חממת מחקר חשאית של צה"ל סייעה באיתור טכנולוגיות נגד הקורונה

תחת מעטה חשאיות פעלה בחודשים האחרונים "חממה טכנולוגית" מטעם צה"ל בפיקודו של מנכ"ל משרד הבריאות, אשר סייעה לישראל באיתור טכנולוגיות חדשניות למלחמה בנגיף הקורונה, והבאתן מהעולם לארץ. עשרות מומחים, שגויסו לשירות מילואים פעיל בחממה, התבקשו לסייע בתחומי ההתמחות שלהם באזרחות, סביב סוגיות שדרשו את פתרונן.

חיילי החממה ומפקדיה, שהתגייסו לסיוע במערכה האזרחית, השתכנו בקומה הראשונה בבניין המשרדים שמאכלס את אנשי מנהלת "מגן ישראל" של פרויקטור הקורונה, לצד בכירי משרד הבריאות, ב"איירפורט סיטי" ליד נתב"ג. השבוע, בעקבות הירידה התלולה בהיקפי התחלואה ומבצע החיסונים המוצלח, נסגרה החממה, והושאר בה צוות מצומצם שהוקצו לו משימות אחרונות.

שניים ממפקדי החממה התפנו לריאיון, ראשון מסוגו, על פעילותם ומאבקם בהתפרצות הקורונה. אלוף־משנה ד' הוא מנהל החממה הטכנולוגית; אל"מ י׳ הוא רמ"ח חטיבת שיטות הלחימה והחדשנות (שילו"ח) באגף התכנון בצה"ל. שניהם משרתים במקביל כטייסי קרב בחיל האוויר. "הרעיון היה להביא את אנשי המילואים מתוך מגוון אדיר של התמחויות, ולהתאים את התהליכים שהתבקשנו להוביל לצרכים ולמשימות של משרד הבריאות", מסביר אל"מ ד'. הצוות המוביל כלל אנשי מילואים שבאזרחות הם יועצים אסטרטגיים, כלכלנים, אנשי בריאות וטכנולוגיה ועוד.

ההחלטה על הקמת החממה התקבלה באוקטובר אשתקד, ביום דיונים שקיימו אלופי פורום המטה הכללי בצה"ל עם בכירי משרד הבריאות. דובר בו על הצורך בגוף שיאפשר לבחון דרכים יצירתיות להתמודדות מול המגפה, וליישם את הרעיונות שיעלה. הרמטכ"ל רב־אלוף אביב כוכבי הוא שהנחה על הקמת הצוות. "הבנו שאין צורך במפקחים נוספים אלא במבַצעים שיסייעו להוביל תהליכים, והוחלט שהפעילות שלנו תתמקד בבדיקות קורונה מהירות, באמצעים לטיהור אוויר מנגיפים ובטכנולוגיות לרפואה מרחוק", אומר ד'.

חודשיים לאחר יום הדיונים ההוא, ב־13 בדצמבר 2020, נגזר הסרט ומערך החממה יצא לדרך. עשרות המומחים בחנו אינספור טכנולוגיות ושיטות עבודה שפותחו בישראל ובעולם למערכה בקורונה, ואף יצאו לשטח כדי לבחון את יעילותן, את מידת הצורך בהן ואת אופן הטמעתן האפשרי במרחב הלאומי.

חטיבת שילו"ח, שאל"מ י' הושאל ממנה לפעילות החממה, מציינת בימים אלו שנה להקמתה. תפקיד החטיבה הצבאית הוא לפתח שיטות לחימה שישפרו את יעילות יכולות ההתקפה וההגנה של צה"ל, באמצעות המשאבים, הידע והיכולות שלו, של מדינת ישראל ושל צבאות זרים בעולם. החטיבה מתמחה בהובלת מערכות רב־זרועיות, בחיבור ביניהן ובסנכרונן; ההחלטה על הקמתה היא מרכיב עיקרי בתוכנית הרב־שנתית "תנופה" שמובילים בצה"ל.

"בעצם לא עשינו פה שום דבר בעצמנו אלא חיברנו קצוות", מסביר אל"מ י'. "הושבנו את כל המומחים ליד שולחן אחד וגרמנו להם לדבר זה עם זה ולהסתכל על המטרה המשותפת, במטרה לשבור את החסמים ולפרק אותם".

