשנה והתלמוד. מי שגילה וחקר אותה הוא זאב (ז'אבו) ארליך, חוקר ארץ ישראל ומעורכי סדרות הספרים "שומרון ובנימין" ו"מחקרי יהודה ושומרון".
"הבסיס הזה שימש עוד את הירדנים. הם היו צריכים לאחסן תחמושת, והשתמשו במערות שמצאו בו והסבו אותם לצרכים שלהם", הוא מספר. "הם הרחיבו את הפתחים הקטנים של המערות וחצבו בכוכים ובחללים הפנימיים, ובחלקן פתחו גם צוהר לתחלופת אוויר ולכניסת אור. בחלקן לא נשאר כל זכר שיכול להעיד למה שימשו, אבל במערה הזאת אפשר לראות בבירור את פתח הכניסה העגול ופתח פנימי מרובע בתוכו. הממצא החשוב ביותר הוא הנישה לכל אורך הצד הימני, שם עמדה אבן גולל עגולה שגללו אותה על פתח המערה לאחר קבורת המת". ז'אבו מסביר כי מקור הביטוי "סתם את הגולל" לקוח מהאבן הזו שסגרה את מקום מנוחתם של המתים.
קשה לקבוע את מי שימשה מערת הקבורה. "המיקום של המערה הוא למעשה על גבול השטח בין מחוז עקרבא שגרו בו יהודים והעיר שכם ומחוז שומרון שגרו בהם שומרונים, כך שקשה לחתום אם היו קבורים בה יהודים או שומרונים". הוא מציין כי כשביקר בתוכה הבחין כי לא נותר כל זכר מהכוכים או ממשכבי הקבורה, אבל "הפתח שלה צועק ואומר הייתי מערת קבורה".
5
השפלה והדרום: מקדש בן 2,200 שנה שהתגלה בשטח אש ומערות מסתור שנחשפו מתחתיו
חורבת עמודה ומערות מסתור עמודה מייצגות עולם מרשים שטרם נחקר דיו, המסתיר ממצאים מרתקים ומראות לא שגרתיים – כולם בלב שטח האש של בסיס האימונים הפיקודי (בא"פ) לכיש.
נתחיל ב"עמודה" של מעלה. זהו מבנה מרשים בן 2,200 שנה, מהתקופה ההלניסטית. הוא התגלה בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות והאוניברסיטה העברית בשנת 2017, ונמצא בו מזבח נדיר שמעוטר בתבליט שור. את המבנה, שנמצא בתוך שטח אש, גילו באמצעות רחפן שארכיאולוגים נעזרים בו כיום כדי לצפות בתאי שטח גדולים שבעבר היה מורכב ויקר לסרוק אותם. צילומי הרחפן, מגובה עשרות מטרים, חשפו את השטח שבין בית גוברין ומרשה בצפון ואזור אמציה בדרום, והחפירות במבנה שאותר לא אכזבו: התברר שזהו ארמון או מקדש אדומי – תגלית נדירה שמעטות כמוה בישראל. באחד מחדרי המבנה נחשפו שני מִקטרים – כלי פולחן בדמות מזבח זעיר, ואחד מהם עוטר בדמות שור, שנראה כיושב בחזית מקדש שלו עמודים מפוארים.
באתר התגלו פתחים רבים המובילים לחללים תת־קרקעיים ובהם מתקנים שונים כמו מחצבות, מקוואות, בתי בד וקולומבריה – שובכים קדומים לגידול יונים. כן אותרו מחילות מסתור ממרד היהודים ברומאים. באחת מהן נמצא סיר בישול מימי מרד בר כוכבא.
