אוכל מחבר בין אנשים, בין תרבויות, בין עמים. האוכל מהווה שפה משותפת בכל העולם. אוכל יכול לשמח ויכול גם לגרום לנו להתגעגע לאדם אהוב, להזכיר לנו אותו.
עמותת "מתכון עם זיכרון" נולדה לפני כשלוש שנים במוחה הקודח של עדן קוהלי. באותה תקופה היא שימשה כשליחה של הסוכנות היהודית בצפון אמריקה וניסתה לחבר את הקהילה המקומית לסיפורי הנופלים. וכך היא מצאה דרך מקורית לחבר אותם, דרך מתכונים שהיו אהובים על אותם הנופלים. משם הדרך להקמתו של הפרויקט הייתה קצרה.
במסגרת הפרויקט מתקיימים מפגשים בהם מבשלים מנה אהובה של חלל צה"ל או חלל פעולות איבה שלא שב לביתו לאכול אותה. במפגשים מבשלים, טועמים ומשתפים תמונות, סיפורים וקטעי וידאו, ומשוחחים על האדם שעומד מאחורי המנה ומשפחתו.
כל אדם, מכל מקום בעולם, מכיר את התחושה של אובדן ושל געגוע, ולכל אדם יש המאכל שמזכיר לו מישהו יקר.
המתכונים והסיפורים זמינים לכל אדם באתר האינטרנט של הפרויקט "מתכון עם זיכרון", ומאפשרים לכל אחד, בכל זמן ובכל מקום, לקיים מפגש בישול במטבחו הפרטי ולהכניס ערך מוסף והנצחה לארוחות ומפגשים המתקיימים בחייו.
את המפגש ניתן לקיים בקבוצות או ביחידים, כארוחה שלמה או כמנה אחת, ולשתף את משפחת החלל בתמונות וחוויות מהמפגש דרך אתר האינטרנט ודף הפייסבוק של הפרויקט.
"הרגע הזה, שאת טועמת מנה שאת בעצמך בישלת ורגע לפני קראת על החלל ועל הסיפור מאחורי המנה, הוא רגע מאוד מרגש ומאוד משמעותי", מספרת עדן. "זו דרך הנצחה מאוד ייחודית שמאפשרת חיבור מהמקום הכי כן, דרך ריחות וטעמים, דרך זיכרונות. כל אחד יכול להתחבר לזה, כל אחד מתגעגע למנה שהוא אהב, כי החיבור לאוכל הוא רגשי".
"במטבח נפגשים, מריחים, טועמים, ומתגעגעים. זוהי עוצמתו של הפרויקט – הנצחה מהמקום הכי פשוט ומוכר לכל אחד מאיתנו – המטבח. הרעיון נולד מתוך חלום ואמונה שיש בפרויקט פוטנציאל הנצחה חוצה גבולות שנוגע באנשים רבים ברחבי העולם ומייצר חיבור אל סיפורי הגבורה של המשפחות השכולות ושל מדינת ישראל", ממשיכה עדן.
אורון אדרי ז"ל
אורון נולד ברמלה בתאריך 9.5.1982, אח לטל, שירה ולאה.
עם סיום לימודיו התגייס אורון ליחידת שלדג, והמשיך את שירותו הצבאי בסיירת גבעתי. הוא הצטיין בתפקידו, והיה אהוב על חבריו ומפקדיו.
מיד עם תום שירותו הצבאי, ולאחר שעבר מיונים רבים וגיבוש מפרך, התקבל אורון לימ"מ, היחידה המשטרתית למלחמה בטרור (נבחר עם עוד שמונה לוחמים מתוך למעלה מ-1,500 מועמדים). אורון שירת כלוחם בצוות הממוכן ושם "התאהב" באופנוע, עליו רכב במסגרת תפקידו.
הוא שירת ארבע שנים ביחידה שכל כך אהב, וביום העצמאות תשס"ח (2008) היה מועמד לעלות בדרגה כמצטיין יום העצמאות.
ביום שישי כ"ח באדר ב' תשס"ח (4.4.2008), בשעה 14:35, נהרג אורון בעת שרכב על האופנוע שכה אהב באזור צומת האלה.
רב סמל ראשון אורון היה בן 26 בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין ברמלה. הותיר הורים ושלוש אחיות.
"זו העוגה שאורון הכי אהב מכל העוגות של אמא שלי", מספרת טל אחותו על עוגת הביסקוויטים. "בכלל, אורון, עם כל זה שהיה 'גבר גבר' ודאג לשמור על כושר גופני גבוה ונהג לאכול אוכל בריא, לא עמד בפני עוגות של אמא ומתוקים למיניהם".
