משרד הבריאות עדכן שלשום (ו') כי אותרו בישראל שבעה מקרי תחלואה במוטציה ההודית של נגיף הקורונה, בקרב אזרחים לא מחוסנים ששבו מחו"ל. במשרד הבריאות הדגישו כי עדיין אין מידע ברור ביחס לווריאנט זה והשלכותיו על מחוסנים ומחלימים, אך נראה כי מדובר בעוד דיווח אחד מני רבים על רצף חדש של הקורונה שקיימים לה כבר אינספור רצפים שונים וההבדלים בין מרביתם חסרי משמעות.
המוטציה ההודית החדשה נושאת את השם המקצועי "וריאנט B.1.617", ומקורה ככל הנראה במדינת מהרשטרה שבדרום הודו. זן זה זוהה לראשונה ב-5 לאוקטובר 2020, ונצפה מאז ב-11 מדינות שונות, כולל ארה"ב, ניו זילנד, אוסטרליה, ומדינות שונות באירופה ואפריקה. בין החודשים ינואר עד מרץ הוא אותר ב-61 אחוזים ממקרי התחלואה שרוצפו במדינת מהרשטרה, אך זאת מתוך מדגם קטן ולא מייצג של 361 דגימות.
על פי הספרות המדעית, אותרו בנגיף הזה 16 מוטציות שונות בריצוף מהנגיף קורונה המקורי מסין. לא ברור מה המשמעות שלהן כלפי עמידות הנגיף מול החיסון, יכולת ההפצה שלו או חומרת המחלה, אך גורמים במערכת הבריאות הבהירו כי אין בהכרזת משרד הבריאות על המוטציה החדשה שאותרה בישראל כדי להשפיע או לספק עדויות כלשהן למשמעות שלהן עלינו.
החשש הוא שהשינויים שנצפו בנגיף מתבססים בין השאר על מעטפת הנגיף בחלבון המכונה ספייק. חיסוני הקורונה, בהם החיסון של חברת פייזר, מתבססים על יצירת נוגדנים המקושרים למעטפת החלבון. מכאן שבמערכת המעבדות ומומחי הווירוסים מקדישים לו תשומת לב יתרה אך מבהירים שאין בו עדיין כל סימנים שיכולים להעיד על מסוכנות רבה יותר.
הווריאנט ההודי שאותר בישראל, בקרב שבעה חולים לפחות, התגלה הודות למערכת הריצוף והמעקב אחרי הנכנסים ארצה ובדיקות הקורונה שנערכות להם עם נחיתתם בישראל וכן לאחר יומיים. בפיקוד העורף שולחים צוותי דיגום מיוחדים בתוך 72 שעות מהנחיתה אל בתיהם של המבודדים הלא מחוסנים שהגיעו לכאן ממדינות שבהן ידוע על הימצאות מוטציות מחשידות. אלה מבצעים בדיקת קורונה נוספת על זו שהנכנסים מחויבים, בהן הבדיקה בהגעה לארץ ובדיקה נוספת בחלוף 10 ימים מהגעתם כדי לקצר את ימי הבידוד.
גורמים במערך המעבדות אומרים כי הבדיקות לאחר 72 שעות נדרשות בקרב כל הנכנסים ארצה שאינם מחוסנים ומגיעים ממדינות שבהן התחלואה גבוהה ולא רק מאלו שנחשבות למדינות שאותרו בהן וריאנטים מסוכנים של הקורונה. "הבעיה היא שמסמנים את המדינות שמבצעות הכי הרבה ריצופים לנגיפים וכך הן יודעות להצביע על הסוגים השונים ולא בהכרח את המדינות שבהן התחלואה מאוד גבוהה ובהן לא מרצפים מספיק נגיפים", הסביר אחד הגורמים. למעשה, משמעות הגילוי של הווריאנטים הנושאים את השם הווריאנט ה"ברזילאי", ה"בריטי" או ה"ניו יורקי" לא מצביעה בהכרח על כך שהם התפתחו ונוצרו במדינות הגיאוגרפיות הללו, אלא שהם התגלו בהן הודות למערכת ריצוף מפותחת.
מקור רוב הוריאנטים עליהם אנו שומעים, אשר מקבצים בתוכם צבר רב של מוטציות הוא לרוב באדם אחד, בעל מערכת חיסונית מדוכאת שבעוד בקרב נדבקים "רגילים" הווירוס נעלם לאחר כשבועיים, אך בקרב בעלי מערכת חיסונית נמוכה מאוד, הווירוס עלול להתפתח ולהשתנות מבלי שהמערכת החיסונית בגוף הנדבק תילחם בו. עם זאת, הסבירות שווירוס חדש שכזה יפגע בבני אדם שקיבלו חיסון ופיתחו נוגדנים נגד SARS COV 2, ממשפחת "נגיפי הקורונה", הינה נמוכה וההשלכות להתפתחות המגיפה מחדש בישראל הן קלושות. אז מה המשמעות של חדירת מוטציות חדשות? שנדקק למנת חיסון נוספת שמעודכנת לשינויים שחלו בנגיף.