ב"עמודה" של מטה, סמוך לצומת אמציה, אפשר לבקר במערכות המסתור שמושכות אליהן חוקרי מערות חובבים. הסיור במנהרות מאתגר וכולל מעברים קשים שדורשים זחילה על הבטן, הליכה על שש וגמישות רבה. ז'אבו ארליך ביקר בהן בעבר. "זו לא סתם מערה אלא מערכת חללים תת־קרקעיים שכנראה חצבו כדי להוציא ממנה חומר לבנייה, ובהמשך היה לה שימוש גם כמחילות מסתור". כדי לא לפגוע בפני הקרקע ולסכן את החופרים, לא חצבו את האבן בשיטה המקובלת היום, שבה הדחפורים נוגסים בהר, אלא החופרים יצרו פתח לא מאוד גדול, ירדו כלפי מטה, והשאירו 'נציבים' של סלע מקורי שיחזיקו את התקרה. "זה מחזה מרשים", מעיד ארליך. "אני קורא לאזור הזה 'שפלה מחוררת', כי יש בו לא מעט מערכות תת־קרקעיות".
אתר נוסף בדרום שהכניסה אליו מוגבלת: הר כרכום במערב הר הנגב – בתיאום בלבד מכיוון שהוא נמצא בשטח אימונים צה"לי.
*
המורשת והקרב
פרויקט חדש במוצבי גבול הצפון יחבר בין הלוחמים המשרתים בהם ובין מורשת הקרב וההיסטוריה של המוצבים, כדי לגרום להם להכיר את המקום ולהתחבר אל משמעות המוצבים להגנה על ביטחון ישראל ויישובי הגליל והגולן. במסגרת מבצע "לכל מוצב יש סיפור" יוצבו בעשרות מוצבים לאורך גבול הצפון שלטי הסברה מלווים בקוד QR שהחיילים יוכלו לסרוק בטלפונים שלהם.
"כשהלוחם במוצב מכיר את ההיסטוריה והחשיבות של המקום שעליו הוא מגן ומבין אותן, חוויית השירות והשליחות שלו הרבה יותר גבוהה", מסבירה סגן עדן קטעי, קצינת החינוך של חטיבה 474 באוגדת הבשן שבגולן. מבצע שילוט המוצבים, שהחל לפני כמה חודשים בהובלת סא"ל שי קדם, סגן מפקד החטיבה הקודם, נולד בעקבות מפגש של לוחמי מוצב "הישראלי" במרומי החרמון – שעל סיפור נפילתו התבססה סדרת הדרמה "שעת נעילה" – עם אורי אבני שלחם במקום במלחמת יום הכיפורים. אבני מגיע מעת לעת אל המוצב ומספר ללוחמים בו על הקרבות שהתחוללו בו.
"במפגש האחרון איתו הבנו שצריך לתת לכל החיילים המשרתים כאן את ההזדמנות להבין למה הם נמצאים פה ומה החשיבות בשירות במוצב, ולכן חשבנו להקים שילוט הסבר עם הכוונה למידע נוסף ברשת. אנחנו בדור שהטלפונים איתנו כל הזמן, ואין לנו ספק שסרטונים ותמונות יעבירו לחיילים חוויה אחרת מעבר לקריאת השלט על הקיר", מוסיפה קטעי. במסגרת המבצע, חיילי מערך החינוך של צה"ל מאתרים חומרי ארכיון ובונים את הפלטפורמה הדיגיטלית שתונגש לחיילים.
השירות במוצבי הגבולות הצפוניים הוא קשה ומאתגר, במיוחד בחורף, ונוכח העובדה כי החיילים כמעט לא רואים אויב מול העיניים; הם שומרים על מרחב פסטורלי ושקט שעלול להיות מתעתע. "אני מאמין שהבנת ההיסטוריה והחשיבות של המקום היא חלק בלתי נפרד מהכשירות המבצעית שנדרשת מהלוחמים כאן", אומר סרן ישי בן־דוד (בנדה), מ"פ בגדוד צבר שחייליו מאבטחים כעת את מוצבי הר החרמון. "המורשת בונה את הלוחם לא פחות מ ריצות וירי במטווחים". בימי הכשירות שבנדה עורך לחייליו הוא מטייל איתם גם במסלולי הטיולים באזור וגם בגבעות הקרב, כדי שיכירו מקרוב את הגזרה שעליה הם מגינים ולא רק דרך המשקפת.