"ביום שישי 04.04.2008, אחרי שסיימתי לבשל לשבת, החלטתי להפתיע את אורון ולהכין את העוגת ביסקוויטים שהוא כל כך אוהב, זאת אחרי שלושה חודשים שלא הכנתי אותה", כתבה אימו. "לצערי אורון לא זכה לטעום ממנה. הוא נהרג לפני כניסת השבת והעוגה נשארה מיותמת במקרר".
"הוא היה קטן ממני בשלוש שנים, גדלנו כמו תאומים עד גיל שמונה עשרה", ממשיכה טל לספר. "הוא היה ילד של אבא ואמא, וכשההורים שלנו דיברו אותו הוא היה נוהג להוריד את ראשו מרוב ענווה וכבוד שהוא רחש להם.
"הוא אהב את את הארץ והחיים, היה מטייל הרבה ומלא בחברים, הוא ידע להקדיש לכל אחד את הזמן שלו. שובר לבבות לא קטן אך עם זאת ג'נטלמן. היינו חברים מאוד טובים, הוא היה איש הסוד שלי. הוא היה בימ"מ ומעולם לא סיפר על הנעשה שם.
"אורון אהב מאוד מתוקים וכל דבר שאמא שלי בישלה ואפתה לווה בפרצופים של ילד בן שלוש שרואה מתוקים. תמיד במסעדות היה מזמין שוקו", מוסיפה טל. "הייתה לו אהבה למתוקים ובעיקר לעוגת ביסקוויטים. אורון נהרג ביום שישי ואמא שלי הכינה לו את העוגה, והיא נשארה בתוך המקרר כל השבעה. מאז לאמא שלנו קשה להכין אותה, וגם לי. רק בשנה האחרונה התחלתי לחזור ולהכין אותה במסגרת מתכון עם זיכרון והיום אנחנו מכינים אותה הרבה פעמים לזכרו, כדי להמתיק לאחרים, ומספרים שזו העוגה של אורון".
עוגת ביסקוויטים
מצרכים
חצי חבילת חמאה
2 חבילות שוקולד מריר
כף נס קפה
כף קקאו
חצי כוס יין מתוק
גבנה לבנה 9% – גביע אחד
ביסקוויטים – תלוי בגודל הכלי שמכינים את העוגה
שמנת מתוקה – חבילה אחת
כוס חלב
פודינג אינסטנט וניל – חבילה אחת
אופן ההכנה
הבלילה:
1. להכין קערה עם נס קפה
2. להרטיב כל ביסקוויט בנס קפה ולהניח מסודר על תבנית
3. להמיס חמאה עם השוקולד המריר במיקרו
4. להוסיף לבלילה החמה כף נס קפה וכף קקאו
5. להוסיף לבלילה יין – לערבב היטב
6. להוסיף גבינה לבנה – לערבב היטב
אופן הכנת העוגה:
1. להניח שכבה של ביסקוויטים
2. למרוח שכבה אחידה של הבלילה
3. להניח שכבה נוספת של הביסקווטים
4. להקציף שמנת מתוקה, כוס חלב ואינסטנט וניל ולשפוך על העוגה
אביתר משה תורג'מן ז"ל
בן הזקונים של אורה ומאיר. נולד ב-5.12.1993, בבית שאן. רביעי בין ארבעה בנים, אחיהם הצעיר של ינון, אביה ואיתי. אביתר גדל בבית חם, מלא צחוק, מוזיקה ושמחת חיים. אֶבי, אביתרוש, אביתרי – כך נקרא בפי אביו; ואחיו הגדולים קראו לו "צעיר". הוא היה ילד חייכן ושמח, "ילד של בית", משפחתי מאוד.
התחנך בישיבה תיכונית והיה פעיל בתנועת הנוער "בני עקיבא". לאחר שנה וחצי בישיבה, אביתר התגייס במסגרת בני הישיבות, עבר את הגיבוש לחטיבת הצנחנים בהצלחה, והצטרף לגדוד "בזק" 202. אביתר היה חייל מצטיין ו"נגביסט".
כשנה לפני נפילתו, בזמן נסיעת המשפחה לטקס מסע הכומתה שלו בירושלים, אירעה תאונת דרכים קשה מאוד בכביש הבקעה. אביו נפצע אנושות ושני אחיו, אביה ואיתי, נפצעו אף הם. אביתר התעקש לטפל באביו בעת שהיה מאושפז בתרדמת בבית החולים רמב"ם, במחלקת טיפול נמרץ.