למעשה, בצבא ביקשו להעביר את סגנון העבודה הצבאי לגוף הממשלתי־אזרחי, שעובד בשיטות ניהול ועבודה מיושנות ולכוד בבירוקרטיה. "בצה"ל קוראים לזה עבודת מטה, והיא חסרה מאוד במשרד הבריאות. הבחנו שהם זקוקים לגוף שיסייע להם באינטגרציה של כל הגורמים ושל המורכבות במערכת ענקית כמו מערכת הבריאות; גוף שיעזור למטה המשרד להשפיע על השטח – על בתי החולים וקופות החולים, הדעתניים מאוד, שצריך לצעוד לצידם ולזכות באמונם ובשיתוף הפעולה שלהם".

אנשי הצבא הבכירים התמודדו עם זירה אזרחית לא מוכרת, שבה לא הייתה להם כל סמכות. "אבל לנגד עינינו עמדה כל הזמן הידיעה שבאנו לעזור", מציין י'. "רצינו לעשות הכול כדי שעבודתנו תהיה בעלת ערך לאנשי המשרד".

ברמי לוי התלהבו

אנשי המערך התמקדו בפתרונות שיכולים לסייע למערכת הבריאות במאבק בקורונה – אך עשויים להיות לעזר גם בעתיד, בנושאים אחרים. למשל, טכנולוגיות לטיהור חללים בבתי ספר, בקניונים ובתחבורה ציבורית עשויות לסייע גם במאבק בשפעת העונתית, באמצעות מזעור יכולת ההדבקה של נגיפים בדרך האוויר. "בדצמבר כולנו הבנו שהגל השלישי עשוי להיות האחרון, ונראה מוזר להתחיל לחפש פתרונות לקורונה", מודה ד'. "לכן מרחב העיסוק שלנו היה כזה שישפיע על החורפים הבאים".

אל"מ י': "כשהתחלנו לטפל בסיפור הזה הרגשנו שבמשרד הבריאות שמרניים מאוד בכל מה שקשור בבדיקות מהירות. הם חשבו שהן לא מדויקות דיין. ערכנו מחקר יחד עם מרכז הידע והמידע של אמ"ן, ובמקביל במשרד הבריאות יצאו במכרז לבדיקות אנטיגן מהירות. מאחר שאלה תהליכים ארוכים ובירוקרטיים מאוד, שכנענו את פרופ' איתמר גרוטו (המשנה למנכ"ל משרד הבריאות דאז, י"ק) לתת לנו תקציב כדי לקנות ערכות מהעולם ולצאת איתן לשטח, במטרה לבחון את ישימותן".

אנשי החממה שכרו צוותי דוגמים מיוחדים, שיצאו במשך כמה שבועות אל מתחמים הומי אדם ובהם הכניסה לסניפי רמי לוי בכמה ערים, הכניסה לבית הדין השרעי בבאר־שבע, הכניסה לישיבת שעלבים ושער היישוב סריגים, שבאותה עת היה יישוב ירוק; באתרים הללו הם דגמו 3,000 בני אדם. מטרת המבצע הייתה לשכנע שיש צורך חיוני במערך בדיקות מהירות מעין אלו.

בדיקות האנטיגן לאיתור קורונה שפיתחה חברת "נאוצ'ק" נמצאו יעילות ואמינות, ומובילי הניסוי דיווחו שהמדגם זכה לשיתוף פעולה ולאהדה בציבור. "ראינו שבסניפי רמי לוי או במועצות המקומיות ביקשו מאיתנו להשאיר את הטכנולוגיות הללו, שיצרו תחושה של ביטחון אצל מי שנכנס פנימה אחרי בדיקה, וידע שכל מי שמסתובב לידו נקי".

הציבור הצביע בפה ובאף והניח למטושים לבדוק אותו, אבל נדרשו עוד שבועות עד שהבדיקות המהירות החלו להיערך במרחב הציבורי. רק ביום חמישי שעבר נפתחה עמדת הדיגום הראשונה בישראל לבדיקות מהירות של המבקשים להתארח בבתי המלון בטבריה, במסגרת מתווה התיירות. בחגיגות יום העצמאות בעיר נוף־הגליל, הלא היא נצרת־עילית, תציב העירייה לראשונה עשרות עמדות בדיקות מהירות לחוגגים – ובעיקר לילדים שלא יכולים להתחסן – המבקשים להיכנס להופעות הציבוריות וטרם חוסנו בשני חיסונים.

ראוי לציין את חלקו של מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי בהחלטה לקצר את הבירוקרטיה והליכי האישור: באחרונה אושר השימוש בחמש סוגי ערכות לבדיקה מהירה על סמך אישור מנהל התרופות האמריקני, ועל סמך הוכחות יעילות במדינות זרות.

