חקירתו הראשית של אילן ישועה, מנכ"ל וואלה לשעבר והעד המרכזי בפתיחת משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, נמשכה אל תוך השבוע השני בשלב ההוכחות. בבית המשפט הוצגו התכתבויות מסרונים ודוא"ל בין ישועה ובין בעלי האתר, הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ'. לצד זאת הוצגו התכתבויות בין ישועה ובין אנשים שהתביעה טוענת שהם מייצגים את דרישות ראש הממשלה – ניר חפץ, עד המדינה ששימש אז דובר של ראש הממשלה ומשפחתו; וזאב רובינשטיין, שתיווך לכאורה בין נתניהו לאלוביץ' וישועה.
עוד הוצגו התכתבויות בין ישועה לעורכי אתר וואלה, רובן מתקופת מערכת הבחירות לכנסת ה־20 בשנת 2015. התביעה ביקשה להציג את ההיענות החריגה של הזוג אלוביץ' לדרישות ראש הממשלה, שמולאו לכאורה על ידי אנשי וואלה בהתאם להנחיותיו של ישועה.
ישועה תיאר בין השאר את מה שהוא כינה "מגה־אירוע" – ריאיון של ראש הממשלה אצל דב גילהר, המגיש הראשי של וואלה באותה תקופה. הריאיון נערך שבוע לפני הבחירות, ואבי אלקלעי, אז העורך הראשי של האתר, סיפר לישועה כי "היה ריאיון טוב". ישועה העיד כי לאחר סיום הריאיון הוא קיבל כמה פניות מחפץ ומשאול אלוביץ' שלפיהן ראש הממשלה כועס משום שהריאיון היה עוין. בעקבות זאת הופעל, לדברי ישועה, לחץ כבד לתקן את הריאיון בעריכה או לא להעלות אותו. לטענתו, הלחץ הגיע מחפץ, מרובינשטיין ומאלוביץ' עצמו.
ישועה התבקש להבהיר למה התכוון אלוביץ' כאשר השתמש בביטויים כמו "הגדול מפתיע אותי לטובה בכל יום… חייבים למצוא דרך לגמול לו". באמצעות ההתבטאויות המתועדות הללו מבקשת התביעה להציג את הקשר בין ההטבות הרגולטוריות שהעניק לכאורה נתניהו לזוג אלוביץ', ובין הטיית הסיקור באתר וואלה לטובתו. אלא שאמירותיו של ישועה בדיונים אינן מעידות על קשר ישיר בין נתניהו להוראות שנתנו בני הזוג אלוביץ', אלא על הבנה כללית: "הקונטקסט היה ברור", שב ואמר.
בבית המשפט הוצגה גם התכתבות מליל הבחירות בקבוצת הוואטסאפ המשותפת לישועה ולבני משפחת אלוביץ'. אור אלוביץ', בנם של בני הזוג הנאשמים, כתב לישועה לאחר פרסום תוצאות המדגם: "הצלת את ביבי". ישועה עונה: "אל תצחק. מה שחשוב זה שהוא ידע להעריך ולומר תודה". שאול אלוביץ' כתב: "נקווה שכן". אור הגיב: "לא נקווה, נדרוש". התכתבות אחרת, ביום חתימת אישור עסקת בזק־יס, הראתה כי ישועה שלח לאלוביץ' הודעה: "מזל טוב". אלוביץ' השיב: "תודה, יש לך חלק בזה".
במהלך עדות ישועה בשבוע שעבר החלה התובעת עו"ד יהודית תירוש לקשור בשאלותיה בין ההטבות הרגולטוריות שקיבלה בזק ובין הטיית הסיקור לכאורה, והכניסה למשוואה את שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת באותה תקופה וכיום אחד מעדי המדינה.
בין השאר העיד ישועה שאלוביץ' העביר לו מחקר שבדק את מאמרי הדעה שפורסמו בוואלה על נתניהו במהלך שמונה חודשים באותה עת. ממצאיו היו שרוב המאמרים היו שליליים כלפי נתניהו. ישועה הסביר כי אלוביץ' נתן לו את המחקר כדי להראות לו עד כמה האתר אינו חיובי מספיק כלפי נתניהו.
ישועה, שהיה נהיר ונחרץ בימי עדותו הראשונים, החל בימים האחרונים לענות על רבות משאלות התובעת והשופטים באמירות שאינו זוכר, או אינו זוכר במדויק. אפשר לשער שהזיכרון הרעוע אינו נובע רק משעות הדיונים הרבות אלא גם מהתנגדויות הסנגורים, ז׳ק חן ומיכל רוזן־עוזר (פרקליטיהם של אלוביץ') ובועז בן־צור (פרקליטו של נתניהו), ששבו והציגו פערים בין הודעות ישועה בחקירת המשטרה ובין ראיונות הרענון שערכה לו הפרקליטות והגרסה שהוא מוסר בבית המשפט. לשיטת הסנגורים, עדותו של ישועה בבית המשפט היא גרסה מוקצנת של האירועים. דברי ישועה בחקירת המשטרה הועברו לשופטים בסוף השבוע שעבר, כדי שיוכלו להתרשם מהפער בין החקירה ובין העדות.
עו"ד יהודית תירוש, ראש צוות תיק 4000, אמרה בתום הדיון אתמול שצוות התביעה ימשיך לחקור את ישועה גם בכל ימי הדיונים בשבוע הבא. רק לאחר מכן תחל החקירה הנגדית בהובלת סנגורי הנאשמים.