עם העברתו של אביו לבית לווינשטיין חזר אביתר לשירות הצבאי והמשיך לסעוד אותו במסירות רבה וסייע לו בשיקום ובתהליך ההחלמה. אביו מעיד שאביתר הוא זה שנתן לו את הכוחות להשתקם מהתאונה.
השנה האחרונה לחייו הייתה מרובת טלטלות, עם קושי גדול ומשבר. אביתר אמנם אהב מאוד את השירות ואפילו שקל לצאת לקורס קצינים, אבל התאונה שיבשה את תוכניותיו. שבועיים טרם נפילתו יצא לחופשת שחרור ותכנן לחזור לישיבת "הכותל" להמשך לימודים, וכבר ביקש מאחד מחבריו שיכין לו חדר ומקום לספרים. שבוע ויום לפני הכניסה הקרקעית במבצע "צוק איתן", גויסו שוב חבריו של אביתר. אביתר לא היה חייב להשתתף בלחימה, אבל בשיחות רבות שניהל וגם בהודעות שהשאיר ובתזכירים שכתב לעצמו – ניכר כי היה חדור מוטיבציה לקראת המערכה. הסמג"ד, רב-סרן נסים אלוק, חברו של אחיו הגדול ינון, בחר בו לתפקיד קשר סמג"ד.
ביום החמישי לכניסה הקרקעית בשעות הבוקר, אביתר נפל.
אביתר נפל בקרב בחאן יונס במבצע "צוק איתן" ביום כ"ד בתמוז תשע"ד (22.7.2014), בן עשרים וחצי היה בנופלו. יחד עימו נפצעו כמה חיילים בתקרית זו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי הר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים, ושלושה אחים.
אביתר הועלה לדרגת סמל ראשון לאחר מותו.
"אביתר היה גבוה ורזה והוא יכל לאכול מה שהוא רצה להבדיל מאחיו שצריכים 'לשמור', הוא היה אוכל מה שבא לו והיה גבוה מאחיו", מספרת אימו. "אביתר אהב את החיים, הוא היה ילד ששילב בין העניין הרוחני לגשמי בצורה מעוררת השתאות, הוא היה מחובר מאוד למוזיקה ותמיד היה לו חיוך מרוח על הפנים".
"היה למדן רציני מצד אחד אחד, אבל מהצד שני שטותניק. היה אוהב לאכול את הקובה עם כוס יין טוב, הוא שילב את כל הדברים – לימוד וכיף ביחד. אולי הוא ידע שהחיים שלו עתידים להיות קצרים", ממשיכה אימו בכאב.
"כשהוא היה מגיע הביתה היו רעמים של מוזיקה בבית, הוא רצה שכל השכונה תרקוד איתו ביחד. עוגת הגבינה שהייתי מכינה לו הייתה האהובה עליו ביותר. הייתי חייבת להכין אותה תמיד, אפילו בפסח. ועד היום אני ממשיכה להכין אותה".
"פעם אחת פרקתי את הכתף ולא יכולתי לבשל, ואני זוכרת מאז משפט שאביתר אמר לי: 'אמא תחזירי את הריח הביתה'. כשאביתר נפל הבטחתי לעצמי שתמיד יהיה ריח בבית".
"אביתר אהב מאוד חציל קלוי עם טחינה גולמית, מאז שהוא לא כאן אני לא יכולה להכין את זה בבית בשום צורה אבל ריח של אוכל תמיד יש".
עוגת גבינה
מצרכים
גבינה 5%
שמנת "של פעם" 750 גרם
6 ביצים
4 כפות קונפלור
3 כפות פודינג וניל
כוס ורבע סוכר
2 שקיות סוכר וניל
אופן ההכנה
1. טורפים בעזרת מטרפה את הגבינה והשמנת
2. מוסיפים חלמונים קונפלור פודינג וניל וסוכר וניל
3. מקציפים את החלבונים עם הסוכר לא לקצף קשה מדי
4. מוסיפים תוך כדי עטיפה לקערת הגבינה
5. מכניסים לתבנית עגולה סגורה (אם אין, עוטפים את התבנית בנייר כסף)
6. מכניסים לתבנית מרובעת עם מים,לתנור ב200 מעלות צליוס למשך חצי שעה
7. מורידים ל-160 מעלות לעוד חצי שעה