הקצינים הבכירים מקווים שבקרוב ייכנסו לשימוש בארץ ערכות לבדיקות מהירות על בסיס דגימת רוק, בדומה לבדיקות היריון, שיימכרו בבתי המרקחת וברשתות השיווק. "ערכות כאלו נמכרות בינתיים רק בשוק האמריקני ואי אפשר להביאן ארצה, אבל בישראל פותחה עם מפא"ת (המִנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון, י"ק) ערכה לא רעה, וקו הייצור שלה אמור לקום בקרוב מאוד", מעדכן ד'. "הערכה הזאת עדיין לא עברה את כל תהליך התיקוף מול משרד הבריאות, אבל הוא יושלם לאחר שהייצור שלה יצא לדרך: אני מאמין שהיא תאושר ותצא מיד לשוק".

קרבות אוויר

כשאנשי החממה ביקשו לבחון את הטכנולוגיות לטיהור אוויר והשמדת חיידקים או וירוסים בישראל ובעולם, הם גילו שאין כל תקן או הגדרה למערכות כאלה. "במשרד הבריאות לא היו יכולים להמליץ על טכנולוגיות טובות, ולכן זה נתקע", אומר ד'. גם כאן, פיתוח הליך תקינה היה עשוי לדרוש שנים ארוכות. "הבנו שכדי לגרום לארגונים לרכוש ולהתקין את המערכות האלו, צריך לוודא שיש בהן ערך גם בטיהור חללים מנגיפים עונתיים כמו שפעת, שאין בהם סיכון גדול לציבור. התחברנו לפרופ' יהודה כרמלי, הטוקסולוג הראשי, מנהל המרכז הארצי למניעת זיהומים, ובמקום לפתח תקינה הוא הקים איתנו צוות מיוחד.

"הצוות הזמין חברות להציג בפנינו טכנולוגיות, ואנחנו אישרנו את הטובות שבהן שעמדו בדרישות. אחדים מחברי הצוות גויסו ממערך בריאות הציבור, ואחרים היו מומחי טכנולוגיות מרפא"ל ומתעשיות הקירור ומיזוג האוויר. מתוך 27 חברות שהגישו בקשה לתו תקן, 15 עלו לוועדה אחרי שהוכיחו יעילות ואיכות. לבסוף אושרו ארבע מערכות, ואישורן של ארבע מערכות נוספות מותנה בהשלמת מסמכים".

לדברי ד' הם התייחסו לכל החברות ברצינות, "אבל מצאנו לא מעט שרלטנים שמסתובבים שם בחוץ". בכל מקרה, המערכות שאושרו מנטרלות אירוסולים המרחפים באוויר ולא טיפות רוק, "ולכן נצטרך להמשיך עם המסכות כל עוד הקורונה כאן".

המסמך המסכם של פעילות הוועדה יובא לאישורו של מנכ"ל משרד הבריאות לאחר יום העצמאות, והוצג כבר בפני משרדי החינוך והתחבורה. המשרדים האלה מגלים עניין במערכות הטיהור בשל תרומתן האפשרית לצמצום ההדבקה והתחלואה בנגיפים שונים, לא רק נגיפי קורונה, כאמור.

בשבועות האחרונים, לקראת "קיפול" המערך, גויס פרופ' איתמר גרוטו, שפרש לאחרונה מתפקידו כמשנה למנכ"ל משרד הבריאות, והתייצב לצד אנשי החממה כיועץ חיצוני מומחה. הצוות המצומצם שנותר כעת מתמקד בגיבוש המלצות לחיזוק משרד הבריאות, וצפוי לפעול עד אוגוסט לפחות. עד אז יגבש הצוות מתווה המבוסס על הלקחים שהופקו בעקבות המגפה, ויותיר תשתית לתוכנית עבודה לחיזוק מערכת הבריאות ולייעול עבודת משרד הבריאות.

הצוות יוביל גם המלצות מעשיות לקידום שינויים בעולם הבריאות, הזקוקים לשיתוף פעולה בתוך משרד הבריאות אך גם בין משרדי הממשלה – החינוך, הכלכלה ועוד. בהמשך יפעל הצוות לקידום ההמלצות גם מול משרד האוצר.

עם שינוי אופי הפעולה של החממה, שהיה מבצעי והפך כעת למנהלתי, אל"מ ד' ואל"מ י' מספרים שזכו ל"שיתוף פעולה בלתי רגיל" מצד פקידי הממשלה. "עד כה העדפנו לעבוד מתחת לרדאר כי לא רצינו להיתפס כגורם מאיים או כזה שמבקש לגזור קופון, בעוד שכוונתנו הייתה רק לעזור ולהיות לצידם של אנשי משרד הבריאות. כל מה שעשינו, זה שלהם".