עם זאת, וירולוגים מומחים מציינים כי קצב יצירת מוטציות משמעותיות בנגיף הקורונה עודנו נמוך וככל שיותר ויותר אנשים בעולם המערבי יתחסנו, התחלואה תרד ויתרחשו פחות שינויים גנטיים. "מוקדם להכריז כי נידרש בהכרח גם לקבל חיסון דחף לתגבור ההגנה נגד הנגיף בעוד שנה או פחות, לכן במקביל להקפדה על המסכות על פי ההוראות וכדי למנוע אפשרות של הדבקה בווריאנטים לא מוכרים, על אנשי המדע האחריות לנטר ולעקוב אחרי דפוסי התחלואה בישראל ובעולם", מספר אותו הגורם ממערך המעבדות. לדבריו, "זו הדאגה שלנו, אנשי המדע, והיא לא צריכה להטריד את מי שאינם בקיאים בעולם המעבדות והווירוסים ובוודאי שלא ליצור כותרות מלחיצות ומסרים סותרים".
"הסיכוי שבעתיד הקרוב נראה תחלואה דומה לזו שחווינו הוא מאוד נמוך" מסבירה פרופ' רות הרשברג מיקרוביולוגית מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון. היא מתנגדת ל"שיח המוטציות" שמתקיים בציבור הרחב שלא מבין לרוב את המשמעויות ודקויות פריטי המידע המדעי של עולם הנגיפים. היא אומרת כי "צריך להתייחס אל הוריאנטים כמשהו שאנחנו צריכים להימנע מהם. אלו לא יביאו אמנם לקטסטרופה של מגיפה מתפרצת מחדש כפי שראינו בינואר אבל וריאנטים זרים שעוד לא מוכרים לעולם עלולים להביא להדבקה מהירה יותר בקרב ילדים ולהעלות את סף חיסון העדר, ככל ואכן יהיו כאלו".
הרשברג סבורה כי כמו פרסומים אחרים, ובהם על הוריאנט הישראלי, ההולנדי ואחרים לא צריכה לעורר בהלה ויש להבין מה המשמעות של כל זן כזה והאם היא משמעותית. "כך גם הפרסום על וריאנט ישראלי שאלו בסך הכל אוסף של מוטציות שלא עושות דבר" היא טוענת. לדבריה, "המסר החשוב ביותר בכל הקשור למאבק בוריאנטים השונים הוא שצריכה להיות מדיניות שמטרתה לצמצם חדירה של וריאנטים בארץ, להמשיך לרצף בתוך המדינה וברגע שמוצאים משהו כזה, לא צריך לעשות כזו סערה".
הרשברג דורשת להגביר את הפיקוח והאכיפה על מבודדים ולהורות על מחלימים מקורונה שחוזרים ממדינות עם תחלואה גבוהה לשהות גם הם בבידוד כדי להבטיח שלא יביאו איתם וריאנטים שמדבקים מחלימים. "מחלימים צריכים להכנס לבידוד כמו לא מחוסנים, כי יכול להיות שהוריאנט הברזילאי עלול להדביק מחלימים ומה עוד שיש להם אפשרות להתחסן ולהימנע מהבידוד. עם זאת, הוראינטים הללו לא צריכים להכניס אותנו לפאניקה, נכון להיום, אנחנו יודעים שכל הוריאנטים המזוהים, החיסון מאוד יעיל כלפיהם. אבל אפילו וריאנט שרק מדבק יותר ומעמיד במבחן את מערכת החיסון, גם אם בסיכון נמוך, עדיף לנו להימנע מהם".
אם לא פאניקה ולא שאננות מציעה פרופ' הרשברג פשוט לנקוט בעשייה זהירה: "עלינו להיות ערים להתפרצויות קורונה בשנים הקרובות וצריך למצוא איך משפרים דברים לפני הפנדמיה הבאה, כמו לחשוב איך מאווררים את הכיתות בבתי הספר כדי לצמצם הדבקה ואיך מתמודדים עם התפרצות מחודשת במערכת החינוך שעוד לא מחוסנת ולצמצום מספר התלמידים בכיתות ועוד".